VDSL

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קו מנוי דיגיטלי מהיר מאוד (באנגלית: VDSL Very high direct subscriber line) וקו מנוי דיגיטלי מהיר מאוד 2 (VDSL2) הם טכנולוגיות קו מנוי דיגיטלי (DSL) המספקות שידור נתונים מהיר יותר מהסטנדרטים הקודמים של קו מנוי דיגיטלי אסימטרי (ADSL).

VDSL מציע מהירויות של עד 52 מגה-בייט הורדה ו-16 מגה-בייט העלאה[1], על פני זוג יחיד של חוטי נחושת שזורים, באמצעות התדרים מ-25 קילו-הרץ עד 12 מגה-הרץ. מהירויות אלה מאפשרות לרשת VDSL לתמוך ביישומים כגון שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה, כמו גם שירותי טלפון (VoIP) וגישה כללית לאינטרנט, דרך חיבור יחיד. VDSL נפרס על גבי תשתית קיימת המשמשת לשירותי טלפון אנלוגיים וחיבורי DSL במהירויות נמוכות יותר.

תקן זה אושר על ידי איגוד התקשורת הבינלאומי (ITU) בנובמבר 2001.

תקני VDSL

גרסה שם תקני שם מהירות הורדה מרבית מהירות העלאה מרבית אושר ב
VDSL ITU G.993.1 VDSL 55 מגה-ביט לשנייה 3 מגה-ביט לשנייה 29-11-2001
VDSL2 ITU G.993.2 VDSL2 200 מגה-ביט לשנייה 100 מגה-ביט לשנייה 17-02-2006
VDSL2-Vplus ITU G.993.2 Amendment 1 (11/15) VDSL2 Annex Q Vplus/35b 300 מגה-ביט לשנייה 100 מגה-ביט לשנייה 06-11-2015

VDSL2

הדור השני (VDSL2) שאושר בפברואר 2006 משתמש בתדרים של עד 30 מגה-הרץ כדי לאפשר מהירויות העולות על 100 מגה-בייט לשנייה בו-זמנית בהעלאה ובהורדה. קצב המהירות המרבי הזמין מושג בטווח של כ־300 מטרים, המהירות יורדות ככל שמתרחקים מארון התקשורת המקומי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ How VDSL Works, HowStuffWorks, ‏2001-05-21 (באנגלית אמריקאית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34826129VDSL