The Goon Show
תבנית תוכנית טלוויזיה ריקה The Goon Show הייתה תוכנית רדיו ששודרה ב-BBC בין השנים 1951 ל-1960, בהשתתפות פיטר סלרס, ספייק מיליגן והארי סיקומב. כל פרק בתוכנית, ששודרה מדי שבוע, היה בן חצי שעה וכלל סיפור עלילה מופרך שנבנה כפרודיה על סוגות מוכרות כגון תוכניות בלשיות, פשע אמיתי, תוכניות היסטוריות וכדומה. בכל פרק הופיעו דמויות מומצאות שחזרו מדי תוכנית. בתוכנית שולבו שירים היתוליים, רובם ככולם פרודיות על שירים מוכרים. התוכנית הייתה רבת חשיבות בגיבוש ההומור הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה. אמירה נפוצה היא כ"ללא הגון שואו לא היו מונטי פייתון".[1][2][3][4]
התוכניות עירבו עלילות מופרכות, חיקויים של דמויות, צלילים ורעשים שונים. התוכנית שילבה ביקורת חברתית, בעיקר על מוסדות המדינה, הצבא, המשטרה, מערכת החינוך, הבירוקרטיה והמצב החברתי לצד רעיונות סוריאליסטים ואיגיון. תערובת שתאפיין רבות מתוכניות הקומדיה הבריטיות, בהן, לצד הקרקס המעופף של מונטי פייתון, גם את חבורת הפתן השחור (רואן אטקינסון, ריצ'רד קרטיס, יו לורי, סטיבן פריי), Spitting Image ועוד. לתוכנית הייתה השפעה גם על ההומור והמשחקיות של הביטלס. פול מקרטני היה מעריץ של התוכנית ומפיקם של הביטלס, ג'ורג' מרטין, היה מפיק מוזיקלי בתוכנית.[5] בשנת 1959 הופעו סלרס ומיליגן בסרטים קצרים בבימויו של ריצ'רד לסטר, מי שיביים גם את סרטי הביטלס.
הערות שוליים
- ↑ Goon, but not forgotten - 55 years on from their last recording, how The Goons changed the way we laugh, ויילס אונליין, 31 בינואר 2015
- ↑ Comedy's original loons: how The Goon Show paved the way for Monty Python, הטלגרף, 22 בינואר 2020
- ↑ ראיון עם מייקל פיילין באתר הגון שואו
- ↑ ראיון עם ג'ון קליז
- ↑ השפעות ה-Goon Show
הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.
The Goon Show42504257Q168718