Rainy Day Women Nos. 12 & 35
| סינגל בביצוע בוב דילן | ||||||
| מתוך האלבום Blonde on Blonde | ||||||
| יצא לאור | 22 במרץ 1966 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | 10 במרץ 1966 | |||||
| מקום הקלטה | קולומביה, נאשוויל | |||||
| סוגה | מוזיקה פופולרית | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| בי-סייד | Pledging My Time | |||||
| אורך |
4:36 (גרסת אלבום) | |||||
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס | |||||
| כתיבה | בוב דילן | |||||
| לחן | בוב דילן | |||||
| הפקה | בוב ג'ונסטון | |||||
| ||||||
"Rainy Day Women #12 & 35" (מכונה לפעמים "Everybody Must Get Stoned")[1] הוא שיר שנכתב והוקלט על ידי הזמר-יוצר האמריקאי בוב דילן. הוא יצא לראשונה על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס כסינגל במרץ 1966, והגיע למקומות השני והשביעי במצעד האמריקאי והבריטי בהתאמה. גרסה ארוכה יותר מופיעה כרצועה הפותחת את אלבום האולפן השביעי של דילן, Blonde on Blonde, ונכללה במספר אלבומי אוסף.
"Rainy Day Women #12 & 35" הוקלט בטייק אחד באולפן קולומביה בנאשוויל, טנסי, עם נגני סשן. השיר הופק על ידי בוב ג'ונסטון וכולל ליווי של תזמורת כלי נשיפה. היו ויכוחים רבים על משמעות הכותרת ועל משמעות הפזמון החוזר, "Everybody must get stoned" ("כולם חייבים להתמסטל"). כתוצאה מכך, הוא הפך לשנוי במחלוקת, כאשר חלק מהפרשנים תייגו אותו כ"שיר סמים". השיר זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה, שכמה מהם הדגישו את האופי השובב של השיר. עם השנים הוא הפך לאחד מקטעי הקונצרטים המבוצעים ביותר של דילן, לעיתים עם כמה שינויים.
הערות שוליים
- ↑ Oliver Trager, Keys to the rain: the definitive Bob Dylan encyclopedia, New York: Billboard Books, 2004, עמ' 508, מסת"ב 978-0-8230-7974-2
Rainy Day Women Nos. 12 & 3539854221Q2552380