לדלג לתוכן

Parker Solar Probe

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חללית

פרמטרים [ משך המשימה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ סוכנות חלל ]

Parker Solar Probe
לוגו Parker Solar Probe
הדמיית אמן של התקרבות הגשושית אל השמש
הדמיית אמן של התקרבות הגשושית אל השמש
מידע כללי
יצרן המעבדה לפיזיקה יישומית
תאריך שיגור 12 באוגוסט 2018
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל
http://solarprobe.jhuapl.edu
היסטוריית פעילות
סוכנות חלל נאס"א
משגר דלתא 4 כבד
משימה
סוג משימה חקר העטרה של השמש
ביצוע יעף על השמש
תאריך ביצוע היעף מנועים ומקלעה כבידתית על ידי נוגה
ביצוע היעף ממרחק של 6 מיליון קילומטרים
לוויין של השמש
מידע טכני
משקל כולל 555 ק"ג
משקל בשיגור 610 ק"ג
גובה 3 מטרים
אורך 2.3 מטרים
רוחב 1 מטר
כוח 343 ואט בנקודה הקרובה ביותר לשמש

Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.[1] גיחה זו קרובה לשמש פי שבעה מכל משימה אחרת בעבר.[2]

מטרת המשימה היא לחקור את עטרת השמש ולספק הבנה מעמיקה יותר על רוח השמש ועל החומרים שמגיעים אל מערכת השמש באמצעותה.[2] בגלל הקרבה הגדולה לשמש צוידה הגשושית במגן חום מיוחד היכול לעמוד בטמפרטורה של 1,400 מעלות צלזיוס.[3] היא הגיעה למהירות שיא של 724,000 קילומטר בשעה או 201 ק"מ בשנייה (0.064% ממהירות האור). זהו החפץ המהיר ביותר שנבנה אי פעם על ידי בני אדם.[4] וזאת על ידי שימוש בכוכב הלכת נוגה כמקלעת כבידתית.

מטרה נוספת שהתאפשרה בזכות הקרבה לנוגה, היא צילום פני השטח של כוכב הלכת בצד הלילי.[5]

במאי 2017 נקבע כי הגשושית תיקרא על שמו של האסטרופיזיקאי יוג'ין פארקר, ובכך הפכה לגשושית הראשונה של נאס"א שנקראה על שם אדם חי.[6]

מקפת נוספת של סוכנות החלל האירופית החוקרת את השמש היא Solar Orbiter.

היסטוריה

את הגשושית שיגר משגר דלתא 4 כבד ב-12 באוגוסט 2018.[7]

ב-29 באוקטובר 2018 הגיעה למרחק 42,728,083 ק"מ מפני השמש, המרחק הקרוב ביותר אליו הגיע חפץ מעשה יד אדם עד אז.[8]

בדצמבר 2018 צילמה הגשושית את השמש ממרחק של 27.1 מיליון ק"מ.[9]

ביולי 2020 העבירה הגשושית צילומים של שביט C/2020 F3 (NEOWISE) שעבר בקרבת השמש.

בדצמבר 2021 הגיעה לראשונה אל העטרה של השמש.[10]

ב-24 בדצמבר 2024 הגיעה למרחק 6,167,590 ק"מ בלבד מפני השמש, במהירות 686,718 קמ"ש.[11]

כשהחללית תסיים את תפקידה, לא יהיה ברשותה מספיק דלק בשביל לעשות חצי דרך חזרה לכדור הארץ, ולכן, תישאר במקום בו היא תסיים את תפקידה ותהפוך לאבק סולארי.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Parker Solar Probe בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. אודות המשימה, דף המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 בנאס"א מתכננים לשגר חללית שתחקור את השמש, באתר ynet, 1 במרץ 2017
  3. גליליאו – מגזין המדע, ‏המסע אל השמש, באתר "הידען", 16 בנובמבר 2008
  4. סרטון באתר check123
  5. אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, רכב חלל תיעד את פני השטח הזוהרים והצבעוניים של נוגה, באתר הארץ, 27 בפברואר 2022
  6. NASA Renames Solar Probe Mission to Honor Pioneering Physicist Eugene Parker, באתר נאס"א, 31 במאי 2017 (באנגלית)
  7. ירון דרוקמן, נאס"א שיגרה חללית ש"תיגע בשמש", באתר ynet, 12 באוגוסט 2018
  8. Parker Solar Probe Breaks Record, Becomes Closest Spacecraft to Sun, באתר נאס"א, 29 באוקטובר 2018 (באנגלית)
  9. הכי קרוב לשמש, באתר ynet, 17 בדצמבר 2018
  10. Jonathan Amos, Parker Solar Probe makes historic pass through Sun's atmosphere, BBC, December 15, 2021 (באנגלית)
  11. AFP, יוגב ישראלי, הכי קרוב לשמש, במהירות עצומה: הגשושית של נאס"א עושה היסטוריה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2024

Parker Solar Probe40210615Q899091