OCD הלכתי
OCD הלכתי (או בשמה בהגייה ישיבתית: "נערווים") היא תופעה של טורדנות כפייתית המתבטאת בחוסר אישור ביחס לקיום החובות ההלכתיות המוטלות על האדם שומר ההלכה היהודית. הטיפול המוצע לתופעה זו דומה לטיפול המוצע ל-OCD רגיל, אך ישנן מספר התאמות ומאפיינים ייחודיים לתופעה זו. כמו כן, יש לתופעה זו מאפיינים תרבותיים השונים מחולי ה-OCD הרגילים.
הבחנה בין OCD הלכתי ל-OCD רגיל
OCD הלכתי נבדל מ-OCD רגיל בכך שהוא יכול לתקוף רק אדם אורתודוקסי המאמין בהלכה, בשונה מתופעות אוניברסליות יותר כגון חשש משריפה, זיהום או ספקות באמונה (מה שמאפיין יותר אנשים דתיים ברחבי העולם).
לעיתים יכול ה-OCD להידמות ל-OCD רגיל אך לאמיתו של דבר הוא ממקור אחר. לדוגמה: OCD הלכתי עם חששות בנטילת ידיים יכול להתפרש כפחד מזיהומים (החולה יטול את ידיו שוב ושוב), אך הוא אינו נובע כלל מחשש מזיהום אלא מתחושה שחובת נטילת הידיים לא נתקיימה כראוי.
דוגמאות ל-OCD הלכתי
- חשש בקיום מצוות נטילת ידיים (אובססיה) ונטילה חוזרת ונשנית (קמפולסיה).
- חשש מנגיעה של בשר בחלב וממילא הפיכתו של מאכל או כלי לטרף.
- חשש סביב הלכות נידה (חשש מראיית דם או חשש מחציצה בטבילה).
- מחשבות חוזרות ונשנות לנדור נדר או להקדיש, וכן להתנות פעולות מסוימות בנדר של חפצים.
- החשש הנפוץ ביותר: חשש שלא נאמרו כל המילים כתיקנן בתפילה, או שלא הייתה כוונה ראויה במקום שבו היא מחויבת (כגון פסוק ראשון של קריאת שמע).
- חששות מאיסור גזל (כשהמוקד הוא החשש ההלכתי כלפי הציווי ולא רק הפגיעה בזולת)[1][2].
קושי בזיהוי
מחמת שההלכה היהודית אינה נוקטת עמדה מצומצמת בכל שאלה הלכתית וקיים מרחב של הידור והחמרה (כמו המושג "כל המחמיר תבוא עליו ברכה"), נוצר מצב שרבים מהמטופלים תולים את החשש בעודף יראת שמים. הדבר מוביל לקושי כפול בזיהוי הבעיה אצל המטפל ואצל החולה עצמו[1].
פרופסור אביגדור בנש"ק, מחלוצי התחום, הציע שני קריטריונים לזיהוי אצל המטפל: א. סבל נפשי אצל החולה ותחושה של נשיאת משא כבד. ב. חוסר גמישות הלכתית (לדוגמה: חוסר רצון לקבל פסק של רב בנושא להיתר)[3].
חוקרים אחרים הציעו כי ניתן לבדוק זאת אם הפעולות שאותן מבצע החולה חורגות מן המשקל ההלכתי שלהן. לדוגמה: הקפדה על עניית אמן (דין דרבנן) על חשבון מצוות קריאת שמע (דין דאורייתא)[4].
דרכים לזיהוי עצמי אצל המטופל: א. מבחן השבועה: המטופל נשאל האם היה מוכן להישבע שגם אדם שלא סובל מ-OCD היה חושש לספק זה. הדבר מאפשר למטופל להפריד בין החשש האובססיבי להיגיון הבריא[5]. ב. מבחן ההשוואה: החולה מתבקש להשוות את החשש הנוכחי לאיסור חמור וידוע (כגון אכילה ביום כיפור)[6].
שכיחות התופעה
לא נמצאו הוכחות לקיומו של OCD מוגבר בקרב שומרי הלכה[7][6]. אומנם, נמצא ריבוי מקרי OCD סביב נושאים הלכתיים יותר ממקרים אחרים[8]. בקרב הציבור החרדי נמצא כי 93 אחוז מתסמיני ה-OCD הם סביב נושאים הלכתיים[1].
התייחסות הלכתית
מפאת שהתופעה נוגעת בחשש הלכתי, נדרשת תמיכה הלכתית בכל צעד שיעשה החולה.
המקור הקדום ביותר מופיע בדברי הרמב"ן (הלכות נידה)[9]:
ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף, כגון עצמה עיניה ביותר קרצה שפתותיה ביותר ומשאר הספיקות, כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר ובין לא עצמה ביותר.
בדורות האחרונים התייחסו פוסקי ההלכה לסוגיה:
מה"קהילות יעקב" (הסטייפלר) מובא בספר קריינא דאיגרתא אגרות שהשיב לפסיכולוג חרדי בשם יעקב גרינוולד[10].
בהם מובא כי "איש אשר מרגיש שעצביו מתוחים בענייני שמירת התורה צריך הוא להניח כל הנהגתו ע"פ הוראת חכם. מבלי שיחקור כלל וכלל טעמים של הוראה... דאל"כ ח"ו יכול ליפול למחלה נוראה ואחר כך ליפול מכל שמירת התורה"[11].
על היותו של הסובל אנוס על פי ההלכה כתב באגרת רעב על אחד שהיו לו חששות של נדרים ומביא בשם הרב מבריסק "שאין כאן לא נדרים ולא הקדשות ולא הקנאות כי כל המחשבות הללו אין בהן ממש מאחר שאינו שליט לדחותן".
כמו כן באיגרת רעג הקל לחולה ב־OCD לנהוג כדעת יחיד.
בשם הגר"נ קרליץ הובא כי השתמש במבחן השבועה אשר הובא למעלה כאבן בוחן לאיסור ההילכתי שאם אינו יכול להישבע שאדם שאין לו OCD היה חושש לשאלה הזו אין החולה צריך לחשוש כלל לספק זה. גם בהלכות נידה שנחשבות לחמורות[12]. בשם הגרמ"ש קליין נוסף שמבחן זה תקף לעולם גם אחר שהחולה חש ששב להיות כאחד האדם.
יצוין כי להוראה זו לא הסכים הגר"נ קרליץ לתת טעם והסבר ולא תלה זאת בשום מונח הילכתי אחר[12].
בשו"ת מנחת אשר כתב שמותר לאדם לעבור עברות כדי להתרפא מתופעה זו[13].
בספרו של "המנחת אליעזר" ממונקטאש כתב "שזהו חוליו ש... נדמה לו בכל עת שצריך לנקביו, על כן צריך לעצור ולא לילך, ועל ידי זה יתחזק ויתרפא, ואז אינו עובר כלל על בל תשקצו... ובתורתנו הקדושה דרכיה דרכי נועם כתיב, דבזה הוא חומרא דאתי לידי קולא, אם יחמיר בזה לפנות בכל עת, כנזכר לעיל..."[14].
בשיחות הר"ן מובא בשם ר"נ מברסלב כי הוא סבל בעצמו מן התופעה:
"והוא בעצמו היה גם כן בזאת הטעות מקודם והיה עושה דברים זרים מאוד בשביל נקיות וכמעט שבא לידי סכנה על ידי זה וגם לא נמלט מחלאים,... ועתה הוא יודע ואומר שהכל שיגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה..."[15]
"על המבלין זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכיסא הקפיד מאוד מאוד והתלוצץ מאותן האנשים מאוד... והכלל כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת. ואין צריך להחמיר יותר מן הדין. ועל פי הדין האיסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש"[16]
לקריאה נוספת
- מאמר הפרעת ה"טורדנות הכפייתית" (OCD) במטופלים חרדים ושומרי מצוות, מאת פרימר זאב ופרלמן עמיחי. הובא במכון ע"ש דר' פלק שלזינגר.
- הרב יעקב גרינוולד: עצות והדרכות ממרן בעל הקהילות יעקב.
- אביגדור בנש"ק: כפייתיות וחרדה על רקע דתי.
- ספר מאמר יראה טהורה.
- ספר קריינא דאיגרתא איגרות רסב-רפא.
- וינקר מ', יברובסקי ס', מרגי י', הפרעת טורדנות-כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder), בקהילה החרדית – היבטים תרבותיים באבחון ובטיפול, הרפואה, כרך 153, חוברת 8, אוגוסט 2014, עמ' 465
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 זאב פרימר, עמיחי פרלמן, הפרעת ה"טורדנות הכפייתית" (OCD) במטופלים חרדים ושומרי מצוות, אסיא; מופיע גם באתר מכון ע"ש דקטור פלק שליזנגר צה-צו, תשע"ה, עמ' 86-110
- ↑ כל המקרים לקוחים מהמאמר של הרב ד"ר זאב פרימר וד"ר עמיחי פרלמן הפרעת "הטורדנות הכפייתית" (OCD) וכן החלוקה בהמשך בקטע על קושי בזהוי
- ↑ Wayback Machine, ou.org.s3.amazonaws.com
- ↑ Sanity and Sanctity: Mental Health Work Among the Ultra-Orthodox in Jerusalem 9780300131994, dokumen.pub
- ↑ מה שמועיל גם כחלק מין הטיפול עצמו
- ^ 6.0 6.1 הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל | מאמרים | הפרעה טורדנית–כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) בקהילה החרדית – היבטים תרבותיים באבחון ובטיפול, באתר www.ima.org.il
- ↑ David Greenberg, Gaby Shefler, Obsessive compulsive disorder in ultra-orthodox Jewish patients: a comparison of religious and non-religious symptoms, Psychology and Psychotherapy 75, 2002-06, עמ' 123–130 doi: 10.1348/147608302169599
- ↑ Roberto Lewis-Fernández, Devon E. Hinton, Amaro J. Laria, Elissa H. Patterson, Stefan G. Hofmann, Michelle G. Craske, Dan J. Stein, Anu Asnaani, Betty Liao, Culture and the anxiety disorders: recommendations for DSM-V, Depression and Anxiety 27, 2010-02, עמ' 212–229 doi: 10.1002/da.20647
- ↑ הלכות נדה פרק ט הלכה כה
- ↑ אגרות רסב-רפא. המכתבים לגבי הלכות נדה צונזרו מהספר קריינא דאיגרתא ומופיעים בספר שהוציא גרינוולד בעצמו עצות והדרכות ממרן הקהילות יעקב.
- ↑ עצות והדרכות ממרן בעל הקה"י עמוד נה חלק ממכתב ל־OCD בהלכות נדה.
- ^ 12.0 12.1 נערוין 2, באתר www.yadmeir.co.il
- ↑ שו"ת מנחת אשר, חלק ב, סימן קל"ד.
- ↑ הרב חיים אלעזר שפירא, נימוקי אורח חיים (הוצאת "אמת" [ירושלים; תשנ"ח]), סימן ג' אות ג.
- ↑ שיחות הר"ן שיחה רלח
- ↑ שיחות הר"ן שיחה ל
OCD הלכתי43004493