Mycobacterium tuberculosis
 Mycobacterium tuberculosis
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | חיידקים אמיתיים |
| מערכה: | Actinobacteria |
| מחלקה: | Actinomycetales |
| תת־מחלקה: | Corynebacterineae |
| משפחה: | Mycobacteriaceae |
| סוג: | Mycobacterium |
| מין: | Mycobacterium tuberculosis |
| שם מדעי | |
 Mycobacterium tuberculosis
| |
Mycobacterium tuberculosis הוא חיידק שגורם לרוב המקרים של מחלת השחפת בבני אדם[1]. הוא תואר לראשונה ב-24 במרץ 1882, על ידי רוברט קוך, שקיבל ב-1905 את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בעקבות הגילוי; החיידק ידוע גם בשם Koch's bacillus (הבצילוס של קוך). מיפוי רצף הבסיסים בגנום של החיידק הושלם ב-1998[2][3].
פיזיולוגיה
M.tuberculosis הוא חיידק אווירני אובליגטורי (מיקובקטריום גראם-חיובי). בעוד שחיידקי Mycobacteria לא נראים כמתאימים לקטגוריה של גראם-חיוביים מנקודת מבט ניסויית (כלומר, הם לא שומרים על הצבע הסגול בצביעת גראם), הם מסווגים כחיידקים גראם-חיוביים יציבי-חומצה (תכונה המתייחסת ליכולתם של מספר סוגי חיידקים לא לעבור תהליך של איבוד צבע על ידי חומצה במהלך תהליכי צביעה) בגלל חוסר קרום התא החיצוני. החיידק מתחלק כל 15 עד 20 שעות – קצב איטי מאוד ביחס לחיידקים אחרים, שזמן החלוקה שלהם נמדד בדרך כלל בדקות (לדוגמה, החיידק E.coli מסוגל להתחלק בתנאים מיטביים כל 20 דקות). החיידק הוא בצילוס קטן, דמוי מתג, שיכול לעמוד בפני חיטוי חלש, יכול לשרוד בתנאי יובש במשך מספר שבועות ומסוגל לגדול רק בתוך אורגניזם מארח.
זיהוי
M.tuberculosis מזוהה במיקרוסקופ באמצעות מאפייני הצביעה שלו: הוא שומר על מספר צבעים לאחר שהוא נשטף בתמיסה חומצית, ולפיכך, הוא מסווג בתור "בצילוס יציב-חומצה" (AFB). בשיטת הצביעה הנפוצה ביותר, צביעת ציל-נילסן, AFB צבועים באדום בהיר, שבולט מאוד על פני הרקע הכחול. בצילוסים יציבי-חומצה יכולים להיראות גם במיקרוסקופ פלואורסצנטי, ובצביעת אוראמין-רודאמין. הסיבה לתכונת יציבות החומצה היא דופן התא השעוונית העבה של החיידק[4]. תכונת השעווניות של דופן התא היא בעיקר בגלל נוכחותן של חומצות מיקוליות (שנתנו למשפחת החיידקים הזאת את שמה) על קרום התא.
דופן התא השעוונית אחראית גם ליצירה הטיפוסית של מוקדים במחלת השחפת. המרכיב האחראי, טרהלוז דימיקולאט, נקרא גורם המֵיתר. קשה מאוד לגדל חיידקי M. tuberculosis ולרוב עושים שימוש במצע לוונשטיין-ינסן למטרה זו, אולם תוצאות מהירות יותר מושגות באמצעות מצע מידלברוק.
טיפול: העמידות הגבוהה של החיידק מחייבת מתן של מספר אנטיביוטיקות לפרק זמן ממושך. כדוגמת ריפמפין, סטרפטומיצין, פירזנמיד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ryan KJ; Ray CG, Sherris Medical Microbiology, 4th ed., McGraw Hill, 2004, מסת"ב 0-8385-8529-9
- ^ Cole ST; Brosch R; Parkhill J; et al., Deciphering the biology of Mycobacterium tuberculosis from the complete genome sequence, Nature, 1998, volume 393, pages, 537–544,
- ^ Camus JC; Pryor MJ; Medigue C; Cole ST., Re-annotation of the genome sequence of Mycobacterium tuberculosis H37Rv, Microbiology, 2002, volume 148, pages 2967–2973
- ^ Madigan, Michael; Martinko, John, Brock Biology of Microorganisms, 11th ed., Prentice Hall, 2005, מסת"ב 0-13-144329-1
26721208Mycobacterium tuberculosis