M88

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
M88
M88 בתמונה של מצפה הכוכבים בהר למון
M88 בתמונה של מצפה הכוכבים בהר למון
M88 בתמונה של מצפה הכוכבים בהר למון
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שערות ברניקי
שמות נוספים NGC 4501
מגלה שארל מסיה
תאריך גילוי 18 במרץ 1781
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות נראית 9.6+[1]
סיווג מורפולוגי SA(rs)b[1]
עלייה ישרה 12ʰ 31ᵐ 59.16ˢ
נטייה ‏13.4″ ‏25′ ‏14°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.7-
מרחק[1] 60,000,000 שנות אור
18,395,879.32 פארסק
קוטר 125,000 שנות אור
מסה ‎3.5×1011‎‏ M
הסחה לאדום 2,281[1] ק"מ/שנייה
0.0076

M88 (נקראת גם NGC 4501) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי. גלקסיה זו היא אחת מהגלקסיות הבהירות שבצביר הבתולה והיא נמצאת בחלקו הצפוני הגולש אל קבוצת הכוכבים שערות ברניקי.

היסטוריה

M88 התגלתה ב-18 במרץ 1781 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" וציין שהיא דומה ל-M58. מסיה חיפש באותו לילה ערפילית, שעליה דיווח עוזרו פייר מאשן כשבועיים קודם (M85), וגילה 7 גלקסיות נוספות על זו שגילה מאשן, כולן מצביר הבתולה. (האחרות הן M84 ‏- M87 ו-M89 ‏-M91). ויליאם הרשל ציין ברשימותיו שצפה ב-M88 בשנת 1784 ושבסמוך לה נמצאת ערפילית נוספת עמומה יותר שבקושי הצליח להבחין בה (ככל הנראה NGC 4516). ג'ון הרשל צפה ב-M88 מספר פעמים בין השנים 1826 ו-1832 ותיאר אותה כערפילית בהירה, גדולה, מאורכת ושחלקה הצפוני בהיר מהדרומי. ויליאם פרסונס, רוזן רוס השלישי, גילה בשנת 1850 שלגלקסיה זרועות ספירליות, כך שזו אחת מהגלקסיות הראשונות שזוהו כספירליות.

בשנת 1999 התגלתה ב-M88 סופרנובה 1999cl שהייתה סופרנובה מסוג Ia ושהגיעה בשיאה לבהירות מדרגה 13.6.

תצפית

M88 נמצאת בחלקו הצפוני של צביר הבתולה ועם דרגת בהירות נראית 9.6 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים או אפילו באמצעות משקפת כשתנאי הצפייה טובים, אך מכיוון שאין כוכבים בולטים בסביבתה, לא קל לאתרה. M88 נמצאת כ-8 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) שבהירותו מדרגה 2.8, וכ-9.5 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב α (אלפא) בשערות ברניקי. כ-50 דקות קשת ממזרח ל-M88 נמצאת M91, כשתי מעלות מדרום לה נמצאת M87 ובאותו מרחק בכיוון דרום-מערב נמצאות M84 ו-M86.‏ M99 נמצאת כ-3.15 מעלות ממערב ל-M88, ו-M100 נמצאת כ-2.5 מעלות מצפון-מערב לה.

תכונות

גודלה הזוויתי של M88 הוא כ-7 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-125,000 שנות אור ומישורה נטוי בזווית של כ-30 מעלות ביחס לקו הראייה אליה. זרועותיה רציפות ואינן צפופות כך שניתן לראותן בבירור עד לחיבורן לליבת הגלקסיה. ממדידות ההסחה לאדום של האור הנפלט מהזרועות נראה שהחומר בקצותיהן מקיף את מרכז הגלקסיה במהירות של כ-270 קילומטר בשנייה.[2] מהירות כזאת עם רדיוס הקפה של כ-60,000 שנות אור, מצביע על כך שמסת הגלקסיה היא כ-‎3.4×1011מסות שמש, כ-60% ממסת שביל החלב. על פי ההסחה לאדום של קרינת מרכז הגלקסיה היא מתרחקת משביל החלב במהירות של כ-2,200 ק"מ לשנייה, כפול ממהירותו הממוצעת של צביר הבתולה וזו אחת מהגלקסיות עם מהירות ההתרחקות הגדולה ביותר שבצביר. בשל תנועתה המהירה דרך התווך הבין-גלקטי מופעל עליה לחץ מהצד שבכיוון התנועה וכתוצאה מכך צד זה איבד כמעט לחלוטין את המימן הנייטרלי שבו.[3] הגלקסיה נעה לכיוון מרכז הצביר ומתקרבת אל M87

ל-M88 יש גרעין גלקטי פעיל הפולט קרינת X וגלי רדיו שמצביעים על קיומו של חור שחור עם מסה של כ-‎8×107‎ מסות שמש בליבת הגלקסיה.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M88 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 NED: M86
  2. ^ HyperLeda: NGC 4501
  3. ^ B. Vollmer, M. Soida, A. Chung, J.H. van Gorkom, K. Otmianowska-Mazur, R. Beck, M. Urbanik & J.D.P. Kenney: Pre-peak ram pressure stripping in the Virgo cluster spiral galaxy NGC 4501
  4. ^ A. Merloni, S. Heinz & T. Di Matteo: A fundamental plane of black hole activity, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Volume 345, Issue 4, pp. 1057-1076