הקרמלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף Kremlin)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרמלין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6
חלק מתוך הקרמלין והכיכר האדומה
מידע כללי
בעלים המנהל לענייני נשיא רוסיה
תרשים הקרמלין
תרשים הקרמלין
בניין מספר 14 (בתקופה הסובייטית נקרא ארמון הסובייט העליון). בניין זה שימש את האדמיניסטרציה הנשיאותית
הקרמלין - מבט ממעוף הציפור

הקרמלין של מוסקבה (רוסית: Московский Кремль) הוא הקרמלין הידוע ביותר ברוסיה. המושג מתייחס לאתר היסטורי מבוצר בלב העיר מוסקבה, המשקיף אל הכיכר האדומה מדרום-מערב, והכולל בתוכו את ארמונות הקרמלין ובהם ארמון הקרמלין הגדול, קתדרלות הקרמלין, ארמון הסובייטים, ומספר אתרים נוספים בעלי ערך היסטורי רב. המתחם מוקף בחומת הקרמלין, המפורסמת במגדליה בעלי הצריחים המחודדים שהידוע בהם הוא מגדל ספאסקיה.

המקום משמש כמושב הרשמי של נשיא רוסיה וכמקום עבודתו. לצד חשיבותו הפוליטית הרבה של הקרמלין, המתחם מהווה אטרקציה תיירותית מרכזית בבירת רוסיה, והוכרז בשנת 1990 כאתר מורשת עולמית.

מקור השם

השימוש השגור במושג הקרמלין מתייחס לרוב למעוז הממשל הרוסי במוסקבה, וזאת בשל היותו משכנם העיקרי של הצארים במשך מאות בשנים, ואף מעוז השלטון הסובייטי בעידן הקומוניסטי, ומקום משכנו של הנשיא בימינו. פירושו נטול ההקשר של המונח הרוסי "קרמלין" הוא מצודה הנמצאת בתוך העיר. במרכזי ערים היסטוריות רוסיות רבות פרושות מצודות נוספות הזוכות גם הן לשאת את השם "קרמלין", ברם, זו של מוסקבה היא הידועה והחשובה ביותר, ונהוג לייחס את המונח "הקרמלין" אליה. מושג זה מתייחס פעמים רבות אף לממשל של ברית המועצות או רוסיה, וזאת ללא קשר פיזי למתחם עצמו. המונח "קְרֶמלינולוגיה" מתייחס לחקר הפוליטיקה הסובייטית/הרוסית.

היסטוריה

מקורו של האתר בהתיישבות הראשונה באזור גבעת בורוביצקי, היכן שנהר הנגליניה התמזג לתוך ערוצו של נהר מוסקבה. מבנה מבוצר היטב קיים במקום מאז המאה ה-11. במהלך המאה ה-12 הורחבה העיר משמעותית על ידי הנסיך יורי דולגורוקי, כאשר המצודה זכתה לכינוי קרמלין בשנת 1331, עד אז נקרא המקום דיטינץ (רוסית: Детинец). בין השנים 13661368 במהלך שלטונו של דמיטרי דונסקוי, נבנה מבצר העשוי אבן לבנה. בשנת 1404 בזמן שלטונו של וסילי הראשון, לזר הסרבי בנה בשטח הקרמלין את השעון הציבורי הראשון בנסיכות. במאה ה-15, כאשר הנסיכויות הרוסיות היו מלוכדות תחת שרביטו של איוואן השלישי, שהיה לנסיך הגדול של רוסיה, הוא ארגן בנייה מחדש של מתחם הקרמלין. לשם כך אף הזמין מספר בנאים ידועי שם מאיטליה.

בתוך הקרמלין

משולש החומות האי-רגולרי של הקרמלין סוגר מתחם בן 275,000 מטר רבוע. כיכר הקתדרלות מהווה את לב המתחם. סביבה שישה מבנים, ביניהם שלוש קתדרלות בעלות כיפות מוזהבות. קתדרלת התרדמה הושלמה בשנת 1479 ויועדה להפוך לכנסייתה הראשית של מוסקבה ולמקום הכתרת הצארים. חזית אבן-השחם וחמש הקאפלות בעלות הכיפות המוזהבות, הם פרי עיצובו של האדריכל האיטלקי פיורבנטי. קתדרלת העלייה לשמים, בעלת שלוש הכיפות המוזהבות, הייתה הקתדרלה הבאה שנבנתה והושלמה בשנת 1489. לאחר מאה שנה, נבנתה מחדש עם תשע כיפות. בקצה הדרום-מזרחי של הרחבה שוכנת קתדרלת המלאך מיכאל משנת 1508. למעלה מחמישים מבני משפחות האצולה של רוסיה קבורים במקום. ישנן עוד שתי כנסיות קטנות מסביב לרחבה: כנסיית הנחת הגלימה וכנסיית שנים עשר השליחים. מבנה בולט נוסף הנמצא בקרבה רבה לרחבה הוא מגדל הפעמונים של איוואן הגדול, שממוקם בחלקה הצפון-מזרחי. על-פי המסורת, מגדל זה, הנישא לגובה 81 מטרים, מסמן את מרכזה המדויק של העיר מוסקבה. במגדל 21 פעמונים אשר שימשו כאזהרה מפני אויבים המתקרבים. ברחבי המתחם הגדול נמצאים גם נשקיית הקרמלין, ארמון הסובייט העליון (בו נמצאת האדמיניסטרציה הנשיאותית), ארמון הקרמלין הגדול (בו נערכים טקסים ואירועים רשמיים), ארמון הסנאט (מקום משרדו הרשמי של הנשיא), ארמון טרם (מקום משכנו הרשמי של הנשיא) ומספר בנייני שלטון רחבי ידיים. בין האטרקציות התיירותיות במתחם נמצא פעמון הצאר הגדול והשבור, אשר לא זכה להדהד ולו פעם אחת, ותותח הצאר העצום משנת 1586, שניהם ממוקמים בכיכר איוואנובסקיה. בחלק מחומת הקרמלין הפונה לכיכר האדומה נמצא בית הקברות של חומת הקרמלין בו קבורים אישים סובייטים חשובים.

"מלון הקרמלין"

עקב הנהירה הרבה של תושבי רוסיה לטורקיה וסביבתה, נבנה באנטליה שחזור מדויק של הכיכר עם כל המבנים, אשר הוסבו לבית מלון: המוזיאון הוסב לאולם המלון המרכזי, חדרי הממשלה ומגורי הנשיא הוסבו לחדרי מגורים, וכנסיית וסילי ה"קדוש" הוסבה לכמה מסעדות. הכיכר עצמה הפכה לבריכה עצומה. שם המקום נקרא "מלון הקרמלין", והוא מוקף בחומות הזהות לחומות הקרמלין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקרמלין בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32662601הקרמלין