Inter arma enim silent leges
Inter arma enim silent leges הוא פתגם לטיני שמשמעותו המילולית היא "בין כלי הנשק, החוקים דוממים", אך מוכר יותר בגרסתו "בעת מלחמה, החוקים שותקים." יש המבלבלים בין המשפט "בין כלי הנשק, החוקים דוממים" למשפט "כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות"[1] אולם מדובר על שני משפטים שונים, אך שניהם משקפים את התובנה שבעתות חירום סדרים רגילים נסוגים מפני כוחות הרסניים יותר.
ברומא העתיקה
מקור הביטוי מיוחס לקיקרו בנאום פרו מילונה (אנ'), פרק 11, שם ניסח זאת במילים Silent enim leges inter arma.
כאשר קיקרו השתמש בביטוי, אלימות פוליטית של כנופיות הייתה נפוצה. כנופיות חמושות בהנהגת מנהיגים פוליטיים שלטו ברחובות רומא, ואותם מנהיגים נבחרו לעמדות מפתח.
סופרים לטיניים נוספים השתמשו בביטוי, ביניהם הירונימוס באיגרת 126.
בארצות הברית
בקשתו של הנשיא אברהם לינקולן לקבל חוות דעת על השעיית זכות ה-הביאס קורפוס בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית הובילה לפסק הדין אקס פארטה מרימן (1861) מאת נשיא בית המשפט העליון רוג'ר טוני, אשר קבע:
1. לנשיא אין סמכות להשעות את הזכות לכתב הביאס קורפוס, ואינו יכול להסמיך קצין צבאי לעשות זאת.
2. לקצין צבאי אין זכות לעצור אדם שאינו כפוף לחוקי המלחמה, אלא אם הדבר נעשה בסיוע לרשות שיפוטית וכפוף לפיקוחה.
ממשלת ארצות הברית הזכירה את הביטוי במפורש בטענותיה במשפט, בציינה (עם אזכור נוסף לקיקרו) כי "[תיקוני מגילת הזכויות] הם למעשה כולם הוראות שלום של החוקה, וכמו כל החוקים וההסדרים החוקתיים והתחיקתיים, הם שותקים בזמן מלחמה, כאשר רווחת העם היא החוק העליון."
הפגיעה בזכויות אזרח במהלך מלחמת העולם השנייה אושרה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין הירבאיאשי נגד ארצות הברית (אנ') (1943), שקבע כי הטלת עוצר על מיעוט אתני בזמן מלחמה עם ארץ מוצאו הוא חוקתי. מקרה דומה הוכרע באותו יום בפסק הדין יאסואי נגד ארצות הברית (אנ').
בשימושו המודרני, הביטוי הפך לסמל לפגיעה בזכויות אזרח בעתות מלחמה. לאחר פיגועי 11 בספטמבר הביטוי הועלה מחדש בשיח הציבורי האמריקאי, בדיון על הפגיעה בזכויות אזרח בשם הביטחון הלאומי.
ב-1998, נשיא בית המשפט העליון ויליאם רנקוויסט, בספרו All the Laws but One: Civil Liberties in Wartime, טען כי "ההגבלות הכי פחות מוצדקות על זכויות אזרח" לא יתקבלו על ידי בתי המשפט במלחמות עתידיות: "אין זה רצוי או סביר כי זכויות אזרח יזכו לאותה הגנה בזמן מלחמה כמו בעת שלום, אך רצוי וסביר שבתי המשפט יבחנו בקפידה רבה יותר את טענות הממשלה בנוגע לנחיצותן של הגבלות על זכויות אלה. החוקים לא יהיו דוממים בזמן מלחמה, אלא ידברו בקול מעט שונה."
ב-2004, השופט אנטונין סקאליה השתמש בביטוי בביקורתו על פסק הדין האמדי נגד רמספלד, אשר אישר מעצר של אזרח אמריקאי כאויב ללא אישום או השעיית הביאס קורפוס:
רבים סבורים שזה לא רק בלתי נמנע אלא ראוי לחלוטין שהחירות תיסוג בפני הביטחון בזמני משבר לאומי, וכי במצבי חירום צבאיים, inter arma silent leges. אך תפיסה זו אינה יכולה לשמש לפירוש ויישום חוקה שנועדה בדיוק כדי להתמודד עם מלחמה באופן שמתיישב עם עקרונות דמוקרטיים ומכיל אותם.[2]
בתקשורת ובספרות
הביטוי שימש ככותרת לפרק בסדרת המדע הבדיוני מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 בשנת 1999. בנוסף, הביטוי מופיע בסרט משנת 2010, The Conspirator, בו משתמש הדמות ג'וזף הולט בביטוי כדי להצדיק את השעיית הזכות להגיש בקשה להבאס קורפוס על ידי הנשיא אנדרו ג'ונסון במהלך משפטה של מרי סוראט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Cicero Pro Milone, באתר The Latin Library
- “In times of war, the laws fall silent.”, באתר Simple Justice
- כִּי בֵּין הַנְּשָׁקִים, הַחֻקִּים שׁוֹתְקִים – על חוקי המלחמה במקרא (חלק א), באתר "ארץ העברים"
- משפט ומוסר בעת מלחמה, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ כשהתותחים יורים, באתר המחסן של גדעון עפרת, 2014-07-26
- ↑ Antonin Scalia, dissenting opinion in Hamdi v. Rumsfeld (2004).
Inter arma enim silent leges41567817Q1232169