DX בסרטן
 | |
| מיקומו של DX בסרטן בקבוצת סרטן (לא מופיע במפה) | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | סרטן |
| שמות נוספים | GJ 1111 ,LHS 248 |
| סוג | ננס אדום |
| בהירות נראית | 14.9[1] |
| סיווג ספקטרלי | M6 V[1] |
| עלייה ישרה | 08ʰ 29ᵐ 49.3ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 33.7″ 46′ 26°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 17.1 |
| מרחק |
11.82 שנות אור 3.62 פארסק[1] |
| רדיוס | 0.11[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 0.09[1] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.000012 מהשמש |
| טמפרטורה | 2,840[3] K |
| תנועה עצמית | 1,290[4] מילי-שניות קשת בשנה |
DX בסרטן (נקרא גם GJ 1111 או LHS 248) הוא ננס אדום הנמצא במרחק של כ-11.8 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים סרטן. זהו אחד הכוכבים הקרובים למערכת השמש וכמו כל שאר הננסים האדומים, גם את DX בסרטן לא ניתן לראות ללא ציוד עזר, שכן בהירותו היא מדרגה 14.9, הרבה מתחת לסף הראייה האנושי. ניתן לצפות בו באמצעות טלסקופ כשני שלישים מעלה ממזרח-דרום-מזרח לכוכב 2φ בסרטן.
היסטוריה
הכוכב מופיע לראשונה בסקירה של שמי הצפון שנעשתה במצפה הכוכבים לוול משנת 1961, שם קיבל את הציון G51-15.[5] בשנת 1979 הוא הופיע בקטלוג גליזה-יארייס תחת הציון GJ 1111[6] וכן בקטלוג הכוכבים בעלי תנועה עצמית של יותר מחצי שניית קשת בשנה של וילם יקוב לויטן תחת הציון LHS 248. בשנת 1981 זוהו מספר התפרצויות של להבות סולריות מפני הכוכב שגרמו לשינויים גדולים בבהירותו.[7] בעקבות כך קיבל הכוכב את הציון של כוכב משתנה DX בסרטן.[8]
מאפיינים
DX בסרטן הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M6 V, מסתו כ-9% ממסת השמש ורדיוסו כ-11% מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו כ-2,840 קלווין והוא מאיר בעוצמה של כ-12 מיליוניות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אבל יותר מ-99% מהקרינה הנפלטת ממנו היא בתחום התת-אדום. בשל קרינתו החלשה, כוכב לכת יצטרך להקיף אותו במרחק של 0.04 יחידות אסטרונומיות כדי לאפשר קיום של מים נוזלים על פניו, אך לא ידוע על קיומם של כוכבי לכת כלשהם המקיפים אותו. לכוכב יש תנועה עצמית גדולה של כשניית קשת ורבע בשנה. בשל ההתפרצויות החזקות של הכוכב הוא מסווג ככוכב הבזק.[8]
סביבה
הכוכב הקרוב ביותר ל-DX בסרטן הוא פרוקיון שנמצא במרחק של כ-5 שנות אור ממנו והוא גם הכוכב הבהיר ביותר שניתן לצפייה משם. במרחק הזה הוא יהיה בהיר משמעותית מכפי שהוא נראה מכדור הארץ ובהירותו תהיה מדרגה 1.4-, דומה לבהירותו של סיריוס כפי שהוא נראה מכדור הארץ. שאר שכניו של DX בסרטן הם ננסים אדומים עמומים מכדי להראות לעין אנושית ללא ציוד עזר, ביניהם כוכב לויטן שנמצא במרחק של 5.5 שנות אור ממנו. סיריוס עצמו נמצא במרחק של 9.2 שנות אור מ-DX בסרטן, כך שהוא קצת פחות בהיר מכפי שהוא נראה מכדור הארץ והוא יראה עם דרגת בהירות 1.3-, כך שהוא ופרוקיון יראו עם בהירות דומה. השמש תראה מ-DX בסרטן ככוכב חסר יחוד עם בהירות מדרגה 2.6.
קישורים חיצוניים
- DX בסרטן באתר Solstation
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Research Consortium On Nearby Stars: The One Hundred Nearest Star Systems
- ^ J. Morin, J. F. Donati, P. Petit, X. Delfosse, T. Forveille & M. M. Jardine: Large-scale magnetic topologies of late M dwarfs, About the Journal Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 407, Iss. 4 P. 2271 (2010)
- ^ A. Reiners & G. Basri: The First Direct Measurements of Surface Magnetic Fields on Very Low Mass Stars, he Astrophysical Journal, Vol. 656, Iss. 2, p. 1124 (2007)
- ^ VizieR: LHS 248, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ H. L. Giclas, R. Burnham & N. G. Thomas: Lowell proper motions III : proper motion survey of the Northern Hemisphere with the 13-inch photographic telescope of the Lowell Observatory, Bulletin / Lowell Observatory ; no. 112, v. 6, no. 7, p. 68 (1961)
- ^ W. Gliese & H. Jahreiß: Nearby Star Data Published 1969-1978, Astronomy and Astrophysics, Suppl. Ser. 38, p. 436 (1979)
- ^ B. R. Pettersen: Discovery of flare activity on the very low luminosity red dwarf G 51-15, Astronomy and Astrophysics, vol. 95, no. 1, p. 135 (1981)
- ^ 8.0 8.1 General Catalog of Variable Stars: DX Cancri
25642605DX בסרטן