B-23 דרגון
 | |||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ בינוני | ||||||||||||||
| מדינת מקור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||
| יצרן | דאגלס איירקראפט קומפני | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 27 ביולי 1939 | ||||||||||||||
| צוות | 6 | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 38 | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
B-23 דרגון היה מפציץ דו-מנועי שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני עבור חילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF) כיורש משוכלל ל- B-18 בולו. התכנון של ה- B-23 דמה מאוד לזה של ה-DC-3 דקוטה. הוא היה המפציץ האמריקני המבצעי הראשון שצויד בעמדת תותחן זנב מזוגגת. טס לראשונה ב-27 ביולי 1939.
ה- B-23 היה חמוש טוב יותר ומהיר משמעותית מה- B-18, אך היה נחות ממפציצים חדשים יותר כגון ה-B-25 מיטשל וה- B-26 מראודר. מסיבה זו, מעולם לא נעשה שימוש קרבי ב-38 מטוסי ה- B-23 שנבנו, והם שימשו לצורכי אימונים, סיור, תובלה (תחת הכינוי UC-67) וניסויים.
המייצב האנכי הגבוה של ה- B-23 הותאם על ידי פורד לשימוש ב-B-24 ליברייטור ולמרות שהביא לביצועים משופרים, לא אומץ מעולם בייצור המטוס. המייצב המותאם הפך מאוחר יותר לסטנדרט במטוס ה- "PB4Y פרייווטיר", נגזרת של ה- B-24 ליברייטור.
מאפיינים (B-23 דרגון)
מאפיינים כלליים
- צוות: 6
- אורך: 58 רגל 6 אינץ' (17.8 מטר)
- מוטת כנפיים: 92 רגל (28 מטר)
- גובה: 18 רגל 6 אינץ' (5.6 מטר)
- שטח כנף: 993 רגל2 (92.3 מטר2)
- משקל ריק: 19,089 ליברות (8,677 ק"ג)
- משקל טעון: 26,500 ליברות (12,000 ק"ג)
- משקל המראה מרבי: 32,400 ליברות (14,700 ק"ג)
- הנעה: 2 מנועים רדיאליים מדגם R-2600-3 מתוצרת קרטיס-רייט, בעלי דחף של 1,600 כוח-סוס (1,194 קילו-ואט) כל אחד
ביצועים
- מהירות מרבית: 282 מיל/שעה (245 קשר, 454 קמ"ש)
- טווח: 1,400 מיל (2,300 ק"מ) כשהוא נושא פצצות במשקל 4,000 ליברות (1,800 ק"ג)
- סייג רום: 31,600 רגל (9,630 מטר)
- קצב טיפוס: 1,493 רגל/דקה (7.6 מטר/שנייה)
- עומס כנף: 26.7ליברות/רגל2 (130 ק"ג/מטר2)
חימוש
- 3 מקלעים בקוטר 0.30 אינץ' (7.62 מ"מ)
- מקלע בקוטר 0.50 אינץ' (12.7 מ"מ) בצריח הזנב
- פצצות במשקל 4,000 ליברות (1,800 ק"ג)
קישורים חיצוניים
B-23 דרגון41184670Q578552