60 המשחקים הבלתי נשכחים שלי
תבנית ספר ריקה 60 המשחקים הבלתי נשכחים שלי (באנגלית: My 60 Memorable Games) הוא ספר שחמט מאת בובי פישר, שראה אור לראשונה בשנת 1969, המפרט 60 משחקים בהם לקח חלק בין השנים 1957–1967. בניגוד לאוספים אחרים של משחקי שחמט, ספר זה כולל לא רק ניצחונות אלא גם תשעה משחקים שהסתיימו בתיקו, ושלושה הפסדים. הוא נחשב לאחת היצירות הגדולות של ספרות השחמט.
הספר פורסם במקור בשיטת רישום תיאורית. בשנת 1995 פורסמה מהדורה של הספר בסימון אלגברי, שעוררה מחלוקת בעולם השחמט בגלל שינויים רבים נוספים שבוצעו בטקסט, וגם פישר עצמו גינה את פרסום המהדורה הזו. בשנת 2008 פורסמה מהדורה מחודשת של הגרסה המקורית של פישר, שבה השינויים היחידים היו הסבה לסימון אלגברי, תיקון שגיאות דפוס ותיקון מספר מהלכים שגויים במשחק מספר 17.
כתיבת הספר
בין בובי פישר להוצאת סיימון ושוסטר הוסכם שפישר יכתוב ספר על משחקי השחמט הטובים ביותר שלו. הספר היה אמור לראות אור בשנת 1962 אך פישר דחה את השלמת הספר לשנת 1966, ולאחר מכן החליט לא לפרסם את הספר כלל, וביקש להשתחרר מההסכם.
בשנת 1968 שינה שוב את דעתו, והחליט להשלים את כתיבת הספר, בעזרת חברו רב-אמן לארי אוונס.
המשחקים
הספר מפרט 60 משחקי שחמט בהם לקח חלק בין השנים 1957–1967. הוא לא כולל את "משחק המאה" נגד דונלד ביירן (אנ') משנת 1956, בו התפרסם, כי הוא נכלל בספר אחר של פישר, שראה אור בשנת 1959.
רוב המשחקים בספר נערכו בתחרויות שחמט. בספר כלולים שלושה משחקים בהם הפסיד, נגד מיכאל טל, בוריס ספאסקי ויפים גלר.
פישר כולל בתיאורי המשחקים גם את אופי יריביו, מתאר את תגובותיהם למהלכיו ומבקר את מהלכי הפתיחה שלהם.
ביקורת
הספר התקבל בהתלהבות בקהילת השחמט וזכה להצלחה מיידית. כתבי עת העוסקים בשחמט השוו אותו לספריהם של אלכסנדר אלכין ושל זיגברט טאראש, שנחשבים לקלאסיים[1]. שחקני שחמט רבים העידו שלמדו רבות מהספר.
מהדורות
הספר פורסם במספר מהדורות ותורגם לשפות רבות.
בשנת 1972 פורסמה בברית המועצות גרסה ברוסית, ללא רשותו של פישר ותוך הפרת חוקי זכויות יוצרים, דבר שהיה מקובל באותה עת בברית המועצות. הספר הודפס ב-50,000 עותקים מבלי לשלם לפישר תמלוגים. בין קוראי הספר נמנה גארי קספרוב, שהעיד כי הוא השפיע עליו עמוקות[2]. בשנת 1992 סירב פישר לשחק נגד קספרוב עד שיוסדר נושא התמלוגים, ובשנת 1995 הוסדר נושא זה כאשר קיבל סך של 100,000 דולר מקירסאן איליומז'ינוב, שהיה אז נשיא פיד"ה. בשנת 2006 פורסמה באופן חוקי מהדורה רוסית חדשה של הספר, רשמית ונאמנה למקור.
בשנת 1995 ראתה אור מהדורה חדשה של הספר, בעריכתו של רב-אמן ג'ון נאן, ששינה את הרישום התיאורי לסימון אלגברי, וביצע גם שינויי עריכה. מהדורה זו עוררה מחלוקת בעולם השחמט בגלל שינויים רבים נוספים שבוצעו בטקסט, וגם פישר עצמו גינה את פרסום המהדורה הזו. המהדורה ראתה אור בהוצאת באטספורד, חברת בת של הרפר קולינס. החברה הוציאה מהדורה מתוקנת בסימון אלגברי בשנת 2008, עם תיקונים קלים בלבד של מספר שגיאות דפוס ושגיאות סימון.
בשנת 2007 הודפס ספר בשם "61 המשחקים הבלתי נשכחים שלי", שהוכרז כזיוף. הספר נמכר במכירה פומבית באתר איביי[3].
הספר תורגם לאיטלקית, ארמנית, גרמנית, יוונית, יפנית, סינית, ספרדית, פרסית, צרפתית ורוסית.
הערות שוליים
- ↑ Edward Winter, Fischer’s Fury, chesshistory.com, 1999 (באנגלית)
- ↑ גארי קספרוב, The Chessman, טיים, מאורכב בארכיון האינטרנט, 26 בינואר 2008 (באנגלית)
- ↑ לארי אוונס, 61 Memorable Games: A Hoax, uschess.org, 10 באפריל 2008 (באנגלית)
60 המשחקים הבלתי נשכחים שלי40862661Q1126789