תרפיה מוכוונת לידה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרפיה מוכוונת לידה (באנגלית: B.O.T) Birth Oriented Therapy)) הוא תחום מקצועי הממוקד בליווי תהליכים רגשיים והתפתחות אישית בתקופה שסביב הלידה.

מקורה של הגישה נובע מתוך התפישה כי האתגרים בתקופה הזו (שסביב הלידה) מהווים פוטנציאל והזדמנות יוצאת דופן לצמיחה וכי טרנספורמציה משמעותית מתאפשרת דווקא מתוך המפגש עם צמתים כמו הריון, לידה, הנקה, אימהות.

מהי תרפיה מכוונת לידה

B.O.T הוא תחום מקצועי המתקיים בשלושה מרחבים:

  • גוף מקצועי העוסק בבניית תוכניות הכשרה והעשרה לאנשי מקצועות הלידה והטיפול ליישום החיבור בין שדה הלידה ותחום התרפיה.
  • גישת עבודה עם נשים וזוגות בתקופה שסביב הלידה המתמקדת במתן ליווי מקצועי לאתגרים הרגשיים שמופיעים בתקופה זו.
  • התארגנות וולונטרית של נשים ממקצועות הלידה שפועלות יחד דרך פרויקטים שונים לקידום תקשורת מיטיבה ומבריאה בעולם הלידה בישראל. 

את תחום ה B.O.T והגישה המקצועית ייסדה ופיתחה קרן פרידמן גדסי,[1] מתוך חקר ותיעוד של 20 שנות עבודה עם נשים וזוגות בהיריון, בלידה ואחריה בתוך האתגרים הרגשיים של תקופה זו ובעקבות הפלות, אובדנים וחוויות לידה טראומטיות.[2][3] מתוך גוף הידע שנאסף אודות הייחודיות של ליווי רגשי בתקופה שסביב הלידה, התפתחה גישת עבודה הנלמדת היום ברחבי ישראל וממשיכות להתפתח תוכניות הכשרה והעשרה למקצועות הלידה והפרה-לידה ליישום החיבור בין שדה הלידה ותחום התרפיה. 

יחד אתה ממשיכות להרחיב וללמד את הגישה נשות המקצוע ושותפותיה לחזון: הילה לב רן, דפני דנון וגלית הרמן, ויחד הן פועלות במרחבים שונים לקידום גישה זו בעולם הלידה בישראל. אליהן מצטרפות נשות המקצוע בארץ שהוכשרו בגישה ויוצרות שינוי בקהילה ובממסד הרפואי.

תפישת העולם של השיטה

תפישת העולם של ה-B.O.T נובעת ופועלת מתוך נתוני המצב הבאים:

  1. האתגרים בתקופה שסביב הלידה (פריון-הריון-לידה-הנקה-אמהות ראשונית) הם אתגרים משני חיים, וככאלה, הם מהווים פוטנציאל והזדמנות לצמיחה אישית משמעותית הן לנשים וזוגות שמתמודדים עם אתגרים אלו, והן עבור אנשי המקצוע שמלווים אותם.
  2. עקב הפיצול המקצועי בין תחום הטיפול הרגשי-סוציאלי לתחום הרפואי, נוצר חלל ריק במתן מענה לנשים וזוגות עבור אתגרים רגשיים בתקופה שסביב הלידה.
  3. מקצועות הלידה בארץ (ובמקומות רבים נוספים בעולם) אינם כוללים ליווי תמיכה והדרכה מקצועית עבור המצבים הרגשיים איתם מתמודדים אנשי המקצוע עצמם.[4][5] צוותים בחדרי לידה פוגשים תכופות (לעיתים ברמה יומיומית) חוויות אובדן ומצבי טראומה פיזיים ורגשיים בהם הם נדרשים לתפקד ללא הכשרה אודות מתן מענה רגשי וללא תמיכה באתגרים האישיים שהם נושאים איתם בעקבות אותם המקרים.

ליווי B.O.T לנשים וזוגות

ליווי B.O.T מיועד לנשים וזוגות בריאים בתהליכים נורמליים, המבקשים ליווי מקצועי לאתגר שהם ניצבים בפניו או ליווי בעקבות חוויה משמעותית בתקופה שסביב הלידה:

  • פחדים בהריון, לקראת הלידה ובלידה עצמה
  • התכוננות ללידה לאחר חוויות טראומטיות
  • עיבוד חווית ההיריון הלידה או ההנקה כתהליך התפתחות אישי
  • במצבים של רמות מתח גבוהות בהריון בלידה או אחריה[6][7][8]
  • ליווי לקראת ולאחר ניתוח קיסרי, לקראת הפלה
  • בעקבות היסטוריה של טראומה, היסטוריה של פגיעה – תמיכה בזיהוי טריגרים ובנית אסטרטגיות אישיות להריון, לידה, הנקה ואימהות
  • ליווי לאחר אובדן הריון
  • התכוננות ייחודית ללידה שלאחר לידה שקטה
  • ליווי נשים וזוגות שצריכים ליווי ספציפי ומותאם: זוגות בתהליכי פוריות, ליווי אימהות יחידניות, ליווי אימהות ללא אימא
  • ליווי B.O.T מיועד לעבודה עם נשים וזוגות בריאים המבקשים ליווי בתקופה מאתגרת זו. הגישה אינה מחליפה טיפול נפשי צמוד או טיפול תרופתי 

היבטי-יסוד בגישת B.O.T

ביסוס מיומנויות של תשומת-לב גופנית

מיומנויות של תשומת-לב גופנית והקשבה לאיתותים הגופניים כאינפורמציה בעלת משמעות, הן מיומנויות חיוניות בשדה הלידה.

בליווי אישה בתקופה זו, יש משמעות לבסס שיח הכולל תשומת לב גופנית ולמידת מיומנויות המאפשרות לאישה גישה למידע שקיים בתוכה ומשמעותי לבריאותה, להתפתחות תקינה של ההיריון הלידה וההנקה ולקשר אם-תינוק. ה- well-being של העובר או התינוק תלוי רבות ביכולת של האם לשים לב לאיתותי הגוף שלה, שמסמנים לה את מצבו - כמו זיהוי תנועות עובר, או זיהוי תגובה פיזית אב-נורמלית אצלה או אצל התינוק. התעלמות מסימנים כאלה, עלולה לפגוע בה ובתינוק שלה.

היכולת ליצור חיבור בין מקורות מידע חיצוני (מידע רפואי למשל) לתחושה פנימית, היא מיומנות קריטית ובעלת השפעה. גידול ילדים קשור ליכולת האינטגרציה של ההורה בין המידע החיצוני שהוא חשוף אליו ובין התחושה הפנימית שלו לגבי הילד. על ידי פיתוח מיומנות של תשומת לב גופנית, אישה משכללת את הדרכים לזיהוי החוויה הפנימית שלה וכך מגדילה את האפשרות לפעול בהורות מתוך חיבור הכולל גם את המידע מהסביבה וגם את המידע המופיע מתוך תחושותיה שלה.

נתק מהאיתותים הגופניים - אובדן הקשר עם החוויה הגופנית היא תופעה מוכרת אצל חלק ניכר מהנשים שעברו התעללות פיזית או בעניינים שבצניעות בילדותן או בבגרותן. על מנת לשרוד, וכתגובה לטראומה רבות מהן השתיקו את תחושותיהן. כתוצאה מכך, במשך שנים רבות אופן החיים של חלק מאותן נשים לא כלל שימת-לב לתחושות גופניות, עד כדי ניתוק מהן. עבור אישה שחוותה טראומה כזו, לא תתקיים האמירה המוכרת לפיה 'הגוף יודע ללדת', שכן, יש משהו שעוצר כרגע את הקשר בינה ובין הידע של הגוף להרות או ללדת. למידה מחודשת של תשומת לב גופנית, היא האפשרות עבור אותן נשים לפתח את השיח הפנימי עם עצמן לטובת הלידה וההורות. 

יצירת סביבה של מערכת-יחסים הדדית המעודדת ריבונות אישית

גישת העבודה במפגשי B.O.T שואפת ליצור תקשורת מעוררת ריבונות: תקשורת המעודדת את האדם לפתח מומחיות עצמאית ותקשורת התומכת בהתעוררות האינטליגנציה ההורית שבו.

עקרון הליווי - הריון לידה והנקה הם תהליכים פיזיולוגיים-אוטונומיים המכילים בתוכם את הידע על המשך ההתקיימות וההתפתחות שלהם. בגישת B.O.T נקודת המוצא היא כי כל מצב נתון מכיל בתוכו את הידע על ה 'פיזיולוגיה' שלו עצמו, לכן הליווי אינו כולל הנחיה לכיוון מסוים, כי אם מניח שאופן מסוים של התעניינות סקרנית פעילה יאפשר לתהליך להתפתח בדרכו. זוהי איכות ופרקטיקה המבוססת על הפילוסופיה של המובלע שמציעה כי כל תחושה מעוררת היא שער אל מידע נובע, וכי אופי מסוים של שיחה בעלת איכות של סקרנות אמיתית מאפשר לחומרים אלו לנבוע אל המודעות ולהעניק לנו עוד פוטנציאלים של דרכי חיים.

מרחב משתף ידע ממקורות שונים

מפגשי B.O.T מבוססים על תקשורת המשתפת את סוגי הידיעה השונים שמופיעים לנוכח נושא מסוים: ידע המגיע ממחקרים, ידע המבוסס על ניסיון אישי, ידע גופני-תחושתי, ידע אינטואיטיבי - ללא היררכיה, אלא מתוך עניין ובחינת הקשר שמתעורר עם כל אחד מהם.

זיהוי ועיגון משאבים תומכים

דרך העבודה ב B.O.T מתמקדת בזיהוי המשאבים ומקורות התמיכה של האדם ובבניית אסטרטגיות ההתמודדות האישיות שלו אל מול קושי או אתגר. ליווי B.O.T אינו מיועד ליצירת שינוי בדפוסי אישיות או בדפוסי ההתנהגות של האדם אלא לעזור לאישה לזהות מה יכול לתמוך בה באתגר הנוכחי/ בעת הלידה / בקשר שלה עם התינוק שלה או בקשר שלה עם אחרים.

פיתוח ושכלול המסוגלות לתגובה פעילה ובניית אסטרטגיות התמודדות

טיפולי פוריות, בדיקות בהיריון, חדר לידה וכדומה, עלולים להיות מצע להצפה של טריגרים עבור נשים מסוימות (המפגשים עם איש מקצוע, שיכולים להיות קשורים לחשיפה או חדירה לגוף, שיחה על נושאים אינטימיים, התמודדות עם כאב פיזי, עם דימוי גוף, עם פחד מהעתיד הלא ידוע). יכולת תגובה פעילה לאתגרים אלו היא יכולת חיונית לבניית החוסן הנפשי והרגשי ולמניעת רה-טראומטיזציה. אדם שמרגיש כי אינו מסוגל להגיב, או שנמצא במצב בו התנאים הספציפיים מונעים ממנו את יכולת התגובה, בעל נטייה לפתח יותר סימפטומים פוסט-טראומטיים למשך זמן יותר ארוך. לכן יש משמעות עצומה לייצר סביבה שמעודדת תגובה, ולתמוך באפשרות של נשים ואנשים לפעול ולהגיב. מתוך ההבנה הזו, כי מסוגלות להגיב להתרחשות בכל אירוע שהוא היא יכולת שיוצרת שינוי - בגישת B.O.T מתקיימת השאיפה ליצור באופן מודע הזדמנויות לחיזוק היכולת להגיב להתרחשות נוכחת, ולבנות עם האישה דרכים אישיות להתמודדות.

פעילות

פעילות ה-B.O.T החלה בשנת 2012[9] על מנת להעלות מודעות, להפיץ את הידע וליצור שינוי בשיח החברתי והמקצועי אודות האתגרים הרגשיים והתהליכים האישיים ההתפתחותיים שנשים וזוגות חווים בתהליכי פריון, בתקופת ההיריון הלידה ואחריה. זהו מרחב תת-קרקעי שלא קיבל בעבר הכרה בשיח הטיפולי והרפואי, ומכיוון שלא היה לו שם מקצועי מוכר קיומו היה בלתי נראה למרות הצורך בו ולמרות השפעותיו הניכרות על חיינו כאנשים וכחברה. 

דרך הפצת המידע והכשרת אנשי מקצועות הלידה בכלים לשילוב של תמיכה רגשית, המודעות הציבורית למרחב הרגשי הולכת וגדלה, והכשרות B.O.T כוללות נשות מקצוע ממגוון תחומים כגון: רפואת משפחה, מיילדות, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה של רצפת אגן, תרפיה בתנועה, יוגה, דולות, מדריכות הכנה ללידה, יועצות הנקה, פסיכותרפיה ופסיכותרפיה-גופנית ומנחות קבוצות.

פעילות:

  • הפצת מידע הן לציבור הרחב והן למרחבים המקצועיים, בעזרת מפגשי שיח, הרצאות, סמינרים מקוונים, והפצת חומרים עיוניים. 
  • בניית תוכניות לימוד והעשרה ייעודיות וספציפיות למרחבים המקצועיים השונים: צוותי חדר לידה, פיזיותרפיסטיות רצפת אגן, יועצות הנקה. 
  • ליווי מיילדות ליישום פרקטיקות B.O.T בתוך הלידה עצמה ובתקשורת עם הצוות המיילדותי.
  • ייעוץ ותמיכה בהקמת קליניקות לליווי רגשי אישי ליולדות בתוך מחלקות הלידה בבתי החולים.
  • העלאת המודעות לעבודה נכונה עם נשים במצבי אבל ואובדן בתקופה שסביב הלידה.
  • העלאת מודעות לעבודה רגישה ומותאמת סביב הלידה עם נשים בעקבות טראומה ופגיעה בעניינים שבצניעות.
  • פיתוח פרקטיקות B.O.T המשולבות בייעוצי הנקה, מפגשי פיזיותרפיה של רצפת-האגן, ליווי לניתוח קיסרי ועוד.
  • בניית מערך פרטנרשיפ (Partnership) לנשות מקצוע משדה הלידה לתמיכה רגשית הדדית אחת בשנייה ופיתוח מיומנויות של Self Help.

מטרות

  1. לתת מענה לצורך של נשים וזוגות בליווי מקצועי ממוקד לתהליך אישי בתקופה שסביב הלידה.[4]
  2. לתת מענה לצורך של אנשי מקצוע שמומחיותם היא שדה-הלידה -במידע ופרקטיקות לתמיכה במצבים רגשיים.[10]
  3. לתת מענה לצורך של אנשי מקצוע מתחום הטיפול במידע על האלמנטים הייחודיים של שדה-הלידה.
  4. להעניק לאנשי מקצועות הלידה והצוות המיילדותי כלים לתמיכה עצמית כמענה לקונפליקטים הרגשיים שמתעוררים בהם עצמם מתוך אינטראקציות מקצועיות מורכבות.[11][12][13]

ארגון ה BOT אינו מחזיק ברעיונות או עקרונות לגבי אופן הלידה או ההורות, אלא ממוקד באדם שחווה אותם ובמערך הפנימי החדש המתהווה בתקופה זו.

מטרות לטווח ארוך

  1. יצירת עידן של כיבוד התודעה של התינוקות והורים, הפחתת פוטנציאל לנזקים רגשיים אצל הנשים והתינוקות שלהן, ומניעת טראומה טרום לידתית וסביב הלידה.
  2. הכשרה מעמיקה למיילדות ונשות מקצוע מהקהילה ביצירת חוויה מחזקת לאישה בלידה ללא קשר להתנהלות הטכנית של הלידה ועל ידי כך להפחית חוויה טראומטית רגשית בלידה ובעיות התקשרות בין אימהות ותינוקות.[14][15][5](13)
  3. בניית מערך תמיכה פנימי של נשות מקצוע משדה הלידה בעלות כלים לתמיכה רגשית אחת בשנייה
  4. יצירת מערכות תמיכה למיילדות במערכת הבריאות הציבורית הכללית
  5. להפחית סימפטומים פוסט-טראומטיים אצל מיילדות ואחיות הנובעים ממצב מתמשך של חשיפה לטראומה משנית[16][17][18][19][20]
  6. הקמת מודל Women Friendly לליווי מותאם בתוך אגף לידה: איתור נשים או בני זוגן שסובלים מסימפטומים לאחר לידה טראומטית או בעקבות מורכבות אחרת - ובניית תוכנית מותאמת אישית.

לימודי B.O.T

לימודי B.O.T תרפיה מוכוונת לידה, מיועדים לעוסקים במקצועות הלידה-טיפול-רפואה הפוגשים נשים בתקופת הפריון-הריון-לידה-הנקה-אמהות ראשונית.

מסלול ההכשרה בגישת B.O.T כולל מידע על התכנים הרגשיים והנפשיים הייחודיים של שדה הלידה ומעניק הכשרה פרקטית בליווי תהליכים רגשיים עם נשים וזוגות בתקופה שסביב הלידה.

אפשרויות ההכשרה הן
  1. לימודי בסיס
  2. הכשרה מתקדמת + סטאז'

הכשרות נוספות:

  • הכשרה ייעודית ספציפית למיילדות וצוות אגף לידה, הכשרה ייעודית לפיזיותרפיסטיות רצפת אגן והכשרה ייעודית ליועצות הנקה.
  • סמינרים בנושאים ספציפיים: עבודה עם זוג, ליווי אובדן הריון, עבודה עם נשים שסובלות מסימפטומים של וולוו-וגיניסטיס ועוד.
  • קבוצות הדרכה מקצועית, מפגשי הדרכה אישית (סופרוויז'ן מקצועי)
  • ליווי ביוזמות ובפרויקטים ייחודים

ההכשרה מתמקדת בין היתר בנושאים הבאים : מודל ייחודי לליווי תהליך אישי בתקופת הפריון-הריון-לידה-הנקה-אמהות, טראומה או פגיעה וביטוייה בשדה הלידה, עבודה עם מצבי הצפה והתנתקות בתקופה שסביב הלידה, תהליכי אבל ואובדן, ההתמודדות האישית של אשת המקצוע עם אבל ואובדן, עבודה ייחודית עם עיבוד חווית לידה, מערכות אמונה בשדה הלידה, עקרונות טיפול קצר מועד, שאלות חדשות על גבולות הטיפול בשדה הלידה ולימוד פרקטיקות של שפת תקשורת מקדמת – ברת יישום גם במצבים אקוטיים בחדר לידה וגם בעבודת עומק בקליניקה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קרן פרידמן גדסי, באתר www.bot.co.il
  2. ^ קרן פרידמן גדסי, לידה וטראומה, http://birtherapy.co.il/?p=93
  3. ^ קרן פרידמן גדסי, מטראומה לצמיחה, http://birtherapy.co.il/?p=97
  4. ^ 4.0 4.1 Beck CT, LoGiudice J, Gable RK, 1. A mixed-methods study of secondary traumatic stress in certified nurse-midwives: shaken belief in the birth process., J Midwifery Womens Health. 2015 Jan-Feb;
  5. ^ 5.0 5.1 Jones, C. J., Creedy, D. K., & Gamble, J. A, Australian midwives' attitudes towards care for women with emotional distress, Midwifery, 28(2), 216-221.
  6. ^ Lee, S.; Ayers, S.; Holden, D., A meta synthesis of risk perception in women with high risk pregnancies, Midwifery, vol: 30 p. 403–411.
  7. ^ יערה אטייאס, אני אמורה להיות מאושרת
  8. ^ C.C. Barber, N.J. Starkey, Predictors of anxiety among pregnant New Zealand women hospitalized for complications and a community comparison group., Midwifery, vol: 31, p. 888–896.
  9. ^ קרן פרידמן גדסי, תרפיה מוכוונת לידה, באתר www.bot.co.il
  10. ^ Halperin O1, Goldblatt H, Noble A, Raz I, Zvulunov I, Liebergall Wischnitzer M., 2. Stressful childbirth situations: a qualitative study of midwives, J Midwifery Womens Health. 2011 Jul-Aug;
  11. ^ Julia Leinweber, The costs of ‘being with the woman’: secondary traumatic stress in midwifery, BSc (Midwifery
  12. ^ Cheryl Tatano Beck, Robert K. Gable, A Mixed Methods Study of Secondary Traumatic Stress in Labor and Delivery Nurses, AWHONN, the Association of Women's Health, Obstetric and Neonatal Nurses, November–December
  13. ^ Beck, C. T., Rivera, J. and Gable, R. K., A Mixed-Methods Study of Vicarious Posttraumatic Growth In Certified Nurse-Midwives, Journal of Midwifery & Women's Health
  14. ^ Toohill, J., Fenwick, J., Gamble, J., Creedy, D. K., Buist, A., Turkstra, E., & Ryding, E. L., A Randomized Controlled Trial of a Psycho‐Education Intervention by Midwives in Reducing Childbirth Fear in Pregnant Women, Birth, 41(4), 384-394.
  15. ^ Gamble, J., Creedy, D., Moyle, W., Webster, J., McAllister, M., & Dickson, P, Effectiveness of a counseling intervention after a traumatic childbirth: a randomized controlled trial, Birth, 32(1), 11-19.
  16. ^ Beck CT, LoGiudice J, Gable RK, mixed-methods study of secondary traumatic stress in certified nurse-midwives: shaken belief in the birth process., J Midwifery Womens Health. 2015 Jan-Feb
  17. ^ Halperin O1, Goldblatt H, Noble A, Raz I, Zvulunov I, Liebergall Wischnitzer M., stressful childbirth situations: a qualitative study of midwives, . J Midwifery Womens Health. 2011 Jul-Aug;56(4):388-94
  18. ^ Heather J. Rowe, BSc (Hons), PhD, The costs of ‘being with the woman’: secondary traumatic stress in midwifery Julia Leinweber, Centre for Women's Health in Society, School of Population Health, Faculty of Medicine, Dentistry and Health Sciences, University of Melbourne, Vic. 3010, Australia
  19. ^ 4Hadad, E., & Rolef Ben-Shahar, A, The things we’re taking home with us: Understanding therapist's self-care in trauma work, International Journal of Psychotherapy, 16(1), 50-61.
  20. ^ Cheryl Tatano Beck, Robert K. Gable, A Mixed Methods Study of Secondary Traumatic Stress in Labor and Delivery Nurses, the Association of Women's Health, Obstetric and Neonatal Nurses, November–December, 2012Volume 41, Issue 6, Pages 747–760
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27131033תרפיה מוכוונת לידה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תרפיה_מוכוונת_לידה&oldid=1062466"