תקנון ישיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנון ישיר היא שיטה סטטיסטית באפידמיולוגיה תיאורית, שמטפלת בהטיה אפשרית של גורמים מתערבים (ערפלנים) אפשריים. נפוצה בעיקר כאשר משווים שיעורי תחלואה ותמותה בין אוכלוסיות שונות.

מדוע יש צורך בתקנון?

אחת המטרות במחקר אפידמיולוגי היא להשוות בין שכיחות התחלואה והתמותה של מחלות בין אוכלוסיות שונות. עם זאת, השוואה ביו שיעורי התמותה והתחלואה הגולמיים מטעה לעיתים קרובות, כי האוכלוסיות המושוות עשויות להיות שונות מהותית בהתייחסות למאפיינים בסיסיים מסוימים, כגון גיל, מין, מגדר, מיקום גאוגרפי וכדומה שנקראים ערפלנים, וישפיעו על השיעור הכולל של תחלואה או תמותה[1]. לא ניתן להשתמש בשיעורים הגולמיים כמדד מסכם של הקשר בין שיעורי הימצאות המחלה לגורם סיכון. הפתרון לכך הוא תקנון, עושים מניפולציה על הנתונים כך שניתן יהיה להשוות ביניהם. השיטה נועדה ל"נטרל" את ההבדל בין האוכלוסיות ולהביא אותן לבסיס "אחיד". שיעור מתוקנן הוא במהותו ממוצע משוקלל של שיעורים הסגוליים.

קיימות שתי שיטות של סטנדרטיזציה הנפוצות במחקרים אפידמיולוגים, תקנון ישיר ותקנון עקיף[2]. בתקנון ישיר מתייחסים לאוכלוסייה שרירותית כ-"אוכלוסיית תקן"ׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ, כופלים את השיעור הספציפי לפי קבוצות (שיעור סגולי) באוכלוסיות המחקר בגודל האוכלוסייה הספציפי באוכלוסיות התקן. מתקבל מספר המקרים הצפוי בכל קבוצה. סוכמים מספר זה ומחלקים בגודל אוכלוסיית המחקר. מתקבל שיעור מתוקנן לפי התפלגות קבועה של המשתנה הנבדק.

השיעור המתוקנן כשלעצמו איננו מלמד על שיעור היארעות המחלה באף אחת מהאוכלוסיות. את שיעור ההיארעות המתוקנן ניתן לחלק בשיעור ההיארעות הגולמי באוכלוסיית התקן ולקבל את יחס השיעורים שהוא מדד השוואתי בין אוכלוסיית התקן ואוכלוסיית המחקר (standardized rate ratio). 

חשוב לזכור שניתן לחשב יחס שיעורים מתוקננים או הפרש שיעורים מתוקננים רק אם שני  השעורים מתוקננים לאותו אוכלוסיית התקן. כל השוואה של שעורים מתוקננים בצורה שונה אינה מתקבלת. 

תקנון ישיר- שלבים

  1. באוכלוסייה הנבדקת- יש את שיעורי תמותה/ תחלואה סגולי/ ספציפי לגיל/מין/לאום (או ערפלן אחר).
  2. הגדרת אוכלוסיית התקן. אוכלוסייה להשוואה שבה ידועה התפלגות האוכלוסייה לפי גיל/מין/לאום.
  3. נכפיל את השיעור הספציפי של האוכלוסייה הנבדקת (בכל שכבה) בגודל האוכלוסייה הספציפי (כל שכבה) של אוכלוסיית התקן. מתקבל לכל שכבה מספר מקרים "צפוי".
  4. סוכמים סה"כ מספר מקרים צפויים באוכלוסייה הנבדקת.
  5. מחלקים סה"כ מספר המקרים הצפוי באוכלוסייה הנחקרת בסה"כ גודל אוכלוסיית התקן. מתקבל שיעור תמותה/תחלואה מתוקנן לגיל/מין/לאום.

אוכלוסיית התקן (standard population)

יכולה להיות אוכלוסייה היפותטית, שבאמצעותה נרצה לתקנן את ההפרש בהתפלגויות בין שתי האוכלוסיות. אוכלוסיית התקן נבחרת באופן שרירותי, היא יכולה להיות אחת מאוכלוסיות ההשוואה או אפילו כל מדינת ישראל או כל העולם.

חברות מסוימות המייצרות נתוני בריאות סטטיסטיים ייצרו אוכלוסיות תקן בהתאמה לגיל. אוכלוסיות תקן אלו פותחו עבור מדינות ספציפיות ואזורים שונים[3]. אוכלוסיות תקן בעולם פותחו בנוסף על מנת להשוות נתונים ממדינות שונות, כולל התקן העולמי הסטנדרטי וארגון הבריאות העולמי (WHO)[4]. סוכנויות אלה חייבות להיות עדכניות כל הזמן על מנת שניתן יהיה להשתמש בהם במשך תקופה ארוכה של זמן, אשר ממקסם את השוואה של הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו, והתפלגות הגילים הנוכחית.

משוואה

[5]SDR1 = [Sum age groups (Mar Pas)]/Ps x 1000

Mar = שיעור תמותה הסגולית עבור אזור.

Pas= מספר האנשים בקבוצת גיל באוכלוסיית התקן.

Ps= אוכלוסיית התקן הכללית

דוגמה

דוגמה לכך יכולה להיות בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[6], בשנת 2010, קצת יותר מרבע (26.3%) הנפטרים בשנה זו נפטרו מסרטן. ממחלות לב נפטרו 16.3%, מסוכרת וממחלות כלי דם במוח 5.8%. התפלגות סיבות המוות בנשים ובגברים דומה. לשיעורים אלו ערכו תקנון ישיר לגיל ומין ולאחר התקנון ניתן היה לראות ששיעורי התמותה בקרב גברים גבוהים יותר מאשר בקרב נשים בסיכום הכולל, ובכל סיבות המוות העיקריות. שיעור התמותה המתוקנן לגיל ולמין (מכל הסיבות) אצל גברים היה - פי 1.5 מנשים, שיעור התמותה ממחלות לב גבוה פי 1.8, ומסרטן - פי 1.3. ניתן לראות בדוגמה הזו שכאשר משתמשים בתקנון ישיר יש היפוך בנתונים.

יתרונות וחסרונות השיטה

יתרונות

בניגוד לשיעורים סגוליים, מתקבל שיעור אחד מסכם המאפשר השוואה בין אוכלוסיות.

לשיעור המתוקנן יש חשיבות במובן האנליטי, אם רוצים להבין מה היה קורה אילו ההבדל בהתפלגות לפי המשתנה הבעייתי לא היה קיים.

חסרונות

אינו משקף את שיעור התמותה בפועל, זהו שיעור היפותטי.

יש צרוך בשיעורים הסגולים בכל קבוצה באוכלוסייה המתוקננת- נתון שלא תמיד זמין. לשיעור המתוקנן יש משמעות רק למטרות של השוואה, וברגע שעושים תקנון ניתן לראות רק מה קורה בכל שכבה.

כדי להשוות בין שתי אוכלוסיות אותה אוכלוסיית תקן צריכה לשמש לתקנון.

הערות שוליים

  1. ^ admin, Standardisation, Health Knowledge (באנגלית)
  2. ^ http://www.bvsde.paho.org/bvsea/fulltext/comparison.pdf
  3. ^ https://aspe.hhs.gov/legacy-page/hhs-policy-changing-population-standard-age-adjusting-death-rates-82698-145306
  4. ^ Ahmad, O.B.; C. Boschi-Pinto; A.D. Lopez; C.J.L. Murray; R. Lozano; M. Inoue (2001).AGE STANDARDIZATION OF RATES: A NEW WHO STANDARD (PDF) (Technical report). GPE Discussion Paper Series: No.31. World Health Organization (WHO)
  5. ^ http://www.geo.hunter.cuny.edu/~imiyares/standard.htm
  6. ^ http://www.cbs.gov.il/publications13/rep_06/pdf/part05_h.pdf
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25400675תקנון ישיר

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תקנון_ישיר&oldid=1880432"