התקופה הכלקוליתית
בארכאולוגיה, התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס = נחושת; λίθος, ליתוס = אבן, כלומר תקופת האבן והנחושת) היא תקופה משלהי הפרהיסטוריה של דרום מזרח אירופה ומערב ומרכז אסיה. בתקופה זו הופיעה חרושת המתכת, לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. שמה של התקופה ניתן לה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט. התקופה הכלקוליתית התקיימה בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה.
התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל מתחילה לפני כמה אלפי שנים (תלוי כיצד מגדירים את סוף התקופה הנאוליתית) וארכה כמה מאות שנים, עם עליית הציוויליזציה של תקופת הברונזה הקדומה והתפתחות הערים והכתב[1].
אצי, איש הקרח שנמצא בקרחוני האלפים עם גרזן נחושת וסכין אבן, מהווה דוגמה לממצא מתקופה זו בדרום אירופה. חפצי המתכת המוקדמים ביותר יוצרו בתקופה הכלקולתית. במטמון נחל משמר נמצאו כ-400 כלים מהתקופה, כמו גם מקדשים לאלילים.[2]
לקריאה נוספת
- עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים, הוצאת אריאל, 2008.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל היסטוריה | ||
- מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין
אלמוג בן זכרי, ישוב עתיק התגלה ליד הישוב חורה בנגב, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2016- Scheftelowitz, N. and Oren, R. 2004. Giv`at Ha-Oranim, A Chalcolithic Site. Salvage Excavation Reports 1. Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeolgy. Tel Aviv University.
- מאמר על האתר תל תאנים ושער אפרים
מוזיאון ישראל דברי ארץ ישראל התקופה הכלקוליתית
הערות שוליים
- ^ Rowan, Y. M., & Golden, J. (2009). The Chalcolithic period of the Southern Levant: a synthetic review. Journal of World Prehistory, 22(1), 1-92.
- ^ מוזיאון ישראל דבי ארץ ישראל -התקופה הכלקוליתית
25854734התקופה הכלקוליתית