תצורת מישאש
 | |
| מיקום תצורת מישאש | |
| תכונות | |
|---|---|
| סוג | תצורה |
| ליתולוגיה | צור, פוספוריט |
| השם נקבע על ידי | סידני הרברט שו ב-1947 |
| מיקום | |
| אזור | הנגב, יהודה ושומרון |
| מדינה | ישראל |
| חלק מ | חבורת הר הצופים |
| יחידת סלע מתחת | תצורת מנוחה |
| יחידת סלע מעל | תצורת ע'רב |
| עובי | בין 5 ל-70 מטר |
תצורת מישאש היא תצורה גאולוגית מתקופת הקרטיקון העליון ששייכת לחבורת הר הצופים. בתצורה הזו קיימים סלעים שאינם מצויים בתצורות אחרות בארץ ישראל ובכלל ובתוכם שכבת צור בעובי עשרות מטרים וכן פוספוריט. השכבה נמצאת מעל סלעי הקירטון של תצורת מנוחה ומתחת לחוואר של תצורת ע'רב. מכיוון שכך, לעיתים גובלת תצורת מישאש בתצורת חתרורים שמחליפה את תצורות ע'רב וטקייה.
ליתולוגיה
תצורת מישאש היא תצורה גאולוגית מהקמפן העליון (קרטיקון עליון), המופיעה בעיקר בנגב הדרומי ובמרכז ישראל, כחלק מחבורת הר הצופים. היא נוצרה בסביבה של ים רדוד עם פרודוקטיביות גבוהה, מושפעת מעלייה (upwelling) שהעשירה את המים בחומרי הזנה. הליתולוגיה של התצורה מגוונת, כתוצאה משינויים בסביבת ההשקעה, רמות חמצן נמוכות, פעילות טקטונית של הקשת הסורית ותהליכים דיאגנטיים. התצורה, שהוגדרה לראשונה על ידי שו (1947), קורלטיבית לתצורת דואוו במצרים ולתצורות עַמָּן ורֻסַייפָה בירדן.
חלוקה לפרטים וליחידות
תצורת מישאש מחולקת לשני פרטים עיקריים: פרט הצור התחתון ופרט הפוספוריט העליון, כאשר כל אחד כולל יחידות משנה בעלות מאפיינים ליתולוגיים ייחודיים. עובי התצורה משתנה מאוד – בין 20 ל-80 מטר בסינקלינות, ועד לגידוע מוחלט באנטיקלינות, בהשפעת מבנים טקטוניים סינדפוזיציונליים שנוצרו בזמן ההשקעה. פרט הצור התחתון כולל שתי יחידות עיקריות. הראשונה היא יחידת הצור החום והפורצלניט, המכילה צור עבות וכהה ופורצלניט. הצור בולט בנוף כשכבות קשות, והפורצלניט מכיל אופאל ומשקעים אורגניים. היחידה השנייה היא יחידת הצור המפורר, המאופיינת בצור שבור ומרוסק, המשקף תהליכים טקטוניים או דיאגנטיים. פרט הפוספוריט העליון כולל שלוש יחידות משנה. יחידת הקרבונט הפוספטי מורכבת משכבות דקות (עד 1 ס"מ) של פוספוריט ראשוני (לא פלטי), החלופיות עם חוואר וגיר, ועשירות בתחמוצת זרחן (P₂O₅), מה שהופך אותן למקור לכריית פוספטים. יחידת הפורצלניט מכילה פורצלניט דומה לזה שבפרט הצור, עם תכולה אורגנית גבוהה. יחידת הפוספוריט כוללת שכבות מרוכזות של פוספוריט, לצד גיר נודולרי וקרבונטים עשירים בחומר אורגני. באזורים קרובים למבנים טקטוניים, הפוספוריטים מרוכזים ומעובים, בעוד שבסינקלינות הם עבים יותר ועשירים בקרבונטים ובמאובני בולימינידים.
מאפיינים ליתולוגיים כלליים
הסלעים הדומיננטיים בתצורת מישאש כוללים צור, פוספוריט, קרבונטים עשירים באורגני, גיר נודולרי, חוואר וחרסיות פוספטיות. הצור, השולט בפרט התחתון, נוצר בסביבה עשירה בסיליקה, כתוצאה מבליית סלעים קריסטליניים ביבשת סמוכה. הפוספוריטים בפרט העליון נוצרו בתנאי דיסאוקסיה (חמצן נמוך), עם תכולת חומר אורגני גבוהה (עד 25% TOC) ומינרלים כמו מונטמורילוניט עשיר בברזל. השונות הפציאלית בתצורה תלויה במיקום טקטוני: באנטיקלינות, הפרט הפוספטי דק ועשיר בפוספוריט, ואילו בסינקלינות הוא עב יותר ועשיר בקרבונטים. תהליכים דיאגנטיים כוללים סיליקיפיקציה מוקדמת, ששימרה מאובנים מיקרוסקופיים כמו דיאטומות (Melosira campaniensis, Trinacria negeviensis), והיווצרות פוספוריטים עם מבנים מיקרוביאליים (כמוסות פרוקריוטיות) שנוצרו במהלך התפרקות אורגנית. מבנים סיסמיים, כמו "מבנים ליניאריים הומוגניים" בצור, מעידים על זעזועים טקטוניים בזמן ההשקעה.
השפעה על הנוף
הצור הקשה יוצר דרגשים כהים ובולטים, המכונים "הרי שולחן", בעוד הקירטון הרך יוצר מדרונות מתפוררים. הפוספוריטים מהווים מקור תעשייתי לפוספטים, הנכרים במפעלים כמו צין ואורון. הליתולוגיה של תצורת מישאש משקפת סביבה ימית דינמית עם פרודוקטיביות גבוהה, שינויי רמת ים ופעילות טקטונית. היא תורמת להבנת אירועי אנוקסיה בקרטיקון העליון, ובהתאם למחקרים כמו אלו של סודרי ואחרים (1985), מדגישה את הקשר בין הליתולוגיה להיווצרות פוספוריטים כלכליים.
תצורת מישאש41970651Q17113860