תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים (TSW – Topical steroid withdrawl), הידועה גם red skin syndrome, דווחה אצל אנשים שמרחו משחות המכילות סטרואידים למשך שבועיים או יותר ולאחר מכן מפסיקים את השימוש.[1][2][3][4] הסימפטומים משפיעים על העור וכוללים עור אדום מפושט, תחושת צריבה וגרד, עור מתקלף, חוסר יכולת לווסת טמפרטורת גוף, חוסר יכולת לישון, זיהומי עור חוזרים ונשנים, כאבים חזקים, הפרשות נוזלים מהעור, כאבים במגע עם מים, ועוד.[3]

[5] אנשים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, מכיוון שהטיפול הראשוני באטופיק דרמטיטיס הוא משחות סטרואידיאליות חזקות. בנוסף לאותן משחות, מדווחים גם על השפעה דומה למשחות פרוטופיק ואלידל, שהם אינן מכילות סטרואידים אבל גורמות לתסמונת (TSW).

הטיפול כרוך בהפסקת השימוש במשחות סטרואידים וטיפול בתסמינים.

תסמינים

תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים. דפוס אופייני בזרועות ובידיים התחתונות

לפני הפסקת הטיפול, דלקת עור סטרואידית מאופיינת בהתפשטות דרמטיטיס והחמרה בדלקת העור, אשר דורשת סטרואידים מקומיים חזקים יותר כדי לקבל את אותה תוצאה כמו המרשם הראשון. מחזור זה ידוע כתסמונת התמכרות לסטרואידים.[6] כאשר מפסיקים טיפול תרופתי מקומי בסטרואידים, העור חווה אדמומיות, צריבה, גירוד, גלדים, עור חם, נפיחות, צריבה, כוורות או נזילות. זה ידוע כתסמונת גמילה ממשחות סטרואידים (TSW). התסמינים מחמירים עם הזמן ככל שמשתמשים ביותר משחות המכילות סטרואידים, ומחמירים בהרבה אחרי הפסקת השימוש במשחות.[7] תסמינים נוספים כוללים כאב עצבי, נדודי שינה, הזעת יתר, חרדה, דיכאון, עייפות, בעיות עיניים וזיהומים תכופים.[דרוש מקור]

משך הגמילה

משך הגמילה משתנה; העור יכול לקחת חודשים עד שנים לחזור למצבו המקורי, זה בהתאם לחוזק ולכמות של המשחות שנמרחו.[3][8] משך השימוש בסטרואידים עשוי להשפיע על זמן גורם ההחלמה, כאשר החולים שהשתמשו בסטרואידים במשך הארוך ביותר דיווחו על ההחלמה האיטית ביותר.

הגורם לתסמונת

כדי לחוות את התסמונת הזו, זה מצריך בדרך כלל שימוש ומריחה של משחות המכילות סטרואידים, פרוטופיק או אלידל, מדי יום במשך זמן העולה על שבועיים, בהתאם לעוצמתו של החומר הסטרואידיאלי הפעיל במשחות שנמרחו.[9][4]

מנגנון פעולה

משחות הסטרואידים גורמות להידקקות העור על ידי פגיעה במערכת ייצור תאי עור חדשים. במחקרים האחרונים מצאו שיבושים במערכת המיטוכונדריה של העור, בערכים ביולוגיים חריגים וברמות גבוהות של Nitric Oxide שזהו הרכיב שאחראי על כיווץ ושחרור של כלי הדם.

אִבחוּן

האבחנה מבוססת על פריחה המתרחשת תוך שבועות לאחר הפסקת סטרואידים מקומיים לטווח ארוך.[3] סימנים ספציפיים כוללים "שרוול אדום" (התפרצות ריבאונד הנפסקת בפתאומיות בזרועות ובידיים התחתונות), ו"קמטים של פיל" (גמישות עור מופחתת).

התסמונת אינה מאובחנת במערכת הרפואית וישנה הכחשה והתעלמות מצד המערכת הרפואית לתסמונת.

מניעה

ניתן להימנע ממצב זה על ידי אי שימוש בקרמים סטרואידיאלים לפרקי זמן של יותר משבועיים.[3]

טיפול

הטיפול כולל הפסקת כל שימוש במשחות. יש להימנע מקרם לחות, שכן כל לחות מאריכה את תהליך ההחלמה ומעודדת צמיחת חיידקים.[דרוש מקור] אנטיהיסטמינים עשויים לעזור לגירוד. תרופות מדכאות חיסוניות וטיפול באור עשויים גם לעזור לחלק מהאנשים. תמיכה פסיכולוגית מומלצת לעיתים קרובות.[3][9] בשלב זה, אפשרויות הטיפול שתועדו בספרות כוללות ציקלוספורין, dupilumab (Dupixent) ותרופות נוספות. כמה רופאים ראו גם תוצאות חיוביות עם שימוש באנטיביוטיקה בצורת משחה או כדורים, במקרה בו העור מזוהם.[10]

אפידמיולוגיה

שכיחות המצב אינה ידועה. מקרים רבים החלים בין קלים לחמורים דווחו אצל מבוגרים וילדים כאחד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Nnoruka EN, Daramola OO, Ike SO (2007). "Misuse and abuse of topical steroids: implications". Expert Review of Dermatology. 2 (1): 31–40. doi:10.1586/17469872.2.1.31. נבדק ב-2014-12-18.
  2. ↑ Rathi SK, D'Souza P (ביולי 2012). "Rational and ethical use of topical corticosteroids based on safety and efficacy". Indian Journal of Dermatology. 57 (4): 251–259. doi:10.4103/0019-5154.97655. PMC 3401837. PMID 22837556. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "Topical corticosteroid withdrawal". DermNet NZ. נבדק ב-19 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Juhász ML, Curley RA, Rasmussen A, Malakouti M, Silverberg N, Jacob SE (בספטמבר–באוקטובר 2017). "Systematic review of the topical steroid addiction and topical steroid withdrawal phenomenon in children diagnosed with atopic dermatitis and treated with topical corticosteroids". Journal of the Dermatology Nurses' Association. 9 (5): 233–240. doi:10.1097/JDN.0000000000000331. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ↑ Hajar T, Leshem YA, Hanifin JM, Nedorost ST, Lio PA, Paller AS, et al. (במרץ 2015). "A systematic review of topical corticosteroid withdrawal ("steroid addiction") in patients with atopic dermatitis and other dermatoses". Journal of the American Academy of Dermatology. 72 (3): 541–549.e2. doi:10.1016/j.jaad.2014.11.024. PMID 25592622. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ↑ Smith MC, Nedorost S, Tackett B (בספטמבר 2007). "Facing up to withdrawal from topical steroids". Nursing. 37 (9): 60–61. doi:10.1097/01.NURSE.0000287732.08659.83. PMID 17728660. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ↑ Kling C, Obadiah J (2005-03-01). "Corticosteroid-dependent scrotum". Journal of the American Academy of Dermatology (באנגלית). 52 (3): P47. doi:10.1016/j.jaad.2004.10.202. ISSN 0190-9622.
  8. ↑ "Topical steroid addiction: Calls for more support for patients". BBC News. במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Ghosh A, Sengupta S, Coondoo A, Jana AK (בספטמבר 2014). "Topical corticosteroid addiction and phobia". Indian Journal of Dermatology. 59 (5): 465–468. doi:10.4103/0019-5154.139876. PMC 4171914. PMID 25284851. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ↑ Lio PA (באוגוסט 2019). "Topical Steroid Withdrawal in Atopic Dermatitis". Practical Dermatology. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תסמונת גמילה ממשחות סטרואידים41207556Q25323840

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תסמונת_גמילה_ממשחות_סטרואידים&oldid=3310515"