תיעוד השואה
תיעוד השואה הוא תיעודו של רצח העם הגדול ביותר בהיסטוריה, רצח שהתבצע בעם היהודי על ידי הנאצים. השואה היא גם רצח העם המתועד ביותר בהיסטוריה האנושית. אף על פי שאין מסמך אחד המפרט את שמות כל קורבנות הרדיפות היהודיות של הנאצים, יש ראיות לכך שכשישה מיליון יהודים נרצחו. ישנן גם ראיות לכך שיהודים הומתו בגז באושוויץ-בירקנאו, במחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד, ובטנדרים עם גז, וכי הייתה תוכנית שיטתית של השלטון הנאצי להביא להשמדו של העם היהודי.[1][2][3][4]
סוגי התיעוד
עדויות לשואה מסווגות בארבעה סוגים עיקריים:
- מסמכים עכשוויים, לרבות מגוון רחב של "מכתבים, תזכירים, שרטוטים, הזמנות, חשבונות, נאומים"; לוחות זמנים של רכבות השואה, וסיכומים סטטיסטיים שהופקו על ידי ה־SS. כמו כן ישנם תצלומים המתעדים את מאורעות השואה, לרבות תצלומים רשמיים, תצלומים חשאיים של ניצולים, תצלומי אוויר וצילומי סרטים של שחרור המחנות. יותר מ-3,000 טונות של רשומות נאספו למשפטי נירנברג.[5][6][7]
- עדות מאוחרת יותר של עשרות אלפי עדי ראייה, כולל ניצולים כמו כאלו ששימשו כזונדרקומנדו, שהיו עדים ישירות לתהליך ההשמדה; עבריינים כגון מנהיגים נאצים, שומרי SS ומפקדי מחנות ריכוז נאצים, וכן תושבי העיר המקומיים. יתרה מכך, כמעט אף אחד מהמבצעים שהועמדו למשפט לא הכחיש את מציאות הרצח השיטתי, כאשר התירוץ הנפוץ ביותר (במקום בו ניתן אחד מהם) הוא שהם רק מילאו פקודות.[8][9]
- עדויות פיזיות בדמות מחנות ריכוז והשמדה, שעדיין קיימים כשחלקים מהמבנים המקוריים השתמרו ברמות שונות, וכן אלפי קברי אחים המכילים גופות של קורבנות השואה.[10][11]
- עדויות נסיבתיות: במהלך מלחמת העולם השנייה צומצמה אוכלוסיית היהודים באירופה הכבושה בידי הגרמנים בכ-6 מיליון. כ-2.7 מיליון יהודים גורשו לאושוויץ-בירקנאו, למחנה ההשמדה קולמהוף ולמחנות מבצע ריינהרד, שלא נראה או נשמע מהם שוב.[12][13]
הנאצים ניסו להימנע מיצירת ראיות מפורשות שעלולות להפליל אותם, והם גם ניסו להשמיד את הראיות התיעודיות והפיזיות למעשיהם לפני התבוסה הגרמנית. אף על פי כן, חלק ניכר מהראיות נשמר ונאסף על ידי חוקרי בעלות הברית במהלך ואחרי המלחמה, והראיות המוחצות לפשעים הפכו בסופו של דבר ניסיונות מחיקה כאלה לחסרי תוחלת. באופן קולקטיבי, הראיות מפריכות את טיעוני מכחישי השואה, לפיהם השואה לא התרחשה כפי שמתואר במחקר היסטורי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Browning, Christopher. "Browning: Evidence for the Implementation of the Final Solution". Holocaust Denial on Trial. נבדק ב-5 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Documenting Numbers of Victims of the Holocaust and Nazi Persecution". Holocaust Encyclopedia (באנגלית). United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-4 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Author tells of 'massive' proof for gas chambers". the Guardian (באנגלית). 26 בינואר 2000. נבדק ב-5 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Operation Reinhard Evidence: Camps Not Hearsay". Holocaust Denial on Trial. נבדק ב-5 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Shermer & Grobman 2009, p. 33.
- ↑ Milton, Sybil (1999). "Photography as evidence of the Holocaust". History of Photography. 23 (4): 303–312. doi:10.1080/03087298.1999.10443338.
- ↑ Combating Holocaust Denial: Evidence of the Holocaust presented at Nuremberg, HOLOCAUST ENCYCLOPEDIA
- ↑ "Visual History Archive: Testimonies of Holocaust survivors and other witnesses". Stanford Libraries (באנגלית). נבדק ב-4 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Douglas, Lawrence (2011). "From Trying the Perpetrator to Trying the Denier and Back Again". In Hennebel, Ludovic; Hochmann, Thomas (eds.). Genocide Denials and the Law (באנגלית). Oxford University Press. p. 60. ISBN 978-0-19-987639-6.
- ↑ "Einsatzgruppen: Mass Graves Exist". Holocaust Denial on Trial. נבדק ב-4 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Desbois, Patrick (2018). In Broad Daylight: The Secret Procedures behind the Holocaust by Bullets (באנגלית). Simon and Schuster. ISBN 978-1-62872-859-0.
- ↑ Wistrich, Robert (2003). Terms of Survival: The Jewish World Since 1945 (באנגלית). Routledge. p. 52. ISBN 978-1-134-85579-7.
- ↑ "World War II and the Holocaust, 1939–1945" (באנגלית). United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-7 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
תיעוד השואה40925258Q96075490