תיל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תַּיִל הוא סיב מתכתי דק וארוך בעל תכונות של אלסטיות, חוזק והולכה חשמלית. בהתאם, משמשים תיילים למאמצים מכניים ולהולכת חשמל. על פי רוב תיילים מיוצרים על ידי משיכת המתכת דרך חור. תיילים מיוצרים במגוון רחב של קטרים וממגוון של מתכות, בהתאם לייעודם. מספר תיילים שזורים ביחד נקראים כבל. ליפוף תיל סביב ליבה נקרא סליל.
את הפעלים גזורי השם תִּיֵּל וכן תֻּיַּל (במובן קשירה וחיבור בתיל) חידש המילונאי ראובן אלקלעי, לפי הכתוב במילונו.[1]
חומרים
- תיילים שנועדו לנשיאת עומסים מיוצרים על פי רוב מפלדה. תיילים אלו חזקים במיוחד אך אינם גמישים ובעלי מוליכות חשמלית בינונית.
- תיילים שנועדו להולכת חשמל עשויים מנחושת או מאלומיניום. תיילים אלו חלשים מכנית אך גמישים מאד ובעלי הולכה חשמלית טובה (אלומיניום) עד מצוינת (נחושת).
- בנוסף, יש תיילים שנועדו להולכה מאד גבוהה של אותות, למשל אותות תקשורת. שיפור ההולכה בתיילים כאלה נעשה על ידי ציפוים בכסף או בזהב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994