תיאודורוס מסיקיון
 | |
| ה"קדוש" תיאודורוס מסיקיון | |
| לידה |
תאריך לא ידוע בימיו של יוסטיניאנוס הראשון הכפר סיקיון, גלטיה |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל בשנת 613 הכפר סיקיון, גלטיה |
| מדינה | האימפריה הבזינטית |
| תפקיד | נזיר, סגפן ובישוף |
| תואר | בישוף אנסטסיאופוליס |
תיאודורוס מסקיון, (Theodore of Sykeon), היה "קדוש" נוצרי, סגפן ובישוף ביזנטי, שחי בין המחצית הראשונה של המאה השישית עד שנת 613, היא השנה השלוש עשרה לשלטונו של הקיסר הרקליוס. קורות חייו, לידתו ומורשתו מתוארים באופן מפורט, בהגיוגרפיה שלו, אותה חיבר תלמידו ג'ורג', כומר והגמון הנזורה בסיקיון. חיבור זה על חייו של תיאודורוס ה"קדוש" כולל בתוכו את פעולותיו כנזיר וסגפן וכן את תרומתו לחברה דרך שימוש בסגולותיו העל-טבעיות. לפי חוקרים מסוימים מקור זה אף מכיל מידע בעל ערך בבחינת חיי הכפר, הטופוגרפיה והיסטוריה פוליטית, בתקופה הביזנטית, ובתקופת שלטונו של הקיסר הרקליוס.[1]
לידתו וראשית חייו
תיאודורוס היה בנה של אישה בשם מריה, אשר הייתה גם בעלת פונדק בדרך ראשית באימפריה. אביו היה שליח הקיסר, אדם בשם קוסמאק מקונסטנטינופול, שעבד כאקרובט גמלים בהיפודרום. נולד בימיו של הקיסר הרומי יוסטיניאנוס הראשון, בסיקיון, כפר במרכז גלטיה, באסיה הקטנה, אשר היה תחת השלטון הביזנטי והיווה כפר מעבר לדרך ראשית באימפריה. בכפר זה גם חי, עם אמו דודתו, וסבתו בפונדק מקומי ופעל כסגפן, נזיר וקדוש מקומי. הייתה לו אף אחות קטנה בשם בלטה אשר מתוארת בהגיוגרפיה שלו, אשר אהבה ואהדה אותו ואת דרכי הא-ל בהם דבק. היא הראתה גם עניין בדרכו הסגפנית וחיי הפרישות שניהל. בפרק הרביעי במקור זה, מתואר כי אמו, לאחר לידתו נטשה את חייה הקודמים. הסיבה לכך היא חזיון שהיה לה לפני לידתו, אשר בביקור אצל אב "קדוש", וכן אצל כמוהו גם תאודוסיוס שמונה לבישוף של העיר אנסטסיאופוליס באותו זמן, אלו פירשו את החיזיון כמעיד על כך שיולד לה בן שיהיה לאדם גדול בעל ערך ורוחני שיהיה מיוחד בחייו, משם מחליטה מריה לשנות את אורכות חייה. כשהיה בערך בן שש, רצתה אמו לשלוח את תיאודורוס לבירת האימפריה קונסטנטינופול כדי שייכנס לשירות הקיסר. אם זאת לאחר התגלות של ה"קדוש" ג'ורג' אליה, אשר מורה אליה לא לשלוח אותו כי נועד לעסוק בעבודת הא-ל, היא מוותרת על התוכנית שלה.
אמו שולחת אותו ללמוד אצל מורה בכפר, והוא מראה כבר בגיל צעיר סימנים להיותו ילד מיוחד. למשל באופן בו הוא מתנהל עם הילדים בבית הספר,
He was beloved by all and in his daily life became known to all for his virtues [...] whenever any dispute arose in their games, he at once withdrew and through his actions put an end to it [2]
וכן בעניין הרב שלו בלמידה וכן בהעמקה ברעיונות הנוצרים הנפרשים לפניו, עולים גם מתוך היכרותו עם אדם בשם סטפן, טבח הפונדק בו חי עם אמו. הוא התעניין באורכות חייו היחיודיות, ממנהגו להביא את כל הכסף שקיבל מנשות הפונדק ואנשים אחרים לכנסיות בהן התפלל, וכן מנהגו לא לאכול דבר עד הערב במהלך הצום גם כאשר בישל.
The boy noticing this abstinence was moved by divine love and desired to copy Stephen's mode of life[3]
ימיו כנזיר וסגפן
תיאודורוס אכן דבק באורך חייו של סטפן ואף הוא נהג שלא לאכול במהלך היום ולחלוק אתו את החיטה והמים שלו אותם נהג מי ערב לאכול. במקור אודותיו ישנו תיאור של הקושי של אמו להבין את התנהלותו והניסיון שלה ושל הסובבים, כולל סטפן עצמו בשלב מסוים, לגרום לו לאכול עוד ירקות ואוכל של ממש.
בשלב מסוים החל לצאת באופן קבוע אל מעלה הגבעה הסמוכה לכפר שם אל מקדשו של ה"קדוש" ג'ורג', שם היה יושב ועוסק בחקר של כתבי ה"קודש". אמו הייתה מוטרדת מהתנהלותו, הוא לא אכל והיה נעלם לשעות במעלה הגבעה, אך למרות כל איומיה והפצרותיה בו, לא הצליחה לגרום לו להפסיק לצאת אל ייעדו הקבוע, או להפר את כללי ההתנזרות שקבע לעצמו.
בנוסף להתנהלותו הסגפנית והתנהלותו בדרך חיים של נזיר, הוא התחיל להסתגר בתוך אחד ממרתפי ביתו לזמנים, ונהג לא לדבר עם אף אחד, אלא התפלל לאלוקים בלבד. תיאודורוס נותר נאמן לפעולות של טיהור וביטול עצמי, הוא חיי שנתיים במערה תת-קרקעית ולאחר מכן בכלוב ברזל.[4] את יצירת כלוב הברזל מתאר תלמידו בהגיוגרפיה שלו. משוער כי הורה להכין בכפר בשם מוסינא, שם אנשי הכפר המאמינים הביאו את הכלים החקלאיים שלהם על מנת שניתן יהיה לבצע את בקשתו, וכך נבנה אותו כלוב.[5]
פעולותיו הציבוריות כקדוש בעל יכולות על טבעיות
באמצעות תפילותיו נרפאו הסובלים מצרעת, והשדים גורשו ונעלמו ממחוזות שלמים. ישנם תיאורים מפורטים של הוראותיו אל האנשים אותם מרפא ולהם עוזר. לפי דברי תלמידו ג'ורג' כל האנשים החיים בכפרים ובאזור רואים בו "קדוש" שבעל יכולות על-טבעיות אשר משתמש בהם בכדי לעזור להם ולהצילם. דבר מעניין הוא השימוש בכוחותיו ויכולתיו בדברים שאינם גובלים רק במרפא, הצלת יבול וגירוש חיות רעות ושדים ולא בפעולות על-טבעיות מובהקות שניתן להבציע עליהם. הוא עוזר לזוגות עם נישואיהם וקשיי פוריות אם ישנם, בחיבורו ג'ורג' תלמידו מספר כי גם הוריו שלו הגיו אל תיאודרוס לאחר קשיים בהבאת ילדים לעולם והוא טוען כי בזכותו הוא נולד .[6]
למרות השימוש באותם מוטיבים על-טבעיים, ישנו קשר משמעותי גם להשכלה, תיאור של שקדנותו בלמידה והכרת כתבי קודש אשר את הבנתו אותם הוא מדגיש בציטוט משפטים מכתבי "קודש".[7]
המקור על הרקע בימי פעולתו
על החיים בכפר
מתוך כתבו ניתן ללמוד על האופן בו חיו וחשבו אנשי הכפר בימים אלו, ניתן לראות בתקופה זו את ראשיתה של התפשטות ממשית של אנשים אשר מקדישים חייהם לדת, כמו סטפן, תיאודורוס עצמו, ואנשי דת אחרים בהם נתקל. ישנו תיעוד של דבריהם תפיסת חייהם ואמונותיהם של אנשי הכפר והחברה באותם ימים. כמו כן החיבור מציג את המציאות זווית של אדם החי בכפר באותה תקופה. ראישת ישנה הצגה של הכרה בסיסית ואי הבנה מוחלטת של רבדים מסוימים בדת, בתגובותיהן של אמו ודודתו אשר דואגות ומפצירות בו להפסיק עם התנהלותו הזרה. כמו כן בתגובתן של סבתו ואחותו מוצג העניין בהכרת וקיום הנצרות. כמו כן ישנו תיאור של רעיון חסות מאוד משמעותי להתפתחות הנצרות, במהלך חייו והתקדמותו של תיאודורוס בחיי הדת מסגפן לנזיר ואף לבל תואר של קדוש של ממש, תמיד הוא נתון תחת חסות אלו אשר מכוונים אותו ומהווים לו דוגמה ביחס לנצרות.
כמו כן המקור מציג את אורכות החיים של אמו, דודתו ואחותו בפונדק בו חי, והאנשים העוברים ושבים אליו. למשל סטפן טבח המועסק בפונדק, ישנו גם תיאור של העסקת עבדים ואנשים נוספים. ישנו תיאור של חייה של אמו כאישה בעלת מקום ועסק באופן בו היא יכולה להיות מבוססת דיו. תיאור זה אינו ישיר אך משתמע מתוך התיאור של ההתנהלות בפונדק.
כמו כן ישנו תיאור טופגרפי של האזור, המרחק בין מקומות, מקדשים מנזרים, כפרים ויישובים מקומים בהם ובר. כמו כן ישנו תיאור המסעות אליהם יצא בירושלים, קונסטנטינופול וסוזפוליס (היום סוזופול, עיירה בבולגריה).[8] ישנו פירוט של ממש על אודתו ביקורו בירושלים, הכנסיות והמקומות ה"קדושים" בהם מבקר וכן עזרתו לאנשים בצרה אשר זקוקים לו.[9]
על המצב הפוליטי
בימיו של תיאודורוס התקיים המרד של הרקליוס נגד אחיו של הקיסר פוקאס, הקיסר קומנטיולוס. לגבי עמדתו של תיאודורוס בזמן המחלוקת אין אמירה ברורה, אך ידוע כי הוא אחראי להצלה של בנו של קומנטיולוס.[10][11]
נטען כי הרקליוס בשנת 613,שנתו האחרונה לחייו, ביקש את ברכתו של תיאודורוס בלחימה בפרסים. תיאודורוס בירך אותו והזמין אותו לארוחת ערב, אך הרקליוס סירב מפני שדאג לגבי הזמן והמתח בו נמצא בשל הקרב בפרסים. תיאודורוס טען כי אי קבלת מתנותיו היוותה סימן לתבוסת האיפריה, ואכן, הרקליוס הפסיד בקרב באנטיוכיה.[12]
המורשת של תיאודורוס
תיאודורס בנה את כנסיית המלאך מיכאל, ייסד מנזר בסיקון ונבחר להיות הבישוף של אנסטנטינופול, אך לאחר כה זמן הוא פרש מתפקיד זה כדי לחזור למנזר שלו. יוחס לו ערך מיוחד כבר במהלך חייו מכיוון שתיאדורוס נותר תחת חסותו והגנתו של ה"קדוש" ג'ורג'.[13]
לאחר מותו של תיאודורוס, שרידיו שנהיו לאייקון לצורך ריפוי ועזרה לאנשים, הובאו לקונסטנטינופול על מנת להגן עליהם במלחמתם עם פרס. השרידים נועדו להגן על העיר.[14]
דמותו של תיאודורוס הואדרה גם על ידי אחרים כמו ג'וסף ההמנוגרף (joseph the hymnographer) וניקאפאוס (nikephoros) שומר הכלים של המשרד הכניסיתי (skeuophylax) בכנסית בלכרנאי.[15]
מקורות
ג'ורג' מסיקיון, חיי ה"קדוש" תיאודורוס מסיקיון, תרגום של חיי ה"קדוש" לאנגלית מתוך:
Three Byzantine Saints: Contemporary Biographies of St. Daniel the Stylite, St. Theodore of Sykeon and St. John the Almsgiver, trans. Elizabeth Dawes,
קישור:
https://sourcebooks.fordham.edu/basis/theodore-sykeon.asp
הערך אודות תיאודורוס מסיקיון ב-Oxford Dictionary of Byzantium:
A. P., Kazhdan, (Aleksandr Petrovich). The Oxford dictionary of Byzantium. “Theodore of Sykeon”. New York : Oxford University Press. (1991). Pp. 2045-2046
Kaegi, Walter Emil. Heraclius: emperor of Byzantium. New York: Cambridge University Press. 2003
הערות שוליים
- ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
- ^ Internet History Sourcebooks, sourcebooks.fordham.edu
- ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Walter E. Kaegi. <italic>Heraclius Emperor of Byzantium</italic>. New York: Cambridge University Press. 2003. Pp. xii, 359. $70.00, The American Historical Review, 2004-04 doi: 10.1086/ahr/109.2.584 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Walter E. Kaegi. <italic>Heraclius Emperor of Byzantium</italic>. New York: Cambridge University Press. 2003. Pp. xii, 359. $70.00, The American Historical Review, 2004-04 doi: 10.1086/ahr/109.2.584 - ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Walter E. Kaegi. <italic>Heraclius Emperor of Byzantium</italic>. New York: Cambridge University Press. 2003. Pp. xii, 359. $70.00, The American Historical Review, 2004-04 doi: 10.1086/ahr/109.2.584 - ^ Charles A. Frazee, The Oxford Dictionary of Byzantium. Edited by Alexander P. Kazhdan , New York: Oxford University Press, 1991. 3 vols. xxxi + 2232 pp. $225.00., Church History 61, 1992-06, עמ' 241–243 doi: 10.2307/3168272
31750595תיאודורוס מסיקיון