תחרות שחמט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טורניר שחמט בהולנד

טורניר שחמט הוא סדרה של משחקי שחמט המשוחקים באופן תחרותי כדי לקבוע אדם או קבוצה כמנצחים. מאז טורניר השחמט הבינלאומי הראשון בלונדון, 1851, טורנירי שחמט הפכו לצורה הסטנדרטית של תחרות שחמט בין שחקנים מובילים.

כיום, טורנירי השחמט המוכרים ביותר לתחרויות אישיות כוללים את טורניר המועמדים ותחרות העל טאטא סטיל. טורניר השחמט הקבוצתי הגדול ביותר הוא אולימפיאדת השחמט, בה השחקנים מתחרים עבור נבחרת ארצם באותו אופן כמו המשחקים האולימפיים. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מחשבי שחמט התמודדו מדי פעם בטורנירים אנושיים, אך לא מדובר במצב נפוץ.

רוב טורנירי השחמט מאורגנים ומנוהלים על פי המדריך של פדרציית השחמט העולמית (FIDE), המציע הנחיות ותקנות לניהול טורנירים. טורנירי שחמט נערכים בעיקר בסגנון ראונד רובין, בסגנון שיטה שוויצרית או בסגנון אלימינציה, כדי לקבוע צד מנצח.

היסטוריה

אף על פי שהשחמט המודרני נוסד בשנת 1475 לערך, הטורניר הראשון (במובן של תחרויות מאורגנות) נערך בלידס ב-1841. היה טורניר נוקאאוט בלונדון ב-1849 וטורניר באמסטרדם ב-1851.[1][2] טורניר השחמט הבינלאומי הראשון נערך בלונדון בשנת 1851 במהלך התערוכה הגדולה, ושימש כמדריך לטורנירי שחמט בינלאומיים עתידיים שיבואו בעקבותיו. הטורניר לא רק הראה את הצורך בבקרת זמן, אלא גם הדגים בבירור את החסרונות בפורמט של הדחה בנוקאאוט. בתחרות ניצח אדולף אנדרסן מגרמניה, שנחשב לשחקן השחמט הטוב בעולם כתוצאה מכך.[3]

טורניר השחמט של טאטא סטיל

מספר טורנירי השחמט הבינלאומיים גדל במהירות לאחר מכן. עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-19 נערכו טורנירי שחמט בברלין, פריז, מנצ'סטר, ניו יורק, סן פרנסיסקו, ברמינגהאם ווינה. עד סוף מלחמת העולם השנייה התקיימו 24 טורנירי שחמט בינלאומיים בשנה, ועד 1990 היו יותר מאלף.[4]

אולימפיאדות שחמט

ערך מורחב – אולימפיאדת השחמט

ב-1924 נעשה ניסיון לכלול את השחמט במשחקים האולימפיים. עם זאת, מכיוון שהיה קשה להבחין בין שחקני שחמט חובבים לשחמטאים מקצועיים, האירוע בוטל. בעוד אולימפיאדת פריז (1924) התקיימה בפריז, אולימפיאדת השחמט הלא רשמית הראשונה התקיימה בנפרד מהאולימפיאדה, אך גם בפריז. הפדרציה הבינלאומית של השחמט (FIDE) הוקמה ביום הנעילה של אולימפיאדת השחמט הלא רשמית הראשונה.[5] פיד"ה ארגנה את אולימפיאדת השחמט הרשמית הראשונה בשנת 1927, בה השתתפו 16 מדינות. באולימפיאדת השחמט ה-29 בשנת 1990 כבר היו חברות 127 מדינות.[4] אולימפיאדות השחמט נערכו במרווחי זמן לא קבועים על ידי פיד"ה עד 1950; מאז, הם מתקיימים באופן קבוע אחת לשנתיים.

מחשבים בתחרויות שחמט

ערך מורחב – תוכנת שחמט

מנוע השחמט הראשון (תוכנת מחשב למשחק שחמט) שניצח אדם במשחק טורניר היה ה-Mac Hack (אנ') Six ב-1967. זמן קצר לאחר מכן, נוצרו טורנירים רק עבור מחשבי שחמט. בשנת 1970 התקיימה לראשונה אליפות צפון אמריקה לשחמט מחשבים (אנ') (NACCC) בעיר ניו יורק, ובשנת 1974 התקיימה לראשונה אליפות העולם לשחמט מחשבים (אנ') (WCCC) בשטוקהולם. Kaissa (אנ'), תוכנת שחמט של ברית המועצות, הוכתרה כאלופת השחמט הממוחשבת הראשונה בעולם.[6] ב-1995 התקיימה לראשונה אליפות העולם לשחמט מהיר למחשבים (אנ') בפאדרבורן, גרמניה. במשך זמן מה, מחשבים התחרו גם בטורנירים אנושיים, אך מחשבים הפכו כה חזקים שבני אדם אינם מסוגלים עוד להתחרות בהם;[7] שחקנים נוטים כעת להתייחס אליהם כאל כלי ניתוח ולא כאל יריבים.[8] העניין נותר בטורנירי שחמט ממוחשבים, במיוחד אליפות העולם בשחמט מחשבים ואליפות מנועי השחמט המובילים (אנ').

כללים

פיד"ה מפרסם מדריך המספק כללים לטורנירי שחמט.[9] זה כולל סעיפים הנוגעים לכללי המשחק, אך ישנם גם סעיפים המציינים כיצד טורנירים מאורגנים ומוסדרים.

שעון השחמט

מגנוס קרלסן בטורניר

שעון שחמט הוא שעון עם שתי תצוגות זמן נפרדות, כשרק תצוגה אחת יכולה לפעול בכל פעם. השחקן עם הכלים השחורים יפעיל את הטיימר של יריבו בתחילת המשחק. כך השחקן עם הכלים הלבנים יפעיל ראשון את הטיימר שלו, ויבצע את המהלך הראשון. השחקן או השופט רשאים לסיים את המשחק בכל עת לאחר שיריבו של השחקן חרג ממגבלת הזמן. אם שעון קצוב נשאר ללא תשומת לב של נשחקן, המשחק ימשיך כרגיל. אם יש צורך להפסיק את המשחק, השופט יעצור את השעון. בשל העובדה שלרוב הטורנירים יש תוספות זמן או עיכובים וכמו גם שעונים דיגיטליים מדויקים יותר, שעוני שחמט דיגיטליים הם הבחירה המועדפת של ציוד בטורנירים.

אי סדרים

אם נמצא שמיקום ההתחלה של הכלים היה שגוי, יש לבטל את המשחק ולהתחיל אותו מחדש. אם נמצא שבוצע מהלך לא חוקי, המשחק חייב לחזור למצב שהיה לפני החריגה. עבור המהלך הבלתי חוקי הראשון של שחקן, השופט ייתן שתי דקות נוספות ליריבו. אם שחקן מבצע מהלך בלתי חוקי שני באותו משחק, השופט יכריז על הפסד שלו. אם משחק מתחיל עם היפוך צבעי הכלים, יש להפסיק את המשחק ולהתחיל אותו מחדש, אלא אם כן נפסק אחרת. אם שחקן מעביר כלים כלשהם, עליו למקם אותם במקומות הנכונים בזמן שלו.

רישום מהלכים

במשחקים עם בקרת זמן (אנ') ארוכה, כל שחקן נדרש לרשום את כל מהלכי המשחק בסימון אלגברי. עם זאת, אם שחקן מגיע למצב בו נותרו פחות מחמש דקות בשעון שלו, ואין לו תוספת של שלושים שניות או יותר, הוא פטור מלרשום את מהלכי המשחק הנותרים עד לסיום המשחק. בסיום המשחק, שני השחקנים חייבים לחתום על גיליונות הרישום האחד על של השני ולמסור אותם למארגן האירוע - אם הם מתבקשים לעשות זאת. במשחקי שחמט מהירים, שחקנים אינם נדרשים לרשום מהלכים, מכיוון שזה יגזול זמן חשיבה משמעותי. גיליונות הניקוד חייבים להיות גלויים לשופט בכל עת.

הצעת תיקו

ערך מורחב – תיקו (שחמט)

שחקן חייב לבצע מהלך משלו לפני שהוא מציע תיקו בהסכמה, ואסור לו לעצור את השעון שלו ולהתחיל את השעון של היריב לפני שהוא מגיש את ההצעה. אם שחקן לא מבצע מהלך לפני שהוא מציע תיקו, היריב יכול לבקש מהלך לפני שהוא שוקל את הצעת התיקו (שלא ניתן לבטל אותה). לא ניתן לצרף תנאים להצעת תיקו. אם שחקן טוען לתיקו על פי חוקי השחמט, השחקן רשאי לעצור את שני השעונים ולרשום את טענת התיקו כל עוד יריבו מסכים לטענה. אם היריב חולק על טענת התיקו, השופט עשוי להיקרא להכריע. אם הטענה נמצאה נכונה, המשחק מסתיים. ברגע ששחקן ביצע מהלך מעמדה הזכאית לתיקו ולא תבע תיקו, הוא מאבד את זכויותיו לתבוע תיקו בעמדה זו.

סיום מהיר

סיום המשחק המהיר הוא השלב במשחק שבו כל המהלכים הנותרים חייבים להתבצע בזמן מוגבל. אם לשחקן נותרו שתי דקות או פחות בשעון שלו, הוא רשאי לבקש מהשופט לפסוק בתיקו. השופט חייב להחליט אם יריבו של השחקן עושה ניסיון כלשהו לנצח את המשחק באמצעים רגילים, או אם ניתן לזכות בעמדה בדרך כלשהי ולא באמצעות ניסיון להגיע לסיום השעון. אם השופט מחליט שלא להכריע בתיקו, יריבו של השחקן יקבל שתי דקות נוספות. אחרת, המשחק מסתיים, והחלטת השופט היא סופית.

ניקוד

סמל הציון
1–0 הלבן מנצח
0–1 שחור מנצח
1/2–1/2 תיקו

שחקנים מקבלים נקודה אחת (1) על ניצחון, חצי נקודה (1/2) על תיקו, ואף נקודה (0) על הפסד במסגרת תוצאת הטורניר שלהם. מיעוט מהטורנירים משתמשים בשיטות ניקוד חלופיות כגון "ניקוד כדורגל" (3 נקודות לניצחון, נקודה אחת לתיקו), אך מתייחסים אליהם כמו ניקוד רגיל למטרות מדידה של מד כושר. מצב של נקודה מלאה מתקבל גם כאשר שחקן לא נכלל בסיבוב. לפיכך, בטורנירים עם מספר אי זוגי של שחקנים, שחקן אחד יקבל נקודה מלאה בכל סיבוב, ובכל פעם יהיה זה שחקן אחר. נקודה מלאה שווה בנקודות לניצחון רגיל. שחקן שלא יהיה זמין לסיבוב יכול לבקש חצי נקודה. אם הבקשה תתקבל, השחקן יקבל חצי נקודה, כאילו הוא סיים בתיקו את המשחק.[10]

התנהגות השחקנים

שחקנים אינם רשאים לנקוט בפעולה כלשהי שתפגע במוניטין של המשחק. לדוגמה, ניסיונות מכוונים לרמאות על ידי הגנבת כלי שנלכד בחזרה ללוח – יכולים להיענש על ידי הכלל הזה, במקום שימוש בכללים העוסקים במהלכים לא חוקיים.

שחקנים לא יכולים לעשות כל שימוש במידע חיצוני כלשהו. זה כולל עצות, הערות וניתוח של לוח שחמט אחר. במהלך המשחק, נאסר על שחקן להחזיק טלפון נייד או כל אמצעי תקשורת אלקטרוני אחר באולם המשחק; אי עמידה בזה עלולה לגרום להפסד. דפי הרישום בשחמט יכולים לשמש לרישום עניינים הרלוונטיים למשחק. שחקנים לא צריכים להסיח את דעתם או לעצבן את המתחרה שלהם בשום צורה. ברגע ששחקן סיים את המשחק שלו, הוא נחשב לצופה. סירוב של שחקן לציית לחוקים עלול לגרור עונש, עד וכולל אפשרות של חילוט המשחק או אפילו פסילת השחקן. אם שני יריבים מסרבים לציית לחוקים, המשחק עלול להיחשב אבוד לשני השחקנים. ב-1976 נאסר העישון בטורניר גדול בפעם הראשונה (האליפות הלאומית הפתוחה, לאס וגאס).[11]

תפקיד השופט

טורניר שחמט בקוזיאטין 2013

על השופט לדאוג לכך שחוקי השחמט נשמרים ולקבל החלטות לטובת התחרות, אך אסור לו להתערב במשחק באופן אחר. אם כלל מופר, השופט רשאי לבחור מבין מספר עונשים, כולל:

  • אזהרת לשחקן העבריין
  • הגדלת הזמן הנותר של היריב
  • צמצום הזמן שנותר לשחקן העבריין
  • הכרזה על המשחק כהפסד
  • הפחתת הנקודות שצבר השחקן העבריין במשחק
  • הגדלת הנקודות שצבר היריב במשחק
  • הרחקת השחקן העבריין מהאירוע.

השופט רשאי גם לגרש צופים שמפריעים לתחרות מהאולם. כמו כן, נאסר על הצופים להשתמש בטלפונים ניידים בכל עת באזור המשחק, והם עלולים להיות מורחקים בשל כך. הפדרציות החברות רשאיות לבקש מרשויות פיד"ה לתת החלטה רשמית לגבי בעיות הקשורות לחוקי השחמט.

פורמטים

רוב טורנירי השחמט נערכים בסגנון ראונד רובין, בסגנון שיטה שוויצרית או בסגנון הדחה בודדת.

ראונד-רובין

בטורניר ראונד-רובין (אנ'), כל משתתף משחק עם כל משתתף אחר מספר שווה של פעמים. טורנירי ראונד רובין הכוללים ארבעה משתתפים ידועים כ"רביעיות". טורנירי ראונד רובין משמשים לעתים קרובות לקבוצות קטנות, מכיוון שאלמנט המזל מצטמצם כאשר כל שחקן משחק נגד כל השאר. קטגוריות דירוג משמשות לפעמים כדי להפריד שחקנים ברמות שונות לקבוצות שונות. פדרציית השחמט העולמית, פדרציית השחמט האוסטרלית ואיגוד השחמט של ארצות הברית משתמשים בסולמות סיווג שונים כדי לאבחן את היכולת של השחקן.

רוב הטורנירים בשיטה זו משתמשים בשיטת הניקוד המסורתית של 1-1/2-0. עם זאת, בשנים האחרונות, כמה טורנירים, כמו בילבאו ולונדון, התנסו בשיטת הניקוד 3-1-0 כדי לעודד שחקנים ללכת על ניצחונות, משום שבמקרה כזה ניצחון משלש את הניקוד ביחס לתוצאת תיקו.

המערכת השוויצרית

תחרות השחמט הבינלאומית בברצלונה 1910

טורניר שיש בו יותר מדי משתתפים לפורמט ראונד רובין נערך בדרך כלל כטורניר בשיטה שוויצרית. זהו הפורמט הנפוץ ביותר לאירועי חובבים, והוא נפוץ גם ברמה המקצועית. בסגנון השוויצרי, השחקנים משודכים ככל האפשר ליריבים בעלי ניקוד זהה או דומה. זיווג שחקנים לטורנירים במערכת השוויצרית הוא לרוב די מסובך בגלל כמה אילוצים לא טריוויאליים:

  • שחקנים לא מתמודדים עם אותו יריב יותר מפעם אחת.
  • ככל האפשר, הקצאת הצבעים משווה, ובסופו של דבר, מספר המשחקים הלבנים והשחורים של כל שחקן צריך להיות שונה בלא יותר מאחד.
  • בטורנירים מסוימים, זוגות בין שחקנים מאותה פדרציה נמנעים בסיבוב האחרון כדי למנוע משחקים מכורים לטובת אחד מהם.
  • בטורנירים מסוימים, זוגות בין שחקנים ממדינות מסוימות נמנעים מסיבות פוליטיות.

זוגות טורנירים שוויצריים חולקו באופן מסורתי ביד באמצעות קלפים. כיום, מארגני טורנירים משתמשים בדרך כלל בתוכנה.

בשל אחוז התיקו הגבוה והפירוט הקטן של שיטת הניקוד המבוססת כולה על התוצאות הסופיות, מקובל שלכמה שחקנים יש את אותו ניקוד עם סיום הטורניר. למרות שלעתים קרובות זו לא בעיה, מכיוון שהשחקנים שמצויים בשוויון, לרוב מחלקים את הפרסים באופן שווה, במקרה הצורך (עבור חלוקת גביעים, העפלה לטורנירים אחרים וכו'), יש כמה דרכים להשיג שובר שוויון, ללא סדר מסוים:

  • שיטת ברגר
  • ביצועי דירוג
  • מספר הזכיות, מספר הזכיות בכלים השחורים (הנחשבים נחותים במעט) ועוד.
  • משחקי שובר שוויון, לרוב כוללים סדרה של משחקים עם בקרות זמן מהירות יותר ויותר, עד ששחקן אחד משיג ניקוד גבוה יותר

מארגני הטורניר מציינים את חוקי שובר השוויון (אם ישנם) בטופס הכניסה.

הדחה

שיטת גביע או סגנון נוק-אאוט משמשים לפעמים גם בטורנירי שחמט. למעשה, טורניר השחמט הבינלאומי הראשון נערך בסגנון כזה. בטורנירים כאלו, המפסיד מודח מיד מהזכייה בפרס הראשון.[12] בטורנירי גביע יש סיכוי לשחקנים להתחרות על עמדות אחרות מלבד המקום הראשון. שחקנים בדרך כלל מקבלים יריבים על סמך הדירוג שלהם על מנת למנוע מהשחקנים המדורגים הגבוהים ביותר להתמודד זה מול זה בשלב מוקדם של התחרות. טורניר הדחה כפולה (אנ') פועל באותו אופן כמו טורניר גביע, פרט לכך ששחקן מאבד את זכאותו לזכות בפרס הראשון לאחר שני הפסדים.[13]

מכיוון שבשחמט יש יתרון של ביצוע מהלך ראשון לכלים הלבנים, כדי להבטיח הוגנות, השחקנים צריכים להתמודד זה מול זה במספר שווה של משחקים לבנים ושחורים. לדוגמה, בגביע העולם בשחמט, שחקנים מתמודדים זה מול זה בשני משחקים, למעט הגמר הכולל ארבעה משחקים. מצב של שבירת שוויון חיוני בפורמט הזה, כאשר הכלל המודרני בדרך כלל עובד כך:

  1. השחקנים משחקים מספר משחקים מהירים (2 או 4) עד לשבירת השוויון.
  2. אם השחקנים שווים, הם ממשיכים לשחק זוגות של משחקי בליץ עד לשבירת השוויון, או עד שמשחקים מספר מוגדר של זוגות משחקים (בדרך כלל 1 או 2 זוגות, אם כי זה יכול להיות עד 5 זוגות).
  3. אם השחקנים עדיין שווים, ייעשה שימוש במשחק מכריע יחיד (ארמגדון), כאשר השחור יקבל יחסי זכייה לתיקו (תיקו נחשב לניצחון שלו) בתמורה לכך שללבן יהיה יתרון זמן (בדרך כלל 5 לעומת 4 דקות לשחור).

מערכת סכוונינגן

מערכת סכוונינגן (אנ'), ששימשה לראשונה בסכוונינגן, הולנד בשנת 1923, כוללת שתי קבוצות, כל חבר בקבוצה אחת משחק נגד כל חבר בקבוצה השנייה. בדרך כלל לכל קבוצה יש בין 6 ל-12 שחקנים, וניתן להעניק פרסים אישיים וקבוצתיים.

דיווח תוצאות

התוצאות מדווחות באמצעות טבלה מוצלבת. סידור של התוצאות של כל משחק בטורניר בצורה של טבלה, כשהתוצאה של כל משחק בודד נרשמת בתא המתאים.

טורנירי ראונד רובין

שורות מכילות את שם השחקן ומספר המציין את מיקום הסיום שלו; ניתן לחפש משחקים בודדים באמצעות מספרים אלה כקואורדינטות. ניצחונות מסומנים ב-1, תיקו ב-1/2 והפסדים ב-0.

טורנירים במערכת השוויצרית

בטורנירים בשיטה השוויצרית, התוצאות מוצגות בדרך כלל על בסיס סיבוב אחר סיבוב. ישנן גרסאות שונות לאופן הצגת התוצאות בטורנירים שוויצריים, כגון רישום ניצחונות באות "W", הפסדים באות "L" ותיקו באות "D". ניתן להשתמש גם בסמלים נוספים, כגון ציון ניצחונות עם "X", הפסדים עם "F", חצי נקודה עם "H", נקודה מלאה (לשחקן שלא מזווג למשחק בגלל מספר אי זוגי של שחקנים בטורניר) עם "B" וכדומה.[14]

העברת מהלכים ושידור

שעון שחמט

העברת מהלכים דרשה בעבר מאדם אחר להעתיק את המהלכים של השחקנים על לוח הדגמה גדול שהיה מאחורי השחקנים, ולאחר מכן לשדר אותם באמצעות רדיו או טלגרף. ההתקדמות בטכנולוגיית המצלמה אפשרה התמקדות ברורה בלוח השחקנים, אם כי העברת מהלכים עדיין נעשתה באופן ידני. בתחילת שנות ה-2000 הוצגו לוחות אוטו-סנסוריים, המאפשרים להעביר מהלכים באופן מיידי, אך אינם בשימוש נפוץ בשל עלותם.

בטורנירי עילית, מלבד מצלמות על לוחות השחקנים, יש גם פרשני שחמט – שחקני שחמט חזקים שמגיבים על המשחק ומסבירים את תהליכי החשיבה והתוכניות של השחקנים. ההתקדמות במנועי השחמט מאפשרת גם לצופים מזדמנים להעריך את המצב בזמן אמת; מסיבה זו שידורי טורניר כוללים בדרך כלל עיכוב של כ-30 דקות.

שחקנים נכים

לפיד"ה יש חוקים לשחקנים נכים, במטרה להקל על תחרות על בסיס שווה לשחקנים בעלי כושר גופני. למרות שאולימפיאדת השחמט לעיוורים היא אירוע השחמט המשמעותי ביותר עבור עיוורים ולקויי ראייה, שחקנים בכל אחת מהקבוצות יכולים להשתתף ברוב הטורנירים הסטנדרטיים, כולל טורנירים בינלאומיים.[15] במקרים מסוימים, לוחות שחמט שתוכננו במיוחד עם ריבועים ויתדות מוגבהים משמשים כדי לסייע ללקויי ראייה, בעוד שעוזר טורניר יכול לשמש כדי לעזור לשחקנים עם מגבלות פיזיות אחרות.

קטגוריות טורנירים

פיד"ה משתמש בתוצאות של טורנירים כדי לקבוע אם שחקן העפיל לתואר, כגון רב-אמן. במשך מספר שנים, החל משנת 1970, פיד"ה סיווג טורנירים בקטגוריות על פי דירוג מד הכושר הממוצע של המשתתפים, כחלק מהחישוב אם תוצאת טורניר מסוימת יכולה להיחשב לתואר מסוים. קטגוריית הפתיחה לטורנירים ברמת מאסטר הייתה קטגוריה 1, שחלה על טורניר שהמשתתפים בו היו בעלי דירוג ממוצע מ-2251 עד 2275. מ-2276 עד 2300 זה היה טורניר בקטגוריה 2, וכך הלאה עם קטגוריה נוספת לכל 25 נקודות. קטגוריות כבר לא משמשות בחישובים אלה, אך באופן לא רשמי, טורנירים חזקים מתוארים לפעמים לפי קטגוריות של המשתתפים. עד שנת 2005, הטורנירים החזקים ביותר סווגו בקטגוריה 21.[16] אתגר השחמט של ציריך 2014, שנערך בין ה-29 בינואר ל-4 בפברואר 2014, היה הטורניר הראשון אי פעם בקטגוריה 23, עם דירוג מד כושר ממוצע של 2801. גביע סינקפילד 2014, שנערך בין ה-27 באוגוסט ל-7 בספטמבר, היה הטורניר השני בקטגוריה 23, עם דירוג ממוצע של 2802.[17][18]

קטגוריה טווח מד כושר קטגוריה טווח מד כושר קטגוריה טווח מד כושר
1 2251–2275 9 2451–2475 17 2651–2675
2 2276–2300 10 2476–2500 18 2676–2700
3 2301–2325 11 2501–2525 19 2701–2725
4 2326–2350 12 2526–2550 20 2726–2750
5 2351–2375 13 2551–2575 21 2751–2775
6 2376–2400 14 2576–2600 22 2776–2800
7 2401–2425 15 2601–2625 23 2801–2825
8 2426–2450 16 2626–2650

הערכת טורניר

כדי לאמוד טורנירים שנערכו לפני 1970, אנליסט השחמט ג'ף סונאס (אנ') המציא מערכת לא רשמית, שנועדה להתאים בערך לקטגוריות. זה מבוסס על נוכחותם או היעדרותם של עשרת השחקנים המדורגים הגבוהים בעולם באותה תקופה, ואינו כרוך בדירוג ממוספר. על פי שיטה זו, טורניר השחמט וינה 1882 (אנ') ישווה בעוצמתו לתחרות השחמט בלינארס 1993, למשל.[19]

בקרות זמן

בקרת זמן היא מנגנון במשחקי הטורניר המאפשר לכל סיבוב של המשחק להסתיים בזמן כדי שהטורניר יוכל להתקדם. שלושת הסוגים העיקריים של בקרות זמן המשמשות בטורנירי שחמט הם בליץ, סטנדרט ופיצוי.

בליץ

בגרסת שחמט מהיר של בליץ כל שחקן מתחיל עם פרק זמן קבוע לכל מהלכי המשחק שלו.[20] מדריך פיד"ה מציין את בקרות זמן הבליץ הנפוצות הבאות:[21]

  • קליע: דקה או שתיים לכל צד.
  • בליץ מהיר: שלוש דקות לכל צד (ללא הארכת זמן על כל מסע שמשוחק)
  • בליץ: פחות מ-10 דקות לכל צד (לרוב 5 דקות), לפעמים עם תוספת זמן קטנה בכל מהלך.
  • מהיר: 10-60 דקות לכל צד (לרוב 25 דקות), לפעמים עם תוספת זמן קטנה בכל מהלך.
  • ארמגדון: משחק בודד לתוצאה מכריעה, מכיוון שלשחור נחשב מנצח במצב של תיקו (כפיצוי עבור הנחיתות שיש לו מול הלבן שמחזיק במהלך הפתיחה). כדי לפצות על כך, ללבן יש יותר זמן על השעון, בדרך כלל דקה יותר.

בקרות זמן בליץ מגדילות את הסיכוי ששחקן "יפסיד בזמן", כלומר אובדן המשחק עקב פקיעת זמן השעון שלו. טורנירי בליץ מתועדים לעתים קרובות עם הסימון "G/5" או "G/15", כלומר "משחק ב-5" ו"משחק ב-15", בהתאמה.[20]

תקן סטנדרטי

בבקרות זמן סטנדרטיות (STC) לשחקן יש פרק זמן מוגדר להשלים מספר מוגדר של מהלכים. אם מספר המהלכים שצוין מתקיים, זמנו של השחקן יתחדש. בקרות הזמן הסטנדרטיות הראשונות, שהוצגו ב-1861, היו 24 מהלכים בשעתיים, כאשר המשחק הממוצע נמשך חמש שעות. באמצע שנות ה-80, פורמט חדש של 40 מהלכים בשעתיים, הוכיח את עצמו כפופולרי, מכיוון שמעט משחקים נמשכו יותר מ-60 מהלכים.[22]

פיצוי זמן

ישנן שתי צורות עיקריות המספקות פיצוי הן על הזמן האבוד בביצוע הפיזי של המהלך והן על האפשרות ששחקן יוכל לייצר לעצמו מעט יותר זמן.

  • עיכוב פשוט (ידוע גם כעיכוב ספירה לאחור ועיכוב בארצות הברית). כאשר מגיע תורו של השחקן לזוז, השעון ממתין להשהיה קלה לפני שהוא מתחיל להפחית מהזמן שנותר לשחקן. לדוגמה, אם העיכוב הוא חמש שניות, השעון ממתין חמש שניות לפני הספירה לאחור. הזמן אינו מצטבר. אם השחקן נע בתוך ההשהיה, לא מתווסף או מופחת זמן מהזמן שנותר לו. יש גם עיכוב ברונשטיין שמציג את העיכוב בצורה שונה אך שווה ערך מתמטית לעיכוב פשוט.
  • אינקרמנט, שהומצא על ידי בובי פישר. כאשר מגיע תורו של השחקן לזוז, העיכוב מתווסף לזמן שנותר לשחקן. לדוגמה, אם העיכוב הוא חמש שניות ולשחקן נותרו עשר דקות בשעון שלו, כאשר השעון שלו מופעל, נותרו לו כעת עשר דקות וחמש שניות. ניתן לצבור זמן, כך שאם השחקן נע בתוך תקופת העיכוב, הזמן שנותר לו גדל. צורה זו של בקרת זמן נפוצה בשרתי שחמט באינטרנט.

פרסים

הזוכים בטורנירי שחמט מתוגמלים לרוב בפרסים כספיים. לעתים קרובות, טורניר שחמט מושך את הפרסים שלו מקרן פרסים, ומחלק פרסים לכל הזוכים בכל מקצה. לדוגמה, לטורניר השחמט העולמי הפתוח (אנ') ב-2008 הייתה קרן פרסים של 400,000 דולר. הזוכה בקטע הפתוח זכה ב-30,000 דולר, בעוד שהזוכים בקטעים הקטנים יותר תוגמלו בסכומים קטנים יותר.[23] טורנירי שחמט אחרים, כגון אליפות העולם בשחמט, מתגמלים גם הם את המנצחים בתואר, כגון "אלוף העולם בשחמט".[24] טורנירים קטנים יותר מחליפים לפעמים תגמולים כספיים בפרסים או גביעים.[25]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחרות שחמט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Chess Notes by Edward Winter, www.chesshistory.com
  2. Chess Notes by Edward Winter, www.chesshistory.com
  3. Kevin Marchese, tournament | Rook House, ‏2013-01-07 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 History of Chess, web.archive.org, ‏2008-09-15
  5. FIDE History, web.archive.org, ‏2004-11-21
  6. Chess (ICGA Tournaments), web.archive.org, ‏2008-10-19
  7. על התפתחות משחקי אדם-מחשב ראה בהרחבה כאן משחקי שחמט אדם-מחשב (אנ')
  8. World chess champion: 'The computer never was an opponent' – DW – 04/14/2016, dw.com (באנגלית)
  9. E. MISCELLANEOUS / 01. Laws of Chess / FIDE Laws of Chess taking effect from 1 January 2023 / FIDE Handbook, International Chess Federation (FIDE) (באנגלית)
  10. Chess Tournament Guide for Parents, web.archive.org, ‏2007-06-28
  11. Firsts in chess - by Bill Wall (Feb 7, 2005), web.archive.org, ‏2009-07-29
  12. elimination tournament, TheFreeDictionary.com (באנגלית)
  13. Single-elimination tournament | sports and games event | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  14. Crosstables of Continental Chess tournaments, www.chesstour.com
  15. XIII Olympiad for Blind or Visually Impaired Players, web.archive.org, ‏2008-11-14
  16. Linares R7: Kasparov leads at half-time, Chess News, ‏2005-03-02 (באנגלית)
  17. Stevenson, Seth (2014-09-18). "Grandmaster Clash". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2025-04-29.
  18. זילות במסווה של רומנטיקה, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2014-09-11
  19. What was the strongest tournament of all time?, Chess News, ‏2009-12-07 (באנגלית)
  20. ^ 20.0 20.1 Duif's Guide for Chess Fans: Time Controls, web.archive.org, ‏2009-01-25
  21. E. MISCELLANEOUS / 01. Laws of Chess / Laws of Chess: For competitions starting from 1 January 2018 till 31 December 2022 / FIDE Handbook, International Chess Federation (FIDE) (באנגלית)
  22. Chess | Game, Setup, Board, & Pieces | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  23. 2008 World Open Chess Tournament Prizes, web.archive.org, ‏2008-11-22
  24. The History of the World Chess Championship, www.chessgames.com
  25. International Chess Tournament in Queenstown, New Zealand, 2009, web.archive.org, ‏2009-01-22
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תחרות שחמט40954441Q2210277