תחנת הרכבת התחתית טרמיני

תחנת הרכבת התחתית טרמיני
	הכניסה לתחנה
	נגיש לאנשים בעלי מוגבלות מוטורית
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	9 בפברואר 1955 (קו B); 16 בפברואר 1980 (קו A)
על שם	תחנת רומא טרמיני
מיקום
מיקום	רומא
מדינה	איטליה
קואורדינטות	41°54′05″N 12°30′02″E / 41.9015°N 12.5006°E
אתרים סמוכים	מוזיאון פאלאצו מאסימו בזיליקת סנטה מריה מג'ורה מרחצאות דיוקלטיאנוס
תחנות סמוכות	רפובליקה, ויטוריו עמנואלֵה (קו A); קסטרו פרטוריו, קאבור (קו B)
מידע על התחנה
סוג התחנה	תת-קרקעית
בעלים	ATAC
רציפים	רציף מרכזי (קו A); 2 רציפי צד (קו B)
קווים בתחנה	;
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת רומא רגילה) תחנת הרכבת התחתית טרמיני

תחנת הרכבת התחתית טרמיני (באיטלקית: Stazione Termini) היא תחנת רכבת תחתית מרכזית במטרו של רומא. התחנה ממוקמת מתחת לכיכר צ'ינקווצ'נטו (אנ') ובצמוד למבנה תחנת הרכבת המרכזית רומא טרמיני. בנוסף, התחנה מהווה כנקודת המפגש וההחלפה בין קו A לקו B של הרכבת התחתית.^[1]

התחנה היא חלק מצומת תחבורתי אסטרטגי המקשר בין רשת הרכבות התחתיות, קווי החשמלית של רומא, קווי הרכבת הארציים והבינלאומיים, ומסוף אוטובוסים מרכזי בעיר.^[2]

מבנה התחנה

התחנה ממוקמת ברובה מתחת לכיכר צ'ינקווצ'נטו, ובחיבור ישיר למבנה תחנת הרכבת רומא טרמיני. מאחר שהתחנה משמשת כנקודת החלפה חשובה במערך הרכבת התחתית של רומא, היא נחפרה למספר מפלסים תת-קרקעיים המאפשרים שירות מקביל של שני הקווים.^[1]^[3]

התחנה כוללת שלושה מפלסים עיקריים: קומת הכרטוס והמעברים, מפלס קו B ומפלס קו A. בסך הכל קיימות בתחנה 4 מסילות רכבת (שתיים לכל קו).^[3]

למתחם 6 כניסות, 2 מתוך תחנת הרכבת, 3 מוויה ג'ובאני ג'וליטי, ואחת מכיכר צ'ינקווצ'נטו.^[4]^[5] הכניסה מהכיכר מדלגת על קומת הכרטוס ומובילה ישירות אל קומת הרציפים של קו B, ושם מתבצע הכרטוס. ממפלס זה ניתן לעבור בחופשיות אל המפלס של קו A.^[3]^[5]

הכניסות לתחנה^[3]^[4]^[5]
כניסה	נגישות	מיקום
T1	דרגנוע ומדרגות	בתוך תחנת רומא טרמיני
T2	מעלית, דרגנוע ומדרגות	בתוך תחנת רומא טרמיני
T3	מדרגות	וויה ג'ובאני ג'וליטי
T4	מדרגות	וויה ג'ובאני ג'וליטי
T5	מדרגות	וויה ג'ובאני ג'וליטי
T6	מעלית, דרגנוע ומדרגות	כיכר צ'ינקווצ'נטו

היסטוריה

התחנה תוכננה בשנות ה-30 על ידי הממשל הפשיסטי כתחנה הסופית של מסילת E42 (שלעתיד תקרא קו B) במטרה מרכזית לחבר את תחנת הרכבת המתרחבת רומא-טרמיני לשכונת אאור (EUR) החדשה שהייתה אמורה להיות האתר של התערוכה העולמית של 1942.^[6]^[7]^[8]^[9]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכניסתה של איטליה למלחמה, העבודות על התחנה הושעו, והתערוכה העולמית בוטלה.^[8] במהלך המלחמה התחנה שימשה כמקלט בזמן התקפות אוויריות.^[6]העבודות התחדשו רק לאחר המלחמה ב-1947^[7]^[9]

התחנה נחנכה עם שאר קו B ב-9 בפברואר 1955 בנוכחות נשיא הרפובליקה לואיג'י אינאודי, ונפתחה לציבור הרחב ביום שלמחרת.^[7]^[9] עם פתיחה זו, הפכה טרמיני לאחת מתחנות המטרו הראשונות והחשובות במדינה, ושימשה כתחנת הקצה הצפונית של הקו עד להארכתו ב-1990.^[1]^[8]

בשנות ה-60 החלו תוכניות להרחבת רשת הרכבת התחתית, ביניהן קו רכבת תחתית חדש, שייפגש עם הקו הקיים בתחנת טרמיני.^[7] העבודות על הקו נמשכו זמן רב, וסבלו מעיקובים רבים, בגלל בעיות תנועה, פגיעה במבנים הסמוכים לתוואי הקו, וחציית נהר הטיבר.^[10]

לבסוף ב-16 בפברואר 1980 נחנך קו A, ואיתו המפלס החדש בתחנה.^[7] פתיחת קו זה הפכה את טרמיני לצומת החלפה מרכזי ברשת הרכבת התחתית של רומא.

בין השנים 2010 ל-2013 עברה תחנת המטרו טרמיני פרויקט שיפוץ, הרחבה ושדרוג מקיף, שנועד לפתור בעיות היסטוריות של עומס, בטיחות ונגישות. העבודות נמשכו שלוש שנים ועלותן הכוללת הסתכמה ב-63 מיליון אירו, מתוכם 44.6 מיליון אירו במימון עיריית רומא ו-18.4 מיליון אירו מתקציב המדינה.^[11]^[12]

במוקד הפרויקט עמדה בנייתה וחנוכתה של גלריית יציאה חדשה עבור קו A, אשר נחפר במקור לעומק רב יותר מקו B. מטרת הפרויקט הייתה לייעל את מעבר הנוסעים בין שני הקווים המצטלבים.^[12]

קישוריות

תחנת הרכבת התחתית טרמיני מאפשרת לא רק להחליף בין קווי הרכבת התחתית, אלא גם עם כלי תחבורה נוספים. התחנה מחוברת לתחנת הרכבת רומא טרמיני ולכן מאפשרת החלפות עם רכבות הפרוורים ורכבות ארציות ובינלאומיות. בנוסף ליד התחנה פועלים גם קווי חשמלית, טרוליבוס ואוטובוס רבים.^[1]

החילופים האפשריים:^[1]^[13]