תורת החטאת
 | |
| שער הספר "תורת החטאת", מהדורה שנייה, קראקא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי משה איסרליש |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | ה'שכ"ט |
| מספר כרכים | 1 |
| מקורות לכתיבת הספר | שערי דורא |
תורת החטאת הוא ספר הלכה העוסק בהלכות איסור והיתר. נכתב על ידי הרמ"א ונדפס לראשונה בקראקא עוד בחיי הרמ"א. הספר נחשב לספר יסוד בפסיקת ההלכה בנושאים בהם הוא עוסק ואף זכה לפירושים רבים.
שם הספר
הרמ"א בהקדמתו כתב על בחירתו שם החיבור: ”וראיתי לקרוא שם חיבורי הקטן הזה תורת החטאת בהיות כי את זעי"ר החטאת דרש דרש משה[1], ויראתי לנפשי שלא שגיתי וטעיתי באיזה הוראה שלא לכוין אל דבר הלכה, ואין צדיק אשר טוב ולא יחטא, ואיש הירא ורך הלבב כמוני באולי משגה ח"ו בידי ועבודתי פסולה, על כן הקדמתי להקריב קרבן חטאת.” למרות זאת השם שנכתב בשער החיבור הוא "זאת תורת החטאת" ומקורו מפסוק אחר[2].
בדפוסים הבאים הושמטה המילה "זאת" ושם החיבור נותר "תורת החטאת", ישנם דפוסים בהם נשמטה האות ה"א ושם החיבור נכתב "תורת חטאת".
מבנה
החיבור עוסק במכלול הנושאים של איסור והיתר, ונבנה במתכונת דומה לזו של הסימנים בספר שערי דורא העוסק בדיני איסור והיתר, שהיה הספר ההלכתי עד אז. אך מכיון שבני דורו של הרמ"א התקשו בפסיקת ההלכה ע"פ השערי דורא, כתב הרמ"א את חיבורו בדרך קצרה ופסוקה לפי הסדר של הספר שהורגלו בו, כדי שכל אדם יוכל להבין מהי ההלכה למעשה.
קיצור תורת חטאת
הרמ"א כתב בקצרה את הדינים העולים מכל סימן סימן, והדפיסם בסוף החיבור תחת הכותרת "סימני הספר". הקיצור הודפס כחיבור בפני עצמו ונקרא "הסימנים מתורת חטאת", אך כונה בפי כל "קיצור תורת חטאת" ונוספה לו הקדמה שנכתבה על ידי הרמ"א.
תאריך הדפסת החיבור
בסוף המהדורה שמקובל לראותה כדפוס ראשון נרשם: ותהי השלמתו יום ה' כ"ה חשון ש"ל לפ"ק. תאריך זה מופיע גם בסוף ההקדמה השנייה שכתב הרמ"א בו הוא מתייחס לסימנים שהוסיף בסוף הספר, מה שמצביע על מהדורה נוספת שקדמה לה, והופך את המהדורה שמוחזקת לדפוס ראשון לדפוס שני שכפי הנראה נשמטה ממנה ההקדמה בדבר הסימנים. בספר בית עקד ספרים[3] מציין מהדורה שיצאה בקראקא בשנת שכ"ט ומהדורה נוספת בשנת ש"ל.
פרשנות על הספר
- מנחת יעקב - מאת רבי יעקב ריישר, במהדורא בתרא נוסף ביאור סולת למנחה, עם שמן למנחה מאת בנו רבי שמעון.
- תורת האשם - מאת רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ה'תוספות יום טוב'.
- הערות "דמשק אליעזר" - (על קיצור תורת החטאת) מאת רבי אליעזר משברשין.
על הספר השיג המהרש"ל בחריפות, וכן אחי המהר"ל בספר "ויכוח מים חיים". רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", חיבר קונטרס בשם "תורת משה" כדי להסיר את ההשגות מעל הרמ"א.
פסיקת הלכה
כאשר ישנה סתירה בין חיבוריו של הרמ"א: דרכי משה, הגהותיו על השולחן ערוך או התורת חטאת, נחלקו האחרונים כיצד צריך לנהוג, כשבבסיס השאלה איזה חיבור מאוחר יותר.
הפרי מגדים[4] כתב, שספר תורת החטאת קדם למפה, וציין לשיירי כנסת הגדולה[5] שהביא בשם לחם חמודות, שאת התורת חטאת חיבר מאוחר יותר ולכן יש לפסוק כדבריו במקרה של סתירה למפה. מנגד הבאר היטב[6] כתב שתורת חטאת קדם ולכן יש לפסוק כדברי ספר המפה המאוחר יותר, וכן כתב הב"ח[7].
דפוסים
אף שהחיבור הודפס לראשונה רק בשנת ש"ל או שכ"ט, חיבורו החל זמן רב קודם לכן, שכן את ספר בית יוסף שנדפס בשנת שי"א הוא מזכיר כ-300 פעמים, ואילו את ספר שולחן ערוך שנדפס בשנת שכ"ה הוא מזכיר רק 8 פעמים[דרוש מקור].
פירוט המהדורות
- קראקא - דפוס יצחק פרוסטיץ - בשנים שכ"ט, ש"ל, של"ז, שנ"א, ש"ס
- "מישור", תש"ע
- מכון "זכרון אהרן", תשע"ד
- "מוסד הרב קוק", תשע"ו
לקריאה נוספת
- אליעזר גלינסקי, זהות כותב כת"י פריס של ה"תורת חטאת" והשלכות מכך, מוריה א-ג (תשעח), עמ' שלח-שמח
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של תורת חטאת, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תורת חטאת, ורשא תרס"ד, באתר היברובוקס
- הסימנים מתורת חטאת עם הגהות מרבי עקיבא אייגר, ורשא תר"נ, באוצר החכמה