תורמן ארנולד

תורמן ארנולד (2 ביוני 1891 - 7 בנובמבר 1969) היה מנהל חטיבת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקאי, בתקופתו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, בשנים 1938 עד 1943. בהמשך שימש כשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה. לפני שעבר לוושינגטון ב-1938 שימש כראש עיריית לאראמי בויומינג, ואחר כך כפרופסור בבית הספר למשפט של ייל.

את לימודיו הגבוהים החל בוובאש קולג', עבר לאוניברסיטת פרינסטון ושם השלים ב-1911 את התואר הראשון. ב-1914 סיים תואר במשפטים בבית הספר הרווארד למשפטים. ב-1917 נישא לפרנסס לונגן ארנולד.

ב-1921 נבחר לחבר בבית הנבחרים של ויומינג, ובשנים 1923–1924 שימש כראש עירייה. שימש כמרצה באוניברסיטת ויומינג מ-1921 ועד 1926. בשנים 1927 עד 1930 כיהן כדיקן במכללה למשפטים של אוניברסיטת מערב וירג'יניה. היה פרופסור אורח באוניברסיטת ייל ב-1930 עד 1931, ואחר כך כפרופסור למשפטים במקום עד 1938. היה יועץ מיוחד בהקשר לחוק ההתאמה החקלאית. שימש כראש חטיבה במשרד המשפטים האמריקאי מ-1938 עד 1943.^[1]

בפברואר 1943 הציע הנשיא רוזוולט את ארנולד לשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, והוא שימש כשופט שם עד התפטרותו ב-1945.

אחרי כן שימש כעורך דין במגזר הפרטי וייסד יחד עם פול פורטר ואייב פורטאס את משרד ארנולד ופורטר.

ארנולד נפטר ב-7 בנובמבר 1969.