תופעת עין החתול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין הנמר
עין החתול

בגמולוגיה, עין החתול היא תופעה אופטית המופיעה בכמה סוגים של אבני חן. על שטח הפנים של אבנים אלו יש אזור של החזרת אור בצורה המזכירה עין חתול. עין החתול הוא תרגום מקובל למונח הלועזי של התופעה, שטויאנס (chatoyance), מונח שמקורו מהמאה ה-18 והגיע מהצרפתית – "chat oeil" (עין חתול).

התופעה מתרחשת כאשר אבן החן בנויה מסיבים כדוגמת קוורץ עין הנמר, או כאשר אבן החן מכילה חללים קטנים או מינרלים שצורתם סיבית, לדוגמה סימופאן, שהוא סוג של כריזובריל המכיל מחטים של רוטיל. סוג זה של אבן החן נמכר תחת השם "עין החתול". התופעה דומה לברק של סליל משי. האור המוחזר מפני האבן הוא נייד, רוטט ותמיד בניצב לכיוון הסיבים. על מנת להדגיש את התופעה, חותכים ומלטשים את האבנים בצורת קבושון, ומקפידים שהחיתוך יהיה כך שהסיבים הכלולים במינרל או המבנה הסיבי יהיו מקבילים לבסיס האבן המעובדת.

רשימת אבני החן שבהן קיימת התופעה כוללת קוורץ, כריזובריל, בריל (בייחוד הסוג אקוומרין), טורמלין, אפטיט, אבן ירח וסקפוליט.

תופעה דומה לתופעת עין החתול קיימת בנגרות, שבה סוגים מסוימים של גימור באמצעות לכה מיוחדת יגרמו למרקם העץ להחזר אור בצורת עין החתול [1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תופעת עין החתול בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24411659תופעת עין החתול