תגובת כלב נובח
"הכלב הנובח" הוא תגובה כימית אקסותרמית הנובעת מהצתה של תערובת של פחמן דו-גופרי וחמצן דו-חנקני.[1] כאשר התערובת ניצתת בצינור גלילי, התגובה מייצרת הבזק בהיר ו"ווף" חזק - רעש המזכיר כלב נובח.
במילים פשוטות, תגובת "הכלב הנובח" היא תהליך בעירה, שבו דלק (פחמן דו-גופרי, CS2) מגיב עם חומר מחמצן (חמצן דו-חנקני, N2O), ומייצר חום וגופרית. חזית הלהבה בתגובה היא אזור של גז חם מאוד ולומיניסצנטי, המופק מפירוק המגיבים.
באפריל 1853, יוסטוס פון ליביג ערך הדגמה של הניסוי מול משפחת המלוכה הבווארית. אולם, מיכל הזכוכית התנפץ, ורסיסים גרמו לפציעות קלות בפניהם של המלכה תרזה, בנה הנסיך לואיטפולד, וליביג עצמו.[2][3]
הערות שוליים
- ↑ Seabourne, Ché Royce; Maxwell, George; Wallace, James (2006). "Taming the Barking Dog". Journal of Chemical Education. 83 (5): 751. Bibcode:2006JChEd..83..751S. doi:10.1021/ed083p751.
- ↑ Brock, William H. (1997). Justus Von Liebig: The Chemical Gatekeeper. Cambridge, England: Cambridge University Press. p. 111. ISBN 9780521524735.
- ↑ Volhard, Jakob (1909). Justus von Liebig, vol. 2 (בגרמנית). Liebig, Germany: Johann Ambrosius Barth. pp. 349–350.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תגובת כלב נובח".
תגובת כלב נובח42440837Q815904