תבנית:סינון/שורה

המידע מטה מוצג מתוך הדף תבנית:סינון/שורה/תיעוד.

תבנית זו מיועדת לטקסט הדורש הסרה ו/או החלפה על פי מדיניות האספקלריה התורנית. התבנית מאפשרת הסרה של הטקסט תוך שימורו בלתי נראה, וכן מאפשר החלפתו בטקסט חילופי כפול - בהתאמה לשתי המהדורות. יש להשגיח שהתוכן החדש - בשתי מהדורותיו - מתקשר לתוכן שלפני ושאחרי התבנית באופן רציף ובהיר.

התבנית מציגה בתוך הטקסט את אחת המהדורות (המוגדרת על ידי המשתמש), ואילו במהדורה השנייה ניתן לצפות רק במידה והדבר הוגדר על ידי המשתמש (במשך תקופת ההרצה של המכלול תתאפשר צפייה בשתי הגרסאות לכלל העורכים).

הערה: תבנית זו מיועדת לתוכן הקיים בתוך פסקה שאינה דורשת כולה התאמה. במקרה של פסקה שכולה בעייתית - יש להשתמש בתבנית תבנית:סינון/פסקה.

התבנית פועלת בצורה כזו:

{{סינון/שורה|המילים למחיקה|הסיווג|סיווג המשנה|המילים המחליפות (עבור מהדורה בסיסית)|המילים המחליפות (עבור מהדורה כללית)}}

תחביר התבנית

מלבד הפרמטר הראשון - כל הפרמטרים רשות, אם כי רצוי למלא את סיווגי הבעיה.

תחביר עם שמות הפרמטרים:

{{תבנית:סינון/שורה|מקורי=תוכן מקורי|סיווג=סיווג בעיה|סיווג משנה=סיווג משנה|בסיסי=תוכן למהדורה הבסיסית|כללי=תוכן למהדורה הכללית}}

בתחביר זה אין חובה להקפיד על סדר הפרמטרים, ואין צורך לציין פרמטר שנשאר ריק.

תחביר פשוט - ללא שמות הפרמטרים:

{{תבנית:סינון/שורה|תוכן להסרה|סיווג בעיה|סיווג משנה|תוכן למהדורה הבסיסית|תוכן למהדורה הכללית}}

בתחביר זה יש להקפיד על סדר הפרמטרים, אם אתם מדלגים על אחד הפרמטרים - עליכם להשאירו ריק (||).

פרמטרים

פרמטר 1: התוכן המקורי שהיה קיים בערך וברצונכם להסירו.
פרמטר 2: סיווג כללי של הבעייתיות שבתוכן (כפירה, צניעות וכד'). יש להזין שם מתוך הרשימה הקיימת בהמכלול:הרצה/סיווגים (מופיע להלן בטבלה מוסתרת. לפתיחה - לחצו "הצגה") - עמודת "נושא"
פרמטר 3: סיווג מפורט של הבעייתיות שבתוכן (כפירה בתורה, ביקורת המקרא, לשון נקייה וכד'). יש להזין שם מתוך הרשימה הקיימת בהמכלול:הרצה/סיווגים (מופיע להלן בטבלה מוסתרת. לפתיחה - לחצו "הצגה") - עמודת "שם קוד"
פרמטר 4: התוכן החדש המוצע עבור המהדורה הבסיסית (צנזור וסינון גבוהים, תוך השארת תכנים בסיסיים בלבד - ללא הרחבת יתר בנושאים מורכבים) - פרמטר רשות.
פרמטר 5: התוכן החדש המוצע עבור המהדורה הכללית (צנזור וסינון מתונים) - פרמטר רשות.

רשימת הסיווגים למילוי הפרמטרים

מדריך לניקוי וסינון התוכן

המכלול - סינון

יסודות הסינון

עקרונות הסינון במכלול

מדריכי יבוא וסינון

מדיניות הסינון

הדרכה ויעוץ

בדף זה מפורטות בעיות התוכן העלולות להיות בערכים המיובאים מויקיפדיה, והכללים כיצד לנקות/לסנן אותן.

דף זה כולל את כל בעיות התוכן הנפוצות, אך תמיד יכול להיות תוכן בעייתי, שאינו מופיע בדף זה. בכל מקרה על העורך המייבא לשים לב, שבערך המיובא לא קיים שום תוכן שאינו מתאים למשתמש החרדי (כל תוכן שאינו יכול להיכנס לספרות והעיתונות החרדית המקובלת - אינו מתאים למכלול). במקרה שקיים תוכן בעייתי שאינו מופיע בדף זה, ובכל מקרה ספק, יש לתייג {{עורכי אספקלריה}}.

כפירה

בסיווגים דלהלן יש לנהוג באופן הבא: אם מדובר בחלק עיקרי בערך יש לסמן כ"דף מותאם". אם מדובר בחלק לא עיקרי - לשקול הסרת התוכן מהערך.

כפירה בעיקר - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטאות כפירה בעיקר^[1].
כפירה ברוחניות - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות אשר מבטאות כפירה במציאות הרוחנית^[2].
כפירה בתורה -ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטאות כפירה בתורה מן השמים, כולל בתורה שבעל פה (דיני, דרשות, ואגדות חז"ל)^[3]
ביקורת המקרא - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המשקפות את נקודת המבט של ביקורת המקרא^[4]. תוכן שאינו בעייתי בעצמו, רק שלתוכן מוצמד טקסט המייחס הסתייגות ממהימנות המקרא. לדוגמה: "ע"פ הסיפור המקראי", או "על פי המסורת היהודית", יש לשנות על פי מדיניות המונחים.
'מעשה בראשית - ערכים או תכנים המכילים עובדות או דעות המבטא כפירה בסדר הבריאה בשישה ימים המתואר בפרשת בראשית^[5].
פילוסופיה - ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה^[6] עם זאת ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה שאינם עוסקים בענייני אמונות ודעות, ואין בהם תכנים בעייתיים (לדוגמה הערך: פילוסופיה של הלשון) - אין צורך בשינוי כלשהו.

קדושת התורה

בסיווגים דלהלן ניתן לרוב לשנות ניסוחים בערך לפי המדיניות, ובכך "להכשיר" את הערך.

להבדיל - ערכים או תכנים המכילים התייחסות, או שהם מנוסחים, בצורה שאינה מבדילה בין קודש לחול^[7]. עם זאת ניסוח המשווה את היהדות לדתות אחרות שניתן לתקנו בקלות ע"י הבדלה בין היהדות לדתות האחרות^[8] - יש לתקן על פי מדיניות המונחים.
סמכות התורה - ערכים או תכנים המנוסחים בצורה המחשיבה את העמדה או ההשקפה של עולם המדע והתרבות, כעדיפה או שווה לעמדת התורה וההלכה, או מתייחס למצוות והשקפת התורה, רק כאלטרנטיבה דתית אחת מתוך כמה. או ערכים או תכנים המבוססים על שיטות או מסקנות מחקריות, הנוגדות את העמדה או ההגדרה המקובלת בספרות התורנית.
לרוב ניתן להתאים את הערך ולסייג שעובדה זו היא על לפי ממצאים שונים, אך התורה קובעת אחרת. כמו כן יש להסיר ניסוחים כמו: "על פי היהדות…", "על פי המקרא…", וכדומה - על פי מדיניות המונחים.
בלעדיות האורתודוקסיה - תכנים המשקפים עמדה שאינה מכירה בבלעדיות היהדות האורתודוקסית והחרדית, כממשיכה הבלעדית של מסורת התורה האמיתית, או שהוא מבטא התייחסות שאינה הולמת לאמיתות עמדת היהדות האורתודוקסית בכלל, ועמדת היהדות החרדית בפרט. או תכנים שאין בהם בעיה בעצם, רק שהם מנוסחים בצורה המייחסת מעמד שווה לאורתודוקסיה והקהילה החרדית, ולשאר הזרמים ביהדות.
לרוב ניתן להתאים על ידי שינוי ניסוחים כמו: "זרמים ביהדות", "הזרם אורתודוקסי", וכדומה.
כבוד ת"ח - תכנים המכילים זלזול או אי זהירות בכבוד תלמידי חכמים ומנהיגי קהילות ישראל^[9].
לרוב ניתן להתים את התוכן בקלות על ידי מחיקת מספר מילים או ניסוח מחדש, למשל אי הקפדה על תואר הרב או רבי, לתלמידי חכמים ורבנים.
סמכות ההלכה - תכנים המציגים נושא בעל השלכות הלכתיות, מזוית לא הלכתית או מזוית הסותרת את ההלכה^[10].
שפה תורנית - תכנים שאין בהם בעיה בעצם, והם אינם מנוסחים בצורה המבטאת דעות או השקפה של כפירה, אך הם מנוסחים בצורה שאינה יהודית/תורנית.
רדוקציית הדת - תוכן המכיל רדוקציה של הדת (הפחתת חשיבותה של הדת, באמצעות הפיכתה למושגים אנושיים, טכניים, ופשטניים)^[11]

צניעות

ניבול פה - ערכים או דפים שיש בהם תוכן המכיל פריצות, ניבול פה, חיטוט בדברים שבצנעה, או השקפת עולם המבטאת פריצות וכיעור, שאינם מתאימים גם למשתמש שתומ"צ המבוגר.
אם הבעיה היא ברוב רובו של הערך - יש להגדיר את התוכן "כלא מתאים". כך גם ערכים שאינם מכילים תוכן שיש בו עניין למשתמש שתומ"צ, לדוגמה: ערכים על דוגמניות.
אם הבעיה במשפט או קטע - יש להסירו.
עניינים שבצניעות - ערכים או דפים שיש בהם תוכן המכיל מונחים חילוניים למושגים מקובלים - יש לשנות לפי מדיניות המונחים. ערכים שהתוכן שלהם מכיל מידע שיש בו חשיבות למשתמש שתומ"צ, אך שהוא מנוסח שלא בצניעות - יש לנסחם בצורה אנציקלופדית בשפה נקיה.
עבירות בעניינים שבצניעות - תכנים העוסקים בעבירות פליליות, או באלימות בענייני צניעות - יש לסמן כדף מותאם ולתייג {{עורכי אספקלריה}}.
צניעות/נוער - ערכים שהתכנים שלהם מנוסחים בצניעות והם מתאימים למשתמש שתומ"צ רק שהם אינם מתאימים לבני נוער.
אם מדובר במספר מילים - יש לתקן ולהתאים לבני נוער.
אם מדובר ברוב הערך, למשל ערכים על נושאים מהלכות צניעות, יש להכניס תבנית {{דף מותאם לבסיסי}}.

תרבות

ספורט, תרבות ובידור - תכנים על נושאים או אנשים השייכים לעולם התרבות הזולה, שלקורא החרדי אין בהם עניין מעבר להיותם פופולריים בתרבות המערב, או תוכן המעניק חשיבות מופרזת לאנשים ואירועים מתחום התרבות והבידור. יש לייבא אותם כערך מילוני.
אם מדובר בקטע אחד בערך כללי^[12] - יש להסירו מהערך.
אם מדובר בערך בסיסי בסוגה - יש לייבאו בשלימות.
אלימות - ערכים או תכנים העוסקים בתיאור מקרי אלימות בצורה מפורטת - יש לייבא כ"דף מותאם". משפט בודד המתאר מקרה אלימות בצורה בוטה מידי - יש להסיר או לשנות ניסוח.
תכנים המכילים תיאור של מקרה אלימות ספציפי שיש בהם עניין למשתמשים שתומ"צ (לדוגמה הערך: רצח קנדי) שאינם כוללים תיאורים גרפיים בוטים, או פרטניים מדי של מקרי האלימות - ניתן לייבא בשלימות.
תכנים הכוללים תיאור כללי של מושגים אלימים (לדוגמה הערך: אלימות), שאינם כוללים תיאורים גרפיים בוטים, או פרטניים מדי של האלימות - ניתן לייבא בשלימות.

תיארוך

תיארוך הקודם לבריאת העולם^[13] - משפט כמו: "במהלך נדודי השבטים הגרמנים לפני כארבעים אלף שנה" - יש לשנות "לפני אלפי שנים".
אזכורי מיליוני שנים - מומרים אף הם ל"אלפי שנים", ללא אזכור מספר מדויק. במקרים מסוימים עדיף לכתוב ב"תקופה קדומה" או "בעבר הרחוק".
תקופות גיאולוגיות - אין להסיר או לשנות. ערכי התקופות הן בשלבי התאמה למכלול.

דתות

מיתולוגיה - תכנים הכוללים אגדות על "אלים", או מיתוסים אחרים של עמי העולם העתיק.
ערכים העוסקים בדמויות או סיפורים מהמיתולוגיה של העמים העתיקים - יש לסמן כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.
נצרות ואסלאם - תכנים העוסקים בעיקרי האמונה הנוצרית, או המוסלמית, יש לייבא כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.
כנסיות ומסגדים, "קדושים" ואנשי כמורה או שייחים, חגים נוצריים או מוסלמים - ניתן לייבא, תוך הסרת ליטורגיה נוצרית, וניסוח מתאים "לשיטתם". יש להקפיד במיוחד על ניסוח תוכן המתייחס לאותו האיש או מוחמד.
ניסוח נוצרי/אסלאמי - ערכים שאינם כוללים תוכן נוצרי/אסלאמי מובהק, אלא שהם כוללים התייחסות למושגים נוצריים/אסלאמיים, המנוסח באופן צורם, יש להתאימם למכלול.
תמונות כנסיות - לעת עתה מופיעות תמונות של כנסיות במכלול, עד להחלטה מחודשת בנושא.
קדושים נוצריים - תוכן שאינו עוסק בנצרות, אלא שהוא מייחס קדושה לאנשי כנסיה (לדוגמה: דרומיטוס הקדוש)
דתות אחרות - ערכים או תכנים העוסקים בדתות אחרות שאינן משלשת הדתות המונתאיסטיות (עיקרי האמונה שלהן, מבני דת, אנשי דת, חגים, וכדומה). יש לייבא כ"דף מותאם" לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אם התוכן הבעייתי הוא רק חלק מערך - יש להסירו.

עוד

כללים נוספים לסינון ועריכת התוכן.

שמות ה' שאינם נמחקים

תוכן הכולל אזכור של שם ה' בצורתו המלאה.

שם הוי"ה: ה'.
שם אדנו"ת:
1. במקרים רגילים: ה'.
2. במקרים שיש צורך להדגיש שמדובר בשם אדנו"ת (לדוגמה: בציטוט של פסוקים, או בערכי קבלה): אדנ'.
שם אלהי"ם והנגזרות שלו (א"ל, וכדומה):
1. כשמכוון כלפי ה': אלוקים, א-להים או א-ל.
2. כשמכוון כלפי אלוהים אחרים (ע"ז): אלוהים או אלילים לפי ההקשר.

← ראה בהרחבה: מדיניות שמות הקודש.

קבלה

אפשר לכתוב ולייבא על נושאים מתחום הקבלה. עם זאת, יש להוסיף את המילים: {{אזהרה קבלה}} בסוף כל ערך, פעולה זו תגרום שבראש הערך תופיע הבהרה שערך זה עוסק בנושאי קבלה.

שים לב: כלל זה מתייחס לערכים העוסקים במושגים מתחום הקבלה המנוסחים בצורה יהודית. בערכים הכוללים תוכן, דעות, או ניסוחים, שאינם ראויים - יש לנהוג כפי כללי הסינון המתאימים.

קישורים חיצוניים

קישורים חיצוניים לאתרים רגילים (אתרי חדשות, מידע, וכדומה): קישור למאמרי כפירה שלא מוסיף מידע משמעותי לערך - להסיר. שאר הקישורים - להשאיר. אם הטקסט שעל הקישור לא ראוי יש להתאים אותו.
קישורים חיצוניים לאתרים שעיקר התוכן שלהם הוא כפירה או פריצות: להסיר.

הערות שוליים

↑ כפירה במציאות ה', קדמוניות העולם, תאוריות פילוסופיות שאינן מודות בקיום הבורא כיוצר הכול, וכדומה
↑ כפירה בקיום מציאות מטפיזית (קיומם של: נסים, מלאכים, נשמה, וכו'), גישה אמפירית: מה שלא רואים - אינו קיים, השוואה והתייחסות שווה של ישויות אמתיות הקיימות במקורותינו כגון: מלאכים ושדים, ליצורים דמיוניים שאינם מופיעים במקורותינו, כגון: פיות, גמדים, ושאר הדמויות המיתולוגיות של הפולקלור העממי
↑ לדוגמה: כפירה בתורה מן השמים, היסטוריה אשר מתוארת מנקודת מבט כביכול "מדעית" אשר סותרת את תיאורי התורה, או מתייחסות לסיפורי המקרא כאגדה, ייחוס מקור לשון הקודש ואותיותיה, או ייחוס חלקים מהתורה באופן שאינו על פי דעת חז"ל.
↑ פרשנות המקרא כיצירה אנושית - כפירה בתורה מן השמים, פרשנות מנקודת מבט ארצית, ביקורות על "התפתחות הנוסח" ו"כוונת העורך". ביקורת או הצרכת אישוש למהימנות ההיסטורית של התנ"ך
↑ תכנים בערכים מהקטגוריות: קוסמולוגיה, גאולוגיה, אבולוציה וכו', המציגים את ההיסטוריה של היווצרות והתפתחות העולם, באופן הסותר את תיאור בריאת העולם שבתורה בפרשנות המקובלת שלו בכלל ישראל
↑ ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה העוסקים בענייני אמונות ודעות, המכילים דעות או השקפות עולם כפרניות (לדוגמה הערך: "ברוך שפינוזה").
↑ תוכן המשווה את היהדות לדתות העמים, ניסוח המעניק מעמד שווה לעמדת היהדות ולעמדות של דתות אחרות, מניית הדת היהודית או את תורת ומנהגי ישראל בין שורה של דתות תורות ומנהגים אחרים, שלא ניתן ליצור בו בקלות הבדלה בין היהדות לדתות האחרות.
↑ לדוגמה: בפתיח של הערך ריבית ניתן לכתוב: הריבית אסורה ביהדות ולהבדיל גם בדתות אחרות
↑ התייחסות לא ראויה בפרקי ביוגרפיה, זילות והצגה קטנונית של מחלוקות בין תלמידי חכמים, הצגת פעולות של תלמידי חכמים כנובעות מתוך אינטרס אישי, וכדומה.
↑ לדוגמה: "מוות הוא הפסקת פעילות המוח".
↑ למשל: טקסט המתייחס לדמויות המקרא, או הדמויות של חז"ל, כדמויות אנושיות רגילות הנתונות לפרשנות פסיכולוגית פשטנית. טקסט המתייחס למצוות כפעולות חברתית לגיבוש החברה (רדוקציה סוציולוגית). טקסט המתייחס למצוות כפעולה לאומית לשמירת הקיום הלאומי (רדוקציה לאומית). טקסט המתייחס לטקסים דתים כפעולה לשימור הכוח בידי האליטות (רדוקציה פוליטית). טקסט המעניק חשיבות יתרה לתוכני תרבות ובידור, ומציג אותם כחלק מעולם הידע והאינטלקטואליות.
↑ למשל פסקה "ספורט" בערך ירושלים.
↑ להרחבת היריעה: בשיטת התיארוך ה"מדעית" מכנים את התקופה הראשונה ליקום "ראשית היקום"=מתחלת היקום - עד לתחילת הקיום של כדור הארץ: מלפני 14,000,000,000 (14 מיליארד) - עד לפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) שנה. "ראשית העולם" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של כדור הארץ - עד לתחילת הקיום של האדם: מלפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) - עד לפני 2,500,000 (2.5 מיליון) שנה. "פרהיסטוריה" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של האדם - עד לתחילת ההיסטוריה: מלפני 2.5 מיליון שנה - עד 3,500 לפנה"ס.

קרדיט
חלק נכבד מדף זה מבוסס על עבודתם המעמיקה של המכלולאים בתקופת ההרצה, ובראשם דוד ומוסיף והולך, את ההיסטוריה והתורמים של טבלת הסיווגים ניתן לראות כאן.

נראות ותצוגה

למשתמשי המהדורה הבסיסית

בשימוש בתבנית, הטקסט שיוצג למשתמשי המהדורה הבסיסית הוא הטקסט המוזן בפרמטר 4 ("בסיסי"), מהדורה זו מוגדרת כברירת מחדל.

לשינוי ברירת המחדל עבור הצגת המהדורה הכללית (הטקסט שבפרמטר 5) כברירת מחדל, יש לשנות את הגדרות החשבון בהעדפות > גאדג'טים > אספקלריה.

למשתמשי המהדורה הכללית

בשימוש בתבנית, הטקסט שיוצג למשתמשי המהדורה הכללית הוא הטקסט המוזן בפרמטר 5 ("כללי"). לעורכים בעלי הגדרה מתאימה בחשבון המשתמש (הגדרה טכנית עתידית) יוצג גם הטקסט המקורי וכן הטקסט שהוזן בפרמטר 4 כרמז צץ, למטרות עריכה ובקרה. לעת עתה, הוכנסו שינויים במהדורה הבסיסית להחלפת פונקציות אלו, וכפי שהוסבר.

דוגמאות

טקסט מקורי	הפעולה המבוקשת	שימוש בתבנית - קוד מקור (הפרמטרים של הסיווגים נצבעו כאן בכתום כדי להקל את זיהויים)	תוצאה (ניתן לראות את טקסט המקור והמהדורה המקבילה באמצעות ריחוף עם סמן העכבר מעל המילים המותאמות - עם צבע רקע תכלת בהיר)
גילה המוערך של השמש הוא 4.567 מיליארד שנים. היא נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה.	מחיקת המילים הבעייתיות עבור המהדורה הבסיסית, בלא התאמה עבור המהדורה הכללית (מתאים למתקשים בהתאמת המהדורה הכללית)	{{סינון/שורה\|גילה המוערך של השמש הוא 4.567 מיליארד שנים. היא\|כפירה\|ראשית העולם\|השמש}} נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה.	השמש נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה.
	מחיקת המילים הבעייתיות עבור המהדורה הבסיסית, ובנוסף שכתוב והתאמת הטקסט באופן כשר עבור המהדורה הכללית	בדוגמה זו, נעשה שימוש בתבנית עם שמות הפרמטרים: {{סינון/שורה\|מקורי=גילה המוערך של השמש הוא 4.567 מיליארד שנים. היא\|כפירה\|ראשית העולם\|'''בסיסי='''השמש\|'''כללי='''מבחינה פיזיקלית, להיווצרותה של השמש דרושים 4.567 מיליארד שנים. היא'''<nowiki>}} נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה.	השמש נעה במסלול בגלקסיית שביל החלב במרחק של כ-26 אלף עד 28 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה.
לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה, הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי.	מחיקת המילים הבעייתיות, מילים חילופיות עבור המהדורה הבסיסית, ובנוסף שכתוב והתאמת הטקסט באופן כשר עבור המהדורה הכללית	לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר {{תבנית:סינון/שורה\|במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן\|תיארוך\|שחר ההיסטוריה\|בתקופה קדומה באזור הסהר הפורה. בהודו, צפון אפריקה ואירופה, הבקר המבוית הופיע מאוחר יותר\|במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה. בהודו, צפון אפריקה ואירופה, הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן}}.לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי.	לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר ‏בתקופה קדומה באזור הסהר הפורה. בהודו, צפון אפריקה ואירופה, הבקר המבוית הופיע מאוחר יותר ‏. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי.
בתקופה זו פגש טיטוס את המלכה היהודייה ברניקי אשר הייתה לאהובתו. בעת שנפגשו היה טיטוס כבן שלושים, וברניקי מבוגרת ממנו בעשר שנים.	מחיקת המילים הבעייתיות (ללא מילים חילופיות עבור המהדורה הבסיסית), ובנוסף שכתוב והתאמת הטקסט באופן כשר עבור המהדורה הכללית	בתקופה זו פגש טיטוס את המלכה היהודייה ברניקי {{תבנית:סינון/שורה\|אשר הייתה לאהובתו. בעת שנפגשו היה טיטוס כבן שלושים, וברניקי מבוגרת ממנו בעשר שנים.\|צניעות\|צניעות\|\|בתקופה זו פגש טיטוס את המלכה היהודייה [[ברניקי]] ונקשר בה. בעת שנפגשו היה טיטוס כבן שלושים, וברניקי מבוגרת ממנו בעשר שנים}}.	בתקופה זו פגש טיטוס את המלכה היהודייה ברניקי.

[1] כפירה במציאות ה', קדמוניות העולם, תאוריות פילוסופיות שאינן מודות בקיום הבורא כיוצר הכול, וכדומה

[2] כפירה בקיום מציאות מטפיזית (קיומם של: נסים, מלאכים, נשמה, וכו'), גישה אמפירית: מה שלא רואים - אינו קיים, השוואה והתייחסות שווה של ישויות אמתיות הקיימות במקורותינו כגון: מלאכים ושדים, ליצורים דמיוניים שאינם מופיעים במקורותינו, כגון: פיות, גמדים, ושאר הדמויות המיתולוגיות של הפולקלור העממי

[3] לדוגמה: כפירה בתורה מן השמים, היסטוריה אשר מתוארת מנקודת מבט כביכול "מדעית" אשר סותרת את תיאורי התורה, או מתייחסות לסיפורי המקרא כאגדה, ייחוס מקור לשון הקודש ואותיותיה, או ייחוס חלקים מהתורה באופן שאינו על פי דעת חז"ל.

[4] פרשנות המקרא כיצירה אנושית - כפירה בתורה מן השמים, פרשנות מנקודת מבט ארצית, ביקורות על "התפתחות הנוסח" ו"כוונת העורך". ביקורת או הצרכת אישוש למהימנות ההיסטורית של התנ"ך

[5] תכנים בערכים מהקטגוריות: קוסמולוגיה, גאולוגיה, אבולוציה וכו', המציגים את ההיסטוריה של היווצרות והתפתחות העולם, באופן הסותר את תיאור בריאת העולם שבתורה בפרשנות המקובלת שלו בכלל ישראל

[6] ערכים או תכנים מתחום הפילוסופיה העוסקים בענייני אמונות ודעות, המכילים דעות או השקפות עולם כפרניות (לדוגמה הערך: "ברוך שפינוזה").

[7] תוכן המשווה את היהדות לדתות העמים, ניסוח המעניק מעמד שווה לעמדת היהדות ולעמדות של דתות אחרות, מניית הדת היהודית או את תורת ומנהגי ישראל בין שורה של דתות תורות ומנהגים אחרים, שלא ניתן ליצור בו בקלות הבדלה בין היהדות לדתות האחרות.

[8] לדוגמה: בפתיח של הערך ריבית ניתן לכתוב: הריבית אסורה ביהדות ולהבדיל גם בדתות אחרות

[9] התייחסות לא ראויה בפרקי ביוגרפיה, זילות והצגה קטנונית של מחלוקות בין תלמידי חכמים, הצגת פעולות של תלמידי חכמים כנובעות מתוך אינטרס אישי, וכדומה.

[10] לדוגמה: "מוות הוא הפסקת פעילות המוח".

[11] למשל: טקסט המתייחס לדמויות המקרא, או הדמויות של חז"ל, כדמויות אנושיות רגילות הנתונות לפרשנות פסיכולוגית פשטנית. טקסט המתייחס למצוות כפעולות חברתית לגיבוש החברה (רדוקציה סוציולוגית). טקסט המתייחס למצוות כפעולה לאומית לשמירת הקיום הלאומי (רדוקציה לאומית). טקסט המתייחס לטקסים דתים כפעולה לשימור הכוח בידי האליטות (רדוקציה פוליטית). טקסט המעניק חשיבות יתרה לתוכני תרבות ובידור, ומציג אותם כחלק מעולם הידע והאינטלקטואליות.

[12] למשל פסקה "ספורט" בערך ירושלים.

[13] להרחבת היריעה: בשיטת התיארוך ה"מדעית" מכנים את התקופה הראשונה ליקום "ראשית היקום"=מתחלת היקום - עד לתחילת הקיום של כדור הארץ: מלפני 14,000,000,000 (14 מיליארד) - עד לפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) שנה. "ראשית העולם" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של כדור הארץ - עד לתחילת הקיום של האדם: מלפני 4,500,000,000 (4.5 מיליארד) - עד לפני 2,500,000 (2.5 מיליון) שנה. "פרהיסטוריה" היא התקופה הכוללת את טווח הזמן של: מתחילת הקיום של האדם - עד לתחילת ההיסטוריה: מלפני 2.5 מיליון שנה - עד 3,500 לפנה"ס.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]