תאית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תרכובת ריקה.
תאית (או צלולוזה, מ-Cellulose) היא פחמימה, רב-סוכר, ביופולימר המורכבת משרשראות ארוכות של מולקולות גלוקוז-בטא. התאית היא אחת משתי התרכובות האורגניות הכי נפוצות בטבע[1], משמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים, ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ.
מספר בעלי חיים, במיוחד טרמיטים ומעלי גירה, מסוגלים לעכל תאית באמצעות חיידקים סימביוטיים, יש גם מספר מינים של בקטריות המסוגלות לייצר צלולוז. תאית אינה ניתנת לעיכול על ידי אדם, ויש לה ערך תזונתי שלילי. עם זאת יש לפיזור שלה במעי ערך כשל "סיבים תזונתיים". תוצר תיעוש תהליך הפקת אנרגיה מתאית (בניגוד למדורה מעץ) נקרא ביו-דלק ונפוץ יותר כביודיזל.
תאית התגלתה כמרכיב מרכזי בדפנות התא הצמחי ב-1838 על ידי הכימאי הצרפתי אנסלם פאיין (אנ'). בצורתה הטהורה ביותר, מופיעה התאית בסיבי כותנה. ברוב הצמחים האחרים היא מופיעה בצירוף ליגנין והמיצלולוז.
מבנה כימי
הנוסחה הכימית של תאית היא C6H10O5)n), כאשר n הוא מספר יחידות הגלוקוז במולקולה. מולקולות הגלוקוז מחוברות בתאית באמצעות קשרים גליקוזידיים בין הפחמנים 1 ו- 4, כלומר קשרי בטא-1,4. המבנה הוא שרשרת ישרה ללא ליפופים. במיקרופיברילות המרכיבות את דפנות התא הצמחי, שרשראות התאית מחוברות יחד על ידי קשרי מימן, מה שתורם למבנה חזק המאפשר לשמור על קשיות התאים הצמחיים. קשיות זו תורמת, בסופו של דבר ליכולת הצמיחה לגובה של הצמחים. הפירוק של התאית לתתי היחידות שלה מתבצע על ידי האנזים צלולאז.
שימושים בתעשייה
התאית משמשת בין השאר לייצור ניטרוצלולוזה, מרכיב מרכזי באבק שרפה נטול ריח. התאית משמשת גם לייצור צלופן וזהורית. תאית משמשת לכרומטוגרפיה במעבדות הכימיות. מתאית מייצרים נייר, ממחטות נייר ונייר טואלט.
ערך תזונתי
רוב בעלי החים אינם מסוגלים לפרק צלולוז ולהפיק ממנו אנרגיה, רוב פירוק התאית בטבע מבוצע על ידי חיידקים ופטריות. בעלי חיים הניזונים מעשב כדוגמת מעלי הגירה חיים בסימביוזה עם חיידקים מפרקי תאית במערכת העיכול. חיידקים אלו מפרישים אנזימים המפרקים את הפולימר לדו סוכר צלוביוז ובהמשך לגלוקוז[2]. באופן דומה מנצלים את התאית גם בעלי חיים אחרים הניזונים מחלקי צמחים עתירי תאית כדוגמת צבים או איגואנות. עיכול באמצעות חיידקים של תאית שמקורה באצות נמצאה גם בפטישן טיבורו, נראה שהמקור האבולוציוני ליכולת פירוק התאית זו של מין שנחשב בעבר לטורף הוא בסימביוזה עם חיידקים מפרקי כיטין הבונה את שריון הסרטנים שהם מרכיב משמעותי בתזונה של כריש זה[3]. כמה מיני טרמיטים הם בעלי החיים היחידים בהם מתקיים פירוק תאית במערכת העיכול ללא תלות בחיידקים. את התאית ניתן למצוא בעיקר בירקות ירוקים, אך היא קיימת בכל תא צמחי. התאית היא אינרטית, אינה מגיבה בבישול, כלומר נשמרת בבישול גם בתנאים חומציים. התרככות הירק בבישול אינה נובעת מהתרככות התאית, אלא מריכוך פולימר נוסף בתא הצמחי - ההמיצלולוז. פולימר זה סופח מים בעת הבישול ותורם לריכוך הירק. הירקות האכילים בעלי תכולת תאית גבוהה הם חסה, כרוב ומלפפון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תאית |
- מדענים באוניברסיטה העברית פיענחו את סוד התאית בטבע, "מעריב", 21 בדצמבר 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- איתי נבו, לייצר פלסטיק מעץ - פיתוח ישראלי מאפשר ייצור תחליף פלסטיק ידידותי לסביבה מפסולת של תעשיית הנייר, המאור הקטן, רשת ב', נובמבר 2013
- תאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Horton D. Preface. The two most abundant organic substances on Earth, cellulose and starch. Advances in Carbohydrate Chemistry and Biochemistry. 2010 ;64:xi-xiii. DOI: 10.1016/s0065-2318(10)64011-5.
- ^ Microbial Degradation Of Cellulose (Enzymes, Steps, Mechanisms)
- ^ Leigh, Samantha C., Yannis P. Papastamatiou, and Donovan P. German, Gut microbial diversity and digestive function of an omnivorous shark, Marine Biology 168.5, 2021, עמ' 1-16
| סוגי פחמימות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גאומטריה מולקולרית | אנומר • מוטרוטציה | ||||
| חד-סוכרים |
| ||||
| דו-סוכרים | איזומלטוז • איזומלטולוז • טורנוז • טרהלוז • לקטוז • לקטולוז • מלטוז • סוכרוז • צלוביוז | ||||
| אוליגו-סוכרים אחרים | מלטודקסטרין • ציקלודקסטרין | ||||
| רב-סוכרים | אינולין • גליקוגן • המיצלולוז • כיטין • סיבים תזונתיים • עמילן (עמילוז • עמילופקטין) • פקטין • תאית | ||||
38609270תאית