תאוריית הערכים האנושיים הבסיסיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאוריית הערכים האנושיים הבסיסיים (באנגלית: Theory of basic human values) היא תאוריה ומודל מתמטי בפסיכולוגיה בין תרבותית, אשר מגדירה עשרה ערכים בסיסיים, הנבדלים זה מזה במניע או בתכלית שלהם, ומסבירה כיצד אנשים מכל תרבויות העולם מזהים אותם. התאוריה כוללת שתי שיטות עיקריות למדידת עשרת הערכים הללו באדם מסוים: סקר הערכים הבסיסיים, ושאלון פרופיל הערכים. כל אחד מן הערכים עשוי לעמוד בניגוד לערכים אחרים, או להתיישב איתם – יחסים דינמיים הניתנים לתיאור בגרף המעגל, שבו כיוונים מנוגדים מסמנים ערכים מנוגדים[1].

התאוריה הוצגה לראשונה במאמר מדעי משנת 1992 של הפסיכולוג הישראלי שלום שוורץ[2], אשר מאז צוטט במאמרים אקדמיים למעלה מ-25,000 פעם לפי גוגל סקולר. במאמר נוסף משנת 2012 הציע שוורץ להרחיב את השיטה עם 19 ערכים אישיים נוספים אשר משמשים כ"עקרונות מובילים בחיי אדם או קבוצת בני-אדם"[3].

סוגי מניעים לערכים

התאוריה מזהה עשרה ערכים, הניתנים למיון לארבע קבוצות, לפי המניע או התכלית העיקרית לערכים:

  • פתיחות לשינוי (Openness to Change)
    • כיוון עצמי (Self-direction): מחשבה ופעולה עצמאית: בחירה, יצירה וחקירה.
    • גרייה (Stimulation): התרגשות, חידוש ואתגר בחיים.


  • שיפור עצמי (Self-enhancement)
    • נהנתנות (Hedonism): הנאה או סיפוק החושים.
    • הישגיות (Achievement): הצלחה אישית באמצעות מומחיות לפי סטנדרטים חברתיים.
    • כוח (Power): מעמד ומוניטין חברתי, שליטה או שלטון על אנשים.


  • שימור (Conservation)
    • ביטחון (Security): בטיחות, הרמוניה ויציבות בחברה, ביחסים ובעצמי.
    • קונפורמיות (Conformity): שליטה במעשים, בנטיות ובדחפים אשר עלולים לפגוע באחרים ולהפר ציפיות ונורמות חברתיות.
    • מסורת (Tradition): כבוד, התחייבות וקבלת המנהגים והרעיונות של החברה.


  • התעלות מעל לעצמי (Self-transcendence)
    • נדיבות (Benevolence): שימור והעצמת בריאותם של האנשים הקרובים אליך.
    • אוניברסליות (Universalism): הבנה, הערכה, סבילה והגנה לבריאות כל האנשים והטבע.

ערכים נוספים

המאמרים הראשונים בשיטה התחילו עם 56 ערכים שונים, אשר עברו ניפוי עד לרשימה של 10 ערכים בלבד. למשל רוחניות (Spirituality) הוצעה על ידי שוורץ במאמר המקורי שלו שהציג את השיטה ב-1992, ואולם הושמטה לאחר שלא נמצאו ראיות טובות לחשיבותה בכמה תרבויות.

מטרות והנחות יסוד

מטרתו של שוורץ בניסוח התאוריה הייתה לבחון ואף לאמוד כמותית ערכים, מושג אשר לפני כן היה לו מעט שימוש מעשי בפסיכולוגיה חברתית ובסוציולוגיה[1]. ערכים היו מושג חיוני אצל אבות הסוציולוגיה אמיל דורקהיים ומקס ובר, והיו בשימוש גם בפסיכולוגיה, באנתרופולוגיה ובתחומים קרובים נוספים, אך כל התחומים האלו סבלו ממחסור במושגים בסיסיים, ובשיטות למדידה ניסויית-אמפירית.

לקראת סוף המאה ה-20 גבר העניין בנושא אצל חוקרים רבים. התאוריה של שוורץ שהוצגה לראשונה ב-1992[2] עשתה ניסיון להדגים תאוריה אוניברסלית שתתאים לכל החברות האנושיות, ובאותה עת נבדקה באופן ניסויי ב-20 מדינות שונות. היא זכתה במשך השנים להשפעה רבה, למחקרים במדינות ובתרבויות מגוונות, וליישומים שונים. בשנת 2007 הוענק לשוורץ בזכותה פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה[4]. במאמרו משנת 2012[1], 20 שנה לאחר הצגת התאוריה, ציין שוורץ שהיא נבחנה כבר ב-82 מדינות שונות, ובמאמר נוסף מאותה שנה הציע להרחיבה ולעדנה לרשימה של 19 ערכים[3]. באוגוסט 2024 ציין גוגל סקולר שמאמרו המקורי של שוורץ מ-1992 צוטט במאמרים אקדמיים למעלה מ-25,000 פעם. על-פי מחקר משנת 2019 שדירג את מספר הציטוטים של מדענים בכתבי עת מדעיים[5], שלום שוורץ הוא המדען הישראלי המצוטט בעולם.

התאוריה של שוורץ אימצה שש מן ההנחות הרווחות בתאוריות קודמות של ערכים[1]:

  1. ערכים הם אמונות הקשורות יחד כדי להשפיע. כאשר ערכים מופעלים הם נטענים ברגשות.
  2. ערכים מתייחסים למטרות רצויות אשר מניעות לפעולה.
  3. ערכים מתעלים מעבר לפעולות ומצבים: הם מנחים את הבחירה בנורמות ובעמדות, שבדרך כלל אופינייות לפעולות ומצבים ספציפיים יותר.
  4. ערכים משמשים כתקנים וקריטריונים: הם מכוונים את הבחירה וההערכה בפעולות, במדינויות, באנשים ובאירועים. אנשים מקבלים החלטות לפי הערכים החשובים להם, אך השפעת הערכים על החלטות היומיום בדרך כלל אינה מודעת. ערכים הופכים מודעים כאשר להחלטות יש השפעה מנוגדת על ערכים שונים.
  5. ערכים מסודרים בהתאם למידת חשיבותם היחסית. הערכים של אנשים יוצרים מערכת סדורה של קדימויות המאפיינת אנשים אלו, ואף בכך הם שונים מנורמות ומעמדות.
  6. החשיבות היחסית של ערכים מכוונת את הפעולה. לכל פעולה או עמדה יש בדרך כלל השלכות לגבי יותר מערך אחד. הפשרה בין ערכים מתחרים מכוונת פעולות והתנהגות. ערכים משפיעים על פעולה כאשר הם רלוונטיים להקשר, וחשובים לפועל.

שש הנחות אלו הן תכונות של כל הערכים. הערכים נבדלים זה מזה במטרות ובמניעים שהם מבטאים.

שיטות מדידה

התאוריה מכילה שתי שיטות, שהן למעשה שאלונים מילוליים למדידת סדר החשיבות של הערכים באדם הנבדק:

  1. סקר הערכים של שוורץ (Schwartz Value Survey, SVS): מציג לנשאל שתי רשימות של פריטים המבטאים ערכים: הראשונה בת 30 שמות עצם המציגים תוצאות מבוקשות, והשנייה בת 26 או 27 שמות תואר המתארים דרכי פעולה רצויות. כל פריט מבטא היבט של המניע או המטרה של אחד הערכים, ונוסף לו ביטוי בסוגריים המסביר אותו, למשל "שוויון (הזדמנות שווה לכול) הוא פריט של אוניברסליות" או "עונג (סיפוק התשוקות) הוא פריט של נהנתנות". הנבדקים מדרגים את החשיבות של כל פריט "כעיקרון מוביל בחיים שלי" בסולם של 9 שלבים, מ-7 "חשיבות עליונה" ל-0 "לא חשוב" ול-(1-) "מנוגד לערכים שלי". אנשים נוטים לדרג פריטים אלו כחשובים למדי עד חשובים מאוד, ולפיכך סקלה אסימטרית "מתקנת" זאת ב"מתיחה" של החלק העליון הצפוף ו"כיווץ" של החלק התחתון המרווח. הניקוד של כל ערך הוא ממוצע הניקוד הניתן לפריטים המייצגים אותו, כאשר מספר הפריטים של כל ערך יכול להשתנות לפי מורכבותו, משלושה ל"נהנתנות" ועד שמונה ל"אוניברסליזם". ברשימות נכללים רק אותם ערכים שהדגימו משמעות כמעט-זהה בתרבויות אנושיות שונות, בעזרת Multidimensional scaling ו-Confirmatory factor analysis.
  2. שאלון דיוקן הערכים (Portrait Values Questionnaire, PVQ): אלטרנטיבה לסקר הערכים, למדידת הערכים אצל ילדים בגילאי 11 עד 14, אך נמצא שעובד טוב גם אצל מבוגרים. PVQ גם איפשר להעריך אם הערכים המתקבלים אינם תלויים בשיטת המדידה. הוא כולל "דיוקנים" מילוליים קצרים של 40 אנשים שונים, שהמגדר שלהם זהה לזה של הנבדק. כל דיוקן מתאר את מטרותיו, תקוותיו ומשאלותיו של האדם המצביעות על חשיבות אחד הערכים. לדוגמה, הדיוקן "חשוב לו לחשוב על רעיונות חדשים ולהיות יצירתי. הוא אוהב לעשות דברים בדרך המיוחדת שלו" מתאר אדם שחשוב לו ערך הכיוון העצמי, והדיוקן "חשוב לו להיות עשיר. הוא רוצה הרבה כסף ודברים יקרים" מתאר אדם שחשוב לו ערך הכוח. עבור כל דיוקן הנבדק מתבקש לענות "עד כמה אדם זה הוא כמוני", החל מ"דומה לי ביותר" ועד "לא כמוני בכלל". מספר הדיוקנים של כל ערך נע משלושה (לנהנתנות, כוח וגרייה) עד שישה (אוניברסליזם), והציון של הערך הוא ממוצע ציוני הדיוקנים. גרסה קצרה יותר של ה-PVQ בת 21 דיוקנים בלבד פותחה לשימוש במדגמים גדולים כאשר הזמן מוגבל.

מחקרים

דתיות וערכים

אחד המחקרים הראשונים בפסיכולוגיה חברתית ובפסיכולוגיה בין תרבותית באמצעות התאוריה פורסם בשנת 1995[6] ובדק את הקשר בין רמת הדתיות לערכים אצל ארבע קבוצות של בני דתות שונות ממדינות שונות: נדגמו 635 יהודים מישראל, 478 רומים-קתולים מספרד, 217 קלוויניסטים מהולנד, ו-400 נוצרים אורתודוקסים מיוון. המדגמים בכל מדינה כללו 48% מורים בבתי-ספר יסודיים ותיכונים, 30% תלמידי אוניברסיטה, וכ-22% אנשים אחרים, כולם עם לפחות 12 שנות לימוד. הנבדקים ענו בשפתם על סקר הערכים של שוורץ, שכלל אז 56 ערכים שונים. לאחר שהשלימו את הסקר, הם ענו על רשימת שאלות דמוגרפיות, ובכללן שאלה "עד כמה דתי, אם בכלל, אתה מחשיב את עצמך?" בסולם של 8 רמות, מ"לא דתי בכלל" (0) ועד "דתי מאוד" (7). ליתר ביטחון נבדקו התוצאות בשאלה זו כנגד שאלות דומות אחרות, למשל אצל היהודים הישראלים המתאם בין תוצאות שאלה זו לבין שלוש שאלות אחרות על עוצמת האמונה הדתית, שמירה על ההלכה, והזדהות כחילוני, מסורתי, דתי או חרדי, היה בכל המקרים גדול מ-0.75.

ההיפותזות של החוקרים לגבי הקשר בין דתיות, ערכים וסדר העדיפויות ביניהם, על פי מחקרים פסיכולוגיים קודמים בשיטות אחרות, אושרו ברובן: המתאם בין הערכים לדתיות, מן הגבוה ביותר לנמוך ביותר, היה 1) מסורת, 2) קונפורמיות, 3.5) ביטחון ונדיבות, 6) כוח, השגיות ואוניברסליזם, 8) הכוונה עצמית, 9) גרייה, 10) נהנתנות. סדר זה היה דומה ביהודים הישראלים, בהולנדים הקלוויניסטים ובספרדים הקתולים, ובהבדלים קלים גם אצל היוונים האורתודוקסים. מתאם ספירמן בין סדר הערכים בכל הנבדקים לבין כל אחת מן הקבוצות היה 0.98 לספרדים הקתולים, 0.97 ליהודים הישראלים, 0.96 לפרוטסטנטים ההולנדים ו-0.94 לאורתודוקסים היוונים. במחקר שני באותו מאמר, נבדק הקשר בין רמת הדתיות לערכים במדגם של 1,807 אנשים ממערב-גרמניה, חלקם קתולים וחלקם פרוטסטנטים. מדגם זה סייע לחוקרים לבדוק כיצד תושפע תבנית הקשר בין דתיות וערכים מהבדלים של חינוך, הכנסה, גיל, וכו' בתוך אותה אוכלוסייה.

מאמר מטא אנליזה באמצעות השיטה שפורסם בשנת 2004[7] אסף בסך הכול 8,551 משתתפים מ-15 מדינות, כולל כל הנבדקים מן המאמר מ-1995 ונבדקים ממחקרים נוספים: איטלקים קתולים, פורטוגזים קתולים, צ'כים קתולים, פולנים קתולים, הונגרים קתולים, אמריקאים נוצרים, מקסיקנים נוצרים, טורקים מוסלמים, יהודים מישראל, שווייצרים קתולים, ובלגים קתולים. תוצאות מאמר זה היו כלליות ומובהקות סטטיסטית משל כל קודמיו, אבל דומות בכללן: ככל שאנשים הם דתיים יותר, הם דוגלים בערכי שמרנות, בייחוד מסורת, לאחריה קונפורמיות, ולאחריה ביטחון, ומתנגדים לערכי פתיחות-לשינוי ואוטונומיות, כמו גרייה והכוונה עצמית. הם מעדיפים רמה צנועה של התעלות-מעל-לעצמי: נדיבות אך לא אוניברסליזם, וסולדים מנהנתנות, ובמידה פחותה מערכי שיפור-עצמי אחרים: הישגיות וכוח. רבים מן האפקטים היו קבועים וזהים בין הדתות השונות, והעוצמה של אחרים התפלגה באופן התואם את הפיתוח הסוציו-אקונומי של המדינות המדוברות. איור 1 במאמר מציג את גרף המתאם של כל אחד מן הערכים עם דתיות אצל היהודים, המוסלמים והקתולים, כאשר הקווים של שלוש הדתות מראים תבנית דומה מאוד, ולעיתים קרובות אף חופפים כמעט לגמרי. אף שהחשיבות של ערכי המסורת והקונפורמיות אצל דתיים הייתה צפויה, החוקרים ציינו את היציבות של תוצאות כל הערכים על פני דתות, זרמים דתיים ומדינות שונות, אפילו בתרבויות בעלות רמת חילון גבוהה ואצל משתתפים צעירים.

מאמר שלישי משנת 2018[8] בדק את תרומת הדתיות לאידאולוגיה, ב-16 מדינות: אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, גרמניה, יוון, ישראל, איטליה, יפן, פולין, סלובקיה, ספרד, טורקיה, אוקראינה, בריטניה וארצות הברית. מספר המשתתפים שנדגמו בכל מדינה היה בין 285 ל-995, ובסך הכול 8,825 משתתפים בגיל ממוצע של 40 וסטיית תקן של 14.74 שנה. כל משתתף ענה על שאלון דיוקן הערכים PVQ, ובנוסף דירג את עצמו בשתי שאלות לגבי האידאולוגיה הפוליטית שלו: מיקומו משמאל לימין בסולם של 1 עד 10, ומיקומו מליברל ועד שמרן בסולם של 1 עד 7. כמו כן כל משתתף ענה על השאלה "עד כמה דתי, אם בכלל, אתה מחשיב את עצמך?" בסולם של 8 רמות, מ"לא דתי בכלל" (0) ועד "דתי מאוד" (7).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Schwartz, S. H. (2012). An overview of the Schwartz theory of basic values. Online readings in Psychology and Culture, 2(1), 11.
  2. ^ 2.0 2.1 Schwartz, S. H. (1992). Universals in the Content and Structure of Values: Theoretical Advances and Empirical Tests in 20 Countries. Advances in Experimental Social Psychology/Academic Press.
  3. ^ 3.0 3.1 Schwartz, Shalom H.; Cieciuch, Jan; Vecchione, Michele; et al. (October 2012). Refining the theory of basic individual values. Journal of Personality and Social Psychology. 103 (4): 663–688
  4. ↑ פרופ' שלום שוורץ – מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום חקר הפסיכולוגיה, באתר פרסי ישראל, משרד החינוך
  5. ↑ John P. A. Ioannidis, Jeroen Baas, Richard Klavans, Kevin W. Boyack, A standardized citation metrics author database annotated for scientific field, PLOS Biology 17, August 12, 2019, עמ' e3000384 doi: 10.1371/journal.pbio.3000384
  6. ↑ Schwartz, S. H., & Huismans, S. (1995). Value priorities and religiosity in four Western religions. Social Psychology Quaterly, 88-107
  7. ↑ Saroglou, V., Delpierre, V., & Dernelle, R. (2004). Values and religiosity: A meta-analysis of studies using Schwartz’s model. Personality and individual differences, 37(4), 721-734
  8. ↑ Caprara, G. V., Vecchione, M., Schwartz, S. H., Schoen, H., Bain, P. G., Silvester, et al (2018). The contribution of religiosity to ideology: Empirical evidences from five continents. Cross-Cultural Research, 52(5), 524-541
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תאוריית הערכים האנושיים הבסיסיים40820800Q19321851

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תאוריית_הערכים_האנושיים_הבסיסיים&oldid=2989124"