שש בש
שש בש הוא משחק לוח וקוביות לשני שחקנים. זהו משחק מזל ואסטרטגיה שבו יש חשיבות למיומנותו של השחקן.[1] מבין משחקי הלוח הפופולריים כיום, זהו אחד העתיקים ביותר. המשחק התפתח כנראה מהמשחק המלכותי של אור, משנת 3000 לפנה"ס בקירוב, שהתגלה בעיר העתיקה אוּר, או ממשחק הלוח המצרי העתיק סנת. משחקי לוח דומים מוכרים גם מציורי הפירמידות המצריים ומממצאים ארכאולוגיים מהאזור. במאה ה-14, המשורר הבריטי ג'פרי צ'וסר הזכיר את המשחק באחד משיריו.
לוח המשחק מחולק ל-24 "משולשים" (מקומות, בהם ניתן להניח את אבני המשחק). לכל שחקן 15 אבני משחק בצבע שלו, הממוקמות בתחילת המשחק בצורה אופיינית (ראו תרשים). לפי הטלת שתי קוביות, כל שחקן בתורו מזיז את אבניו אל עבר קצה הלוח שלו ("היעד"), שם הוא יכול "להוציא" אותן, והראשון שעושה זאת מנצח.
חוקי המשחק
מושגים בסיסיים
- משולש - אחד מ-24 המקומות, על פניהם יכולות לנוע אבני המשחק.
- משולש פנוי - משולש שאין עליו אבני משחק.
- משולש תפוס - משולש שיש עליו שתי אבני משחק או יותר מאותו הצבע. היריב לא יכול להניח אבנים על משולש זה. משולש כזה נקרא גם "בית".
- לכידה - כאשר על משולש יש רק אבן אחת, היריב יכול לנחות עליו וללכוד את האבן.
- בסיס - לכל שחקן שישה משולשים המהווים את בסיסו. בתרשים, בסיס הוורוד הוא משולשים 1 עד 6, ובצורה סימטרית בסיס האפור הוא משולשים 19 עד 24.
- יעד - השחקנים מזיזים את אבני המשחק שלהם בכיוונים מנוגדים, כל אחד מבסיס היריב לבסיסו שלו.
- דאבל - מצב בו שני המספרים היוצאים בקוביות זהים, במקרה זה מספר הצעדים מוכפל לדוגמה: יצא בקוביות 5:5 יזכה השחקן לארבעה מסעים של חמש.
- המשחק הופרד - כאשר השחקנים משאירים את כל אבני יריבם מאחוריהם. אף שחקן לא יכול יותר ללכוד את אבני השחקן שני. מכאן ואילך השחקנים במירוץ להוצאת כל אבניהם.
מהלך המשחק
כל שחקן זורק שתי קוביות ומזיז את האבנים שלו. השחקן מזיז את האבנים שלו על פי כל קובייה בנפרד (ולא על פי סכומן). השחקן חייב להזיז את האבנים בכל מצב שהמשטח מאפשר לו והוא אינו רשאי לנוע אחורה.
כדי לנצח במשחק צריך השחקן להכניס את כל האבנים שלו ליעדו. לאחר שהגיע למצב כזה יכול השחקן להתחיל להוציא את אבניו מחוץ ללוח, צעד מעבר ללוח הוא למעשה משולש 0 או 25 בהתאמה, במידה ולאחר שהתחיל שחקן להוציא את אבניו מחוץ ללוח בוצעה לכידה על אחת מאבניו לא יכול השחקן להוציא אבנים מחוץ ללוח עד אשר תוחזר האבן ליעדה.
כאשר שחקן מבצע לכידה על אבן של שחקן יריב, יזרוק השחקן היריב את הקוביות בתורו, בהתאם לתוצאות הקוביות יוכל השחקן להכניס את האבן לבסיסו, הספירה מבוצעת החל מהמשולש הראשון ועד לשישי, כלומר אם יזרוק השחקן 1:3 (בקובייה אחת 1 ובקובייה שנייה 3) יוכל להכניס את האבן למשולשים 1 או 3 במידה והוא השחור או משולשים 24 ו- 22 ללבן. שחקן שלא הצליח לשחרר את חיילו הלכוד, יוותר על תורו. אין הגבלה על מספר החיילים הלכודים.
טכניקה הגנתית במשחק היא לנסות ולהשאיר כמה שפחות אבנים בודדות על המשולשים, מכיוון שאבנים אלו יכולות להילכד ואז הן מתחילות את המסלול שלהן מההתחלה, כלומר מהבסיס.
קוביית הכפלה
בשש בש תחרותי, ובמקומות רבים, משתמשים בקוביית הכפלה, המוסיפה אתגר ועניין למשחק. קוביית ההכפלה משמשת להכפלה (או להכפלות חוזרות) של תוצאת המשחק. בתחילת המשחק קוביית ההכפלה ממוקמת במרכז הלוח, וכל שחקן, בתורו, רשאי להכפיל, דהיינו להכריז כי תוצאת המשחק תזכה בניקוד כפול (למשל "מארס" ייזכה ב-4 נקודות, במקום 2). השחקן השני, המוכפל, רשאי לקבל את ההכפלה, ובמקרה זה קוביית ההכפלה תעבור אליו כאופציה להכפלה חוזרת, או לסרב להכפלה, ולהפסיד את המשחק במקום (השחקן שהציע את ההכפלה יזכה בניקוד של ניצחון בודד כפול ערך קוביית ההכפלה, לפני ההכפלה האחרונה).
סוגי ניצחונות[2]
- ניצחון רגיל (נקודה) - השחקן שהוציא ראשון את כל האבנים שלו.
- ניצחון כפול (מארס) (שתי נקודות) - ניצחון כאשר היריב עדיין לא הוציא אפילו אבן אחת.
שש בש מקסיקני
שש בש מקסיקני הוא למעשה אוסף חוקים שונים מעט למשחק השש בש. שש בש מקסיקני משוחק על אותו לוח שש בש, מטרות המשחק זהות, אך החוקים שונים מעט. אחרי זריקת הקוביות, על השחקן לנוע קודם רק את מספר הצעדים הקטן יותר שמורות הקוביות. אם מהלך זה לא ניתן לביצוע עקב משולש תפוס, עובר תורו של השחקן לשחקן היריב.
בשש בש מקסיקני כל "דאבל" מזכה בתור נוסף. זאת בתנאי, שמצליחים לנוע את כל ארבע הכפולות של הדאבל. אם נגמרו האפשרויות לנוע לפני שהסתיים התור, לא מקבלים תור נוסף.
בעת הוצאת החיילים בשש בש מקסיקני, אפשר להוציא רק אבנים העומדים במשולשים שאת מספריהם מורות הקוביות[דרוש מקור].
משחקים נוספים על לוח השש בש
בנוסף לשש בש, על לוח השש בש משחקים משחקים נוספים וביניהם מחבוסה ושלושים ואחד.
היסטוריה
חוקרים מעריכים שמשחק הלוח המצרי העתיק סנת, הוא הראשון מבין שורה של משחקים מהם התפתח משחק השש בש, במשחק זה החלו לשחק בשנת 3500 לפנה"ס לערך[3] וכלליו אינם ידועים.
משחק נוסף הוא המשחק המלכותי של אור, שני לוחות משחק שלו נמצאו בעיראק על ידי ארכאולוגים בריטיים ושויכו לתקופה שקדמה לשושלת אור 1, לפני 2600 לפנה"ס. בחפירות שנערכו בעיר השרופה שבאיראן ב-2004 נמצא לוח משחק בן כ-5000 שנה, המוכר כיום כלוח המשחק העתיק ביותר שנמצא, הלוח מחולק ל-20 משבצות, 60 אבני משחק ושתי קוביות.
ברומא העתיקה נהגו לשחק במספר משחקי לוח. אחד מהם, משחק 12 השורות, דמה לשש בש בכך שתנועות האבנים על גבי הלוח הונחו על ידי זריקת הקוביות. משחק נוסף, טבולה (שולחן או לוח במשמעותו המילולית), קרוב יותר לשש בש המודרני; המשחק נערך על לוח המחולק ל-24 משבצות, השחקנים הניעו את אבני המשחק בכיוונים הפוכים בעזרת שלוש קוביות, ומטרת המשחק הייתה להיות הראשון שמסיר את האבנים מהלוח. המשחק הוזכר באפיגרמה של הקיסר הביזנטי זנו (המאה ה-5 לספירה).
קוביית ההכפלה נוספה למשחק בשנת 1920 במועדוני שש בש בלואר איסט סייד, ניו יורק. תוספת זו מחייבת את השחקנים להעריך את סיכויי זכייה בכל מצב, ומוסיפה חישובי תוחלת לאסטרטגיית המשחק.
באמצע שנות השישים זכה השש בש לפופולריות הודות לאציל רוסי, הנסיך הכריזמטי אלקסיס אובולנסקי, שייסד תחרויות שש-בש בינלאומיות, ואף כתב ספר העוסק באסטרטגיה של המשחק. הוא פרסם סט של כללים רשמיים והקים מועדון שש בש בינלאומי יוקרתי במנהטן. במרץ 1963 נערך טורניר השש בש הבינלאומי הגדול הראשון, ומאז נערכות תחרויות רבות, בעיקר בלאס וגאס, באיי בהאמה ובמונטה קרלו שבנסיכות מונקו.[4]
בין שחקני השש בש הידועים נמנה גם הישראלי לשעבר מיכאל נתנזון, המכונה "פלאפל".
תוכנות מחשב
משחק באינטרנט
בנוסף למשחק ולניתוח משחקים, תוכנות שש בש פותחו גם כדי לתווך בין שחקנים דרך רשת האינטרנט. משחק שש בש מקוון בזמן אמת התחיל עם FIBS (ראשי תיבות של First Internet Backgammon Server) ב-1992, שנחשב לאתר השש בש הלא מסחרי הוותיק ביותר באינטרנט, המצליח לשמר קהילת שחקנים בינלאומית.[5]
משחק שש בש על כסף באינטרנט החל עם Gamesgrid ב-1997. האתר הוקם על ידי מתכנת מחשבים ושחקן שש בש בשם קן ארנולד והיה הראשון לאפשר לשחקנים להכריז על נכונותם לשחק מול משתמשים אחרים, אך אסר עליהם להצהיר בפומבי על העדפות המשחק שלהם (כמו סכום ההימור וסוג המשחק).[6]
ישנן מספר רשתות שש בש באינטרנט המציעות משחק אונליין נגד שחקנים אחרים, את אחד האתרים המרשימים ביותר ניתן למצוא תחת פלטפורמת הפייסבוק, האתר מציע לשחק נגד חברים בפייסבוק, בחירת יריב מרשימה ובחירת יריב אקראי.
משחק וניתוח
בדומה לשחמט, שש בש נלמד במידה ובעניין רב על ידי מדעני מחשב. רשתות עצביות מלאכותיות וגישות אחרות הובילו להתקדמות משמעותית בפיתוח תוכנות שש בש עבור משחק וניתוח.
תוכנת השש בש החזקה הראשונה היא BKG 9.8. התוכנה פותחה על ידי פרופסור הנס ברלינר, אלוף העולם בשחמט בהתכתבות לשנים 1965-1968, מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון בסוף שנות ה-70 במחשב PDP-10 כחלק מניסוי בהערכת מצבים במשחקי לוח. בגרסאותיה המוקדמות, התוכנה התמודדה בקושי אפילו מול שחקנים חלשים, אבל ברלינר הבחין בכך שטעויות קריטיות תמיד נעשות בשלבי מעבר במשחק. הוא השתמש בעקרונות של לוגיקה עמומה כדי לשפר את המשחק בין שלבים, וביולי 1979 התוכנה הייתה חזקה מספיק כדי לשחק מול אלוף העולם דאז לואיג'י וילה (Luigi Villa). התוכנה ניצחה בתוצאה 7-1, ובכך הייתה לתוכנת המחשב הראשונה שניצחה אלוף עולם במשחק לוח. לאחר מכן, ברלינר הצהיר שהניצחון היה ברובו עניין של מזל, מאחר שהתוכנה זכתה לזריקות קוביות מועדפות.
בסוף שנות ה-80, מתכנתי שש בש הצליחו יותר בעזרת גישות המבוססות על רשת עצבית מלאכותית. TD-Gammon, שפותחה על ידי עמית במרכז המחקר של IBM הייתה הראשונה שהתקרבה לרמה של שחקן מומחה, ואף למעלה מזה, לטענת מספר שחקני שש בש מובילים.
כתוצאה מהתפתחות המחקר ברשתות עצביות, יצאו לשוק מספר תוכנות מסחריות וכן תוכנה שיתופית ותוכנה חינמית מבוססת קוד פתוח. תוכנות אלו יכלו גם לשחק את המשחק וגם להציע כלים לניתוח משחקים, כולל השוואות מפורטות של מסעים בודדים.
אסטרטגיה
אסטרטגיות
- בנייה – דגש על בנייה מרובה של בתים ביעד.
- בריחה – דגש על בריחה מהבסיס (יעד של היריב).
- משולב – שילוב של בנייה ובריחה.
- משחק סגור – דגש על מינימום אבנים פתוחות.
- משחק פתוח – לקיחת סיכונים של אבנים פתוחות על מנת להגיע לעמדות טובות או כדי לפתות את היריב, בדרך כלל לא מומלץ להשתמש בטקטיקה זאת בתחרויות רשמיות.
- פתוח מאובטח – הגנה על אבנים פתוחות היכולות לפתות את היריב שיאכל אותן.
- סוס טרויאני - בניית בתים רבים ביעד היריב, כדי שלא יוכל להיכנס אליו ויאכל כל הזמן על ידך.
כדי לנצח את טקטיקת ה"בנייה" מומלץ להשתמש בטקטיקת ה"בריחה". על טקטיקת ה"בריחה" מומלץ להשתמש בטקטיקת "פתוח מאובטח"+"בנייה". כמעט כל הטקטיקות מנצחות את טקטיקת "משחק פתוח". כדי לנצח "משחק סגור" של היריב מומלץ להשתמש ב"בריחה" ולא להשתמש ב"בניה".
רוב הטורנירים המשוחקים כיום באינטרנט הם טורנירים קצרים מאד והפסד במשחק יחיד יכול להוציא מהטורניר לכן כאשר גילית שהמשחק שלך יותר טוב מבחינה מתמטית מיריבך חשוב מאד לנסות להאריך את המשחק לכמה שיותר מהלכים.
הדבר יכול לבוא לידי ביטוי למשל בקוביית הפתיחה (4-1) כאשר המהלך הנכון ביותר הוא (24-23::13-9) אך בגלל שנרצה להאריך את המשחק "נסתכן" ונשחק (13-9::6-5) משחק זה יכול לפתוח אופציות רחבות נבחן את 2 המצבים לאחר המהלך:
- היריב לא יפגע בכם וסיכוייכם לסגור את ה-5 ולהשיג עמדה טובה יותר במשחק גדול מאוד.
- היריב יפגע בכם מה שיוביל כמובן למשחק ארוך יותר.
היתרון במשחק ארוך נגד יריבים חלשים הוא שלאורך זמן כמות הטעויות שיריבכם יעשה גדולה מזו שתעשו ולכן היתרון המתמטי שלכם יבוא לידי ביטוי ביותר משחקים. המטרה הכללית היא לסגור 2-3 בתים כאשר סדר החשיבות הוא כמובן מ-6 עד-1 ולא לחשוש מפגיעות של היריב בסופו של דבר בנייה של בית על ה-20 ישתק את כח ההרתעה שלו.
טקטיקות
- עדיף להקים בתים צמודים מאשר בתים עם רווח ביניהם. בתים צמודים מפריעים יותר ליכולת התנועה של היריב.
- יש לזכור מה הסיכוי של היריב לקבל בקוביות כל מספר אפשרי. יש לזכור גם, שמספר שדורש דריכה בודדת על הלוח לשם מימוש, הוא למעשה סביר יותר ממספר הדורש שתיים, שלוש או ארבע. ראו גרף.
- דוגמה: המספר שש הוא המספר הכי סביר. סבירותו היא 17/36, שזה כמעט חצי. הסיכוי, שלפחות אחת הקוביות תראה שש ותאפשר מימוש של המספר בצעד אחד, הוא 11/36. הסיכוי שסכום מספרי הקוביות יהיה שש הוא ויתאפשר מימוש של המספר בשני צעדים הוא 5/36 נוספים. אפשרות נוספת היא לממש מספר זה בשלושה צעדים, אם, אם מתקבל דאבל שתיים. הסיכוי של זה הוא 1/36 נוספים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שש בש |
- שש בש (אנגלית) - לימוד, אסטרטגיות ומאמרים באנגלית
- ורד לי, מסע בעקבות האובססיה הישראלית לשש בש, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
- חידת שש בש IBM יולי 2009
- ורד לי, הקוביות המתגלגלות, באתר הארץ, 18 באפריל 2012
הערות שוליים
- ^ פרופ' אהוד פרידגוט, חשיבות מרכיב הכישרון בשש בש
- ^ http://hebrew.bgroom.com/Help.html
- ^ תולדות השש בש (אנגלית)
- ^ ענת גל-און, ההיסטוריה של השש-בש, באתר גלובס, 19 ביולי 2007.
- ^ שחזור ההודעה המקורית על הפעלת שרת השש בש הראשון באינטרנט, (אנגלית)
- ^ חלוצי השש בש באינטרנט מאת רוברט ווכטל (אנגלית)