לדלג לתוכן

שקע ריוקיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
שקע ריוקיו
הסביבה הטקטונית של שקע ריוקיו הממוקם בין שקע מנילה ממערב, לשקע ננקאי ממזרח ומדרום ללוח אוקינאווה, שתחתיו הוא נוחת בתהליך של הפחתה
הסביבה הטקטונית של שקע ריוקיו הממוקם בין שקע מנילה ממערב, לשקע ננקאי ממזרח ומדרום ללוח אוקינאווה, שתחתיו הוא נוחת בתהליך של הפחתה

שקע ריוקיויפנית: 琉球海溝) הוא שקע אוקייני באורך 1,398 ק"מ[1], הממוקם לאורך הקצה הדרום-מזרחי של איי ריוקיו ביפן בים הפיליפינים באוקיינוס השקט, בין צפון-מזרח טייוואן לדרום יפן.

גאוגרפיה

עומקו המרבי של השקע הוא 7,460 מטר[1]. השקע הוא תוצאה של קרום אוקייני של הלוח הפיליפיני שנחת באלכסון אל מתחת לקרום היבשתי של הלוח האירו-אסיאתי[2] בקצב של כ-52 מ"מ לשנה בממוצע[3]. למעשה הוא נוחת מתחת ללוח הקטן של אוקינאווה, שמהווה מעין ספיח של הלוח האירואסייתי, וכמוהו הוא בעל קרום יבשתי[4]. יחד עם שקע ננקאי הסמוך מצפון-מזרח, ההפחתה של הלוח הפיליפיני יצרה 34 הרי געש[5]. רעידת האדמה הגדולה ביותר שתועדה לאורך שקע ריוקיו, רעידת האדמה היוגה-נאדה בשנת 1968 (אנ'), הייתה במגניטודה של 7.5 והתרחשה לאורך החלק הצפוני ביותר של השקע ב-1 באפריל 1968[6]. רעידת אדמה זו יצרה גם צונאמי.

אזור סייסמי מישורי בכיוון מזרח-מערב הקשור לתעלת ריוקיו מתרחש מול החוף המזרחי של טייוואן[7]. אזור סייסמי זה רציף לאורך 50 ק"מ. מוקדי רעידות האדמה במיקום זה מתארים אזור וואדאטי-בניוף, דבר המצביע על כך שהלוח הפיליפיני צונח בזווית של כ-45° מתחת ללוח האירו-אסיאתי באזור זה[7].

שיטות מחקר סייסמיות של קרקעית האוקיינוס בשילוב עם מחקרי רעידות אדמה באזור וואדאטי-בניוף קובעות את זווית השיפוע (אנ') של הלוח הפיליפיני לאורך שקע ריוקיו. בחלק הצפוני של שקע ריוקיו, השיפוע של הלוח הפיליפיני מתון בעומק הרדוד, ומגיע לכ-11° בלבד ב-50 הק"מ הראשונים, ותלול יותר בעומקים עמוקים יותר, ומגיע ל-70° מתחת לעומק של כ-70 ק"מ. לעומת זאת, השיפוע בחלקים המרכזיים והדרומיים של שקע ריוקיו מתון יותר, ומגיע ל-40-50° בלבד בעומק של 70 ק"מ[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקע ריוקיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Ryukyu Trench, Oceana: Marine Places
  2. Ryukyu Trench, Encyclopedia.Com
  3. Nishizawa A. et al., 2009, Seismic Structure of the Northern End of the Ryukyu Trench Subduction Zone, Southeast of Kyushu, Japan, Earth, Planets and Space 61: pp. pages e37–e40
  4. Sibuet, J., C. et al., 1987, Back Arc Extension in the Okinawa Trough, Journal of Geophysical Research: Solid Earth 92: pp. 14,041-14,063
  5. Chen C., H. 2003, The Caldera Eruptions in Ryukyu Arc: as Inferred the Thermal Anomaly in Kyushu, Journal of the Balneological Society of Japan 53: pp. 90-91
  6. Yagi. Y. et al., 2014, Co-Seismic Slip, Post-Seismic Slip, and Aftershocks Associated with Two Large Earthquakes in 1996 in Hyuga-nada, Japan, Earth, Planets and Space 53: pp. pages793–803
  7. ^ 7.0 7.1 Cenozoic Plate Tectonic Setting, Central Geological Survey of Taiwan via WayBackMachine
  8. Kodaira, S., et al., 1996, Crustal Structure Across the Middle Ryukyu Trench Obtained from Ocean Bottom Seismographic Data, Tectonophysics 263: pp. 39-60

שקע ריוקיו42939065Q702908