שעון מקוורת'
שעון מקוורת (באנגלית: Mackworth Clock) הוא מתקן ניסויי המשמש בתחום הפסיכולוגיה הניסויית לחקר השפעותיה של ערנות מתמשכת על יכולת גילוי אותות לאורך זמן. המתקן פותח לראשונה על ידי נורמן מקוורת (Norman Mackworth) כהדמיה ניסויית של ניטור ממושך שביצעו מפעילי מכ"ם בחיל האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה.[1]
המתקן כולל מחוג שחור גדול המוצג על רקע מעגלי רחב, בדומה לשעון. המחוג נע בקפיצות קצרות, בדומה למחוג השניות של שעון אנלוגי, בקירוב אחת לשנייה. במרווחי זמן נדירים ובלתי סדירים מבצע המחוג קפיצה כפולה (לדוגמה: כ־12 פעמים בכל 30 שניות). משימת הנבדק היא לזהות את הקפיצות הכפולות באמצעות לחיצה על כפתור.
בדרך כלל נדרשו המשתתפים בניסוי לבצע את המשימה במשך כשעתיים רצופות.[2]
שעון מקוורת שימש לביסוס אחד הממצאים המרכזיים בספרות המחקרית העוסקת בערנות ובקשב מתמשך: ירידה מובהקת בדיוק גילוי האותות, לאחר כ־30 דקות של ביצוע המשימה. המבחן ממשיך לשמש עד היום במחקרי ערנות, בצורות שונות, כולל גרסאות ממוחשבות המוצגות על גבי מחשב.[3]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Mackworth, N. H. (1948). The breakdown of vigilance during prolonged visual search. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 1, 6–21.
- Shackel, B. (1999). How I broke the Mackworth clock test (and what I learned). In: Contemporary Ergonomics 1999.
- Lichstein, K. L., Riedel, B. W., & Richman, S. L. (2000). The Mackworth clock test: A computerized version.
הערות שוליים
- ↑ Mackworth, N. H. (1948). The breakdown of vigilance during prolonged visual search. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 1, 6–21.
- ↑ Shackel, B. (1999). How I broke the Mackworth clock test (and what I learned). בתוך: Hanson, M., Lovesey, E. J., & Robertson, S. A. (עורכים), Contemporary Ergonomics 1999. Taylor & Francis, עמ' 193–197.
- ↑ Lichstein, K. L., Riedel, B. W., & Richman, S. L. (2000). The Mackworth clock test: A computerized version. The Journal of Psychology.
שעון מקוורת'42420950Q17121848