שני וחמישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים. המקור לייחוד שני ימים אילו הם מזמן מתן תורה, בה משה רבינו עלה ביום חמישי וירד ארבעים יום לאחר מכן ביום שני[1].

הלכות משותפות

קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי
קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות שמתפללות נוסח אשכנז שאין אומרים וידוי כחלק מתחנון - נוהגים להוסיף אותו בתחנון של שני וחמישי.[5] בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הלכה ברורה, סימן קל"ד
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב עמוד א'.
  3. ^ טור סימן קל"ד, רמ"א ומשנה ברורה שם.
  4. ^ 4.0 4.1 באר היטב, סימן קל"ד ס"ק ג'.
  5. ^ משנה ברורה, סימן קל"ד, סעיף קטן א'. אך בנוסח אשכנז המקורי, אין אומרים וידוי אפילו בשני וחמישי, וכן נוהגים הרבה קהילות.
  6. ^ בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שני וחמישי31639256Q25488161