שני וחמישי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים. המקור לייחוד שני ימים אילו הם מזמן מתן תורה, בה משה רבינו עלה ביום חמישי וירד ארבעים יום לאחר מכן ביום שני[1].
הלכות משותפות
- קריאת התורה: מידי שני וחמישי נהוגה בתפילת שחרית קריאה בפרשת השבוע, שבה קוראים את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה, ומעלים שלושה אנשים. התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל שבת, שני, וחמישי, מיוחסת לנביאים בתקופת נדודי בני ישראל במדבר, לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא לימוד תורה. חז"ל כוללים תקנה זו בעשר התקנות שנתקנו לעם ישראל על ידי עזרא הסופר[2].
- תחנון: בתפילת שחרית בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר תחנון, מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני[3]. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בעיירות בימי שני וחמישי, משום שבני הכפרים היו מתאספים בעיירות לשמוע את קריאת התורה[2], וכך גם בית דין של מעלה[4].
- קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות שמתפללות נוסח אשכנז שאין אומרים וידוי כחלק מתחנון - נוהגים להוסיף אותו בתחנון של שני וחמישי.[5] בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.
- בשני וחמישי שאומרים בהם תחנון נאמרות בקהילות האשכנזים (בין נוסח אשכנז ובין נוסח ספרד) מספר תפילות יהי רצון לאחר קריאת התורה, ותפילת אחינו כל בית ישראל.[6]
- תענית בה"ב: תענית שני וחמישי ושני, היא מנהג של יהדות אשכנז (שבסופו של דבר נתקבל גם בקצת קהילות ספרדיות) לצום שלושה צומות רצופים, בימי שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע הראשון, ויום שני בשבוע שאחריו. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מבתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.
- תענית: יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו[4] או לעשות תענית דיבור. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם.
קישורים חיצוניים
- יהושע שפירא, עיונים בסידור התפילה - קריאת התורה – שני וחמישי, באתר של מכללת אורות ישראל
- סימן תצב - תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים, שולחן ערוך הרב
- תענית יחיד (שני וחמישי) בחודש ניסן, באתר "דין"
הערות שוליים
- ^ הלכה ברורה, סימן קל"ד
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב עמוד א'.
- ^ טור סימן קל"ד, רמ"א ומשנה ברורה שם.
- ^ 4.0 4.1 באר היטב, סימן קל"ד ס"ק ג'.
- ^ משנה ברורה, סימן קל"ד, סעיף קטן א'. אך בנוסח אשכנז המקורי, אין אומרים וידוי אפילו בשני וחמישי, וכן נוהגים הרבה קהילות.
- ^ בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום בקהל עדת ישורון בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.
שני וחמישי31639256Q25488161