שמשי הסופר

שִׁמְשַׁי סָפְרָא, "הסופר", היה מצרי יהודה ובנימין בימי שיבת ציון, שכתב עם רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם את כתב השטנה על בניין ירושלים לארתחששתא מלך פרס.

בספרות המדרשית שמו התקשר עם סיפור מגילת אסתר, והוא זוהה כקורא ספר הזיכרונות לפני אחשוורוש, כבנו של המן או כהמן עצמו.

במקרא

לפי המסופר בספר עזרא, פרק ד', פסוקים ו'-כ"ד שמשי יחד עם רחום הארכיבר מיושבי שומרון שלחו אגרת שטנה לארתחששתא בה טענו שכוונת היהודים בבנית המקדש היא למרוד במלכותו. הם ממליצים לו לעיין בספר הזכרונות שלו בכדי לראות את גודל מרדי העבר של היהודים.

המלך האמין לדבריהם והורה על הפסקת הבנייה, שמשי ורחום הגיעו לירושלים והפסיקו את הבנייה בכוח הזרוע.

תיארוך הסיפור לא ברור דיו, ארתחששתא המוזכר חי לכאורה לאחר דריווש הראשון. לפי מרדכי זר-כבוד בדעת מקרא הכתוב הכניס את הסיפור לא ברצף הכרונולוגי מפני ההקשר הדומה. לפי יוסף בן מתתיהו המלך המוזכר הוא כנבוזי השני וארתחששתא הוא כינוי. בסדר עולם רבה הוסכם שזהו כינוי וזהו אחשוורוש בן כורש אבי דריווש. אחרים הסכימו לזיהוי הפשוט של הפסוק כארתחששתא הראשון לדבריהם בונה המקדש היה דריווש השני.

אטימולוגיה

השם שמשי הוא תיאופורי מקוצר שיסודו הוא במילה שמש בתוספת ההטיה י'. השם זהה לשם Sa-am-sa-a-ia, או -Sam Sa-am-sa-a-a המופיע בתעודות בבליות חדשות, או ,say(y)a שבתעודות אשוריות חדשות. השם בחיריק מופיע על כד מיב, מהמאה ה-5 לפנה"ס.

בספרות האגדה

הקראת ספרי הזכרונות בציור על מגילת אסתר מהמאה ה-18 מאת פרנצ'סקו גריזליני (איט')

בן המן

במגילת אסתר, פרק ו', פסוק א' נאמר: בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. מתוך דמיון לספר הזכרונות המוזכר בעזרא, וכזיהוי כאותו מלך זוהה קורא הזכרונות עם "שמשי הסופר". כך בתרגום ראשון ושני. יש שהוסיפו שחז"ל טענו שמקצועו כסופר מלמד שמעמדו נמוך ולא סביר שיהיה משמעות למכתבו, בשל כך טענו שמדובר באדם חשוב - בן המן.

במספר מדרשים זוהו קוראי הספרים כבני המן, כך במדרש פנים אחרים, באגדת אסתר, ובמדרש המובא בילקוט שמעוני. במדרש אבא גוריון שולבו שני המדרשים ונאמר בשם רבי יוחנן שהקורא הוא שמשי בן המן.

אזכורו של שמשי כבנו של המן מוזכר גם בלי הקשר לספר הזכרונות. כך בתרגום ראשון על פרק ה פסוק יא נזכר שמשי כחלק מההתפארות של המן למשפחתו. ובפרק ט פסוק יד התרגום ראשון מספר על הריגתו בסיף.

במדרשים נוספים הוא מוזכר ברשימת צוררי ישראל.

מפרשים רבים הביאו את המדרשים הגורסים ששמשי בן המן היה קורא הזכרונות לפני אחשוורוש.

המן

ברשימת הצוררים שבאסתר רבה, במספר כתבי יד הנוסח הוא "המן הרשע הוא ספרא שמשאי", כך גם ברשימה שבמדרש פנים אחרים. בהקשרים אחרים נאמר בילקוט שמעוני פעמיים ששמשי הוא המן. גם במדרש אגדת אסתר נכתב "המן הרשע הוא שמשי הסופר".

בפיוט הקדום

ברהיט 'אסתר ומרדכי לבם נתך' שנכתב בארץ ישראל במאה השמינית שם הפייטן בפי מרדכי את המילים הבאות המוסבות על המן: שִׁמְשַׁי סָפְרָא, כָּתַב שִׂטְנָה בְּסִפְרָה וְשָֹׂטָן בּוֹ נִתְגָרָה. הדברים מתאימים למסורת המדרשית המזהה את שמשי עם המן. גם בשבעתא לשבת זכור "'זורו איבי צפע" מאת רבי אלעזר בירבי קליר נאמר: "עָמַד שִׁמְשַי הָאָשֵׁם, לוֹ וּלְזַרְעוֹ לֹא נוֹתֵר שֶׁם" בהקשר של המן. כך גם בפיוט 'אז מנעורי רבת צררוני והצירוני', אומר רבי פינחס ברבי יעקב הכהן: "וְתָר שִׁמְשַׁי לְאַבֵּד יְדִידַי / בְּמַלְכוּת פָּרַס וּמָדַי" כוונת הפיוט אפשרית רק על המן. ניתן לפרש בצורה זו מספר פיוטים.

לקריאה נוספת

• יעקב ישראל סטל, לזהותו של שִׁמְשַׁי הסופר אם הוא המן או בנו, סגולה, 1 אדר תשע"ט, עמ' 1–15

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמשי הסופר42104770Q136374598