שמשון גדעון
 |
שמשון גדעון (גם: סמפסון או סמסון באנגלית: Sampson Gideon, פברואר 1699 – 17 באוקטובר 1762) היה בנקאי ופילנתרופ יהודי־אנגלי בתקופה הג'ורג'יאנית. תואר כ"רוטשילד של ימיו" וכ"עמוד האשראי" של המדינה.[1]
ביוגרפיה
נולד בסיטי של לונדון במפנה המאה ה-17. אביו היה רעואל (ראולאנד) גדעון, גבאי בית הכנסת בוויס-מרקס בנו של משה בן גדעון ממשפחת אבודיינטה. שמשון החל את הקריירה העסקית שלו בסביבות גיל 20. הוא התעסק בכרטיסי הגרלה, בניירות ערך שונים ובמניות והחל לצבור הון. בשנת 1729 כבר הצהיר על הון בסך כ-25,000 ליש"ט ואף זכה לרישיון רשמי כברוקר.
בשנים שלאחר מכן ניצל גדעון את ההזדמנות שנוצרה בעקבות מלחמת הירושה האוסטרית, המרד היעקוביטי של 1745 ומלחמת שבע השנים שגרמו לשלטונות להוצאות כבדות, ועסק בהענקת ותיווך אשראי לממלכה ולצבא. בזמן המרד היעקוביטי רכש מספר גדול של נירות ערך ממשלתיים, דבר שייצב את מצבו של בנק אנגליה ומן הצד השני גרם להכפלת הונו של גדעון כאשר מחירי ניירות הערך נסקו עם תום המשבר.
בשנת 1753, ייתכן שכהכרת טובה על מעשיו של גדעון בימי המשבר ובעקבות קשריו עם ראש הממשלה הנרי פלהם, עבר בפרלמנט הבריטי חוק התאזרחות היהודים שאפשר ליהודים להפוך לאזרחים על ידי הגשת בקשה לפרלמנט ללא צורך בסקרמנט נוצרי. החוק גרם לתסיסה ומחאה גדולה מצד הנוצרים. בקריקטורות ובחוברות אנטישמיות שפורסמו בעקבות החוק הובע חשש שהיהודים ישתלטו על הממלכה, יהפכו אותה ל"ירושלים החדשה", יחייבו את כל הנוצרים בברית מילה ויאסרו אכילת חזיר. באחת הקריקטורות שנועדו לתאר איך תראה השתלטות היהודים נראה פסלו של שמשון גדעון מחליף את פסלה של המלכה כשהוא נשען על לוחות הברית. בעקבות הלחץ הציבורי, בוטל החוק לאחר מספר חודשים.
גדעון עצמו ניסה להתנער מהחוק וטען שמעולם לא תמך בו. במכתב ששלח בתקופת המחאה לראשי הקהילה היהודית הוא הודיע שברצונו לבטל את חברותו בקהילה שנאבקה להשגת החוק. הוא הצהיר שמעתה אין לו כל קשר לקהילה היהודית ודרש ששמו יימחק מכל מסמך הקשור אליה. כבר שנים קודם לכן נקט בצעדים על מנת להתנתק ציבורית מזהותו היהודית, בתקווה שכך יתאפשר לו לממש את שאיפתו להקים שושלת אצולה בעלת קרקעות. הוא נשא אישה נוצרייה ואת כל בניו הטביל לנצרות בינקותם, אך הוא עצמו לא המיר את דתו. בשנת 1758 הגיש בקשה לקבלת תואר אצולה, וכתקדים להענקת אצולה ליהודים ציין את תואר האצולה שקיבלו דייגו ד'אגילר ואנטוניו לופז סואסו (הול'). בסופו של דבר בקשתו נדחתה. בנימוק הרשמי נכתב שעל אף ההערכה הרבה כלפיו, הענקת תואר ליהודי עלולה לעורר סערה ציבורית. לאחר הדחייה פעל שמשון להשגת התואר עבור בנו בן ה-14 סמפסון ארדלי (אנ'), ולאחר שהוכיח שהבן אכן הוטבל לנצרות הוענק לו התואר ברון במאי 1759.
גדעון מת ב-17 באוקטובר 1762 מבצקת. בצוואתו הורה להעניק 1,000 ליש"ט לקהילה היהודית שממנה התנתק, בתנאי שייקברו אותו כיהודי ויזכירו את שמו בבית הכנסת על אף שהתחתן עם נוצרייה. בדיון שקיימו בעניין ראשי הקהילה נחשף שגדעון העביר באנונימיות את דמי החבר לקהילה במשך השנים מאז שהצהיר על התנתקות ממנה והוחלט לקבל את בקשתו. הוא נקבר בבית הקברות היהודי נובו במייל אנד שבלונדון.
קישורים חיצוניים
- "שמשון גדעון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אובייקטים הקשורים לשמשון גדעון באתר המוזיאון הבריטי
- הערך Гидеон, Самсон מתוך ייברייסקיה אנציקלופדיה באתר ויקיטקסט (ברוסית)
- הערך Gideon, Sampson מתוך מילון הביוגרפיה הלאומית של בריטניה באתר ויקיטקסט (באנגלית)
לקריאה נוספת
- ססיל רות, תולדות האנוסים, עמ' 222–224
- Lucy Sutherland (אנ'), Samson Gideon: Eighteenth Century Jewish Financier, Transactions (Jewish Historical Society of England), Jewish Historical Society of England, 1952, עמ' 79–90 (באנגלית), JSTOR 29777896
הערות שוליים
- ^ James Picciotto, Sketches of Anglo-Jewish History, עמ' 60. (באנגלית)
38909296שמשון גדעון