רבי שלמה יפה אשכנזי
| לידה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1868 י"ח בניסן ה'תרכ"ח |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר, מילאס |
| תפקידים נוספים | שוחט ובודק |
| רבותיו | הרב אברהם פלאג'י, הרב יהושע אברהם יאודה אליעזר (מחבר ספר עבודת משא) |
| תלמידיו | ר' יעקב הלוי |
| חיבוריו | אשר לשלמה |
| בת זוג | רבקה אלגאזי |
| אב | רבי יעקב יפה |
הרב שלמה יפה אשכנזי היה רב באזמיר ובמילאס(אנ') במאה ה19. מחבר ספר אשר לשלמה על הרמב"ם.
תולדותיו
נולד לרבי יעקב יפה, מחבר ספר יעקב סלה. למד אצל הרב אברהם פאלאג'י, שמזכירו רבות בספריו[1] ומכנהו ”החכם השלם והכולל, בקי בטרפיות לא ימוש מתוך האוהל, גלוסקא יפיפיה מחדש בטובו חכם בעוז...” (אשר לשלמה, הסכמה), ואצל הרב יהושע אברהם יאודה אליעזר (מחבר ספר עבודת משא). נישא לרבקה, בתו של רבי משה אלגאזי, שסייע בהוצאת ספרו של חתנו.[2] גיסו היה הגביר יאודה אלגאזי. חמיו מימן את הזוג שאף דרו אצלו.
בשנת התר"ט, עת פרצה מגפת הכולירא באזמיר, ברחו תושבי העיר אל הכפרים הסמוכים לה, ולרב שלמה, שהיה עני מרוד, לא היה מקום לברוח אליו, עד ששמע על כך דודו, שהזמין אותו להתארח בביתו, שם היה כבן בית במשך שלושה חודשים.[3] חודשיים לאחר ששבו לאזמיר, נפטר חמיו, והרב שלמה חזר להיות בן בית אצל דודו, שבכל לילה ולילה היה מבקש ממנו לשמוע את דברי התורה שלמד:”עד שהיה מרגלא בפומיה לומר תניח הפירות שלך והיה משתעשע בדברות קדשי”[3].
כל ימיו התפלל לראות בשמחת בתו היחידה, אך היא נפטרה כשלשה חודשים לאחר חתונתה:”וזכור אזכור ביום המיתה דמתה ביום ג' שעת אחר עשר וחצי והייתי אני ונוות ביתי עמה והיה בדעתה ורגע אחד קודם מותה קראה אותי אבי אבי הנה אני הולכת בדרך כל הארץ תבוא לכאן ואחבק ואנשק אותף כי אהבת עולם אהבתיך. ואחר דחיבקה ונשק אותי אמרה לי תלך דאין אני רוצה שתראה אותי במיתתי דאיך יש אב שיראה במיתת בתה האם לא תלך אתה אין אני נותן נשמתי ותכף הסירו אותי משם ויצאה נשמתה צב"ה ואם כן לאיש כמוני היום דהן בעון לא נשאר לעת כזאת לא נין ולא נכד” (אשר לשלמה, דרוש א' להספד).
לאחר חיפושים רבים אחר מקור פרנסה, הגיע הרב שלמה למילאס(אנ'), שם הגיע אל המנוחה והנחלה כשאסף אותו רבי מרדכי הלוי לביתו, שם היה לשוחט ובודק של הקהילה, משם היה שולח אגרות שילומים (מכתבים) להוריו, בהם כתב:
ישמח אבי ואמי, דכל מה שהייתי מתאוה כל ימי הכינו לי מן השמים דביתו בית ועד לחכמים וממוצאי שבת עד קבלת שבת אני לומד ומחדש עם לימוד התלמידים
— הקדמת אבי המחבר נר"ו
מתלמידיו היה רבי יעקב בן מרדכי הלוי. היה ידידו של הרב רפאל חייא פונטרימולי והחליף עמו מכתבים בהלכה.[4]
סבל מחולי החזה והיה מדוכא בייסורים.[5] נפטר בקיצור ימים בי"ח בניסן ה'תרכ"ח (10 באפריל 1868) בלא בנים. לאחר מותו הדפיס אביו, רבי יעקב, את ספר אשר לשלמה ובו חידושי בנו שליקט מכתביו.
ספרו
אשר לשלמה - חידושים על משנה תורה לרמב"ם ובסופו ליקוטים על הש"ס, שאריות מפירוש לשיר השירים מאת אבי המחבר שסידר לבנו לדרוש בנישואי בתו של רבי יעקב, ודרושים: ארבעה לנישואין, הספדים לבתו, חמיו, רבו ועוד. שניים לשבת תשובה, ושניים לשבת זכור. בנוסף נדפסו בסוף הספר ליקוטים על התורה, תהלים ומשלי. בחיבור משובצות תשובות שהשיב לשואליו, וביניהם האם האשה יכולה להכריח את העלה לגרשה כי הוא רוצה לעבור מאזמיר לנא אמון בניגוד לרצונה.[6]
הערות שוליים
- ^ ראה למשל: ויקרא אברהם פרשה ד': "וידיד נפשי החכם השלם כמה"ר שלמה יפה נר"ו נתן טעם לדבר..." ועוד שם בפרשה ג', ובספר אברהם את עיניו חולין דף ע עמוד א.
- ^ אשר לשלמה, הסכמת הגר"א פאלאג'י
- ^ 3.0 3.1 אשר לשלמה, דרוש א' להספד
- ^ לדוגמה, שלח לו שאלה האם לאחר שכבר קבעו גויים מזוזה בבית,יש לברך עליה לקבוע מזוזה (אשר לשלמה, הלכות מזוזה)
- ^ אשר לשלמה, שער
- ^ הלכות אישות פרק י"ג
33643095שלמה יפה אשכנזי