ש. אנ-סקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
ש. אנ-סקי (בכתב רוסי: С. А́н-ский; 1863, צ'שניק,[1] מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורט (ברוסית: Семен Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי ביידיש וברוסית, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"), פולקלוריסט יהודי וסוציאליסט פעיל.
תולדות חייו ויצירתו
שלמה זינוול רפופורט גדל במשפחה חסידית, וזכה לחינוך דתי ועברי מסורתי. בנעוריו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית והיה בה פעיל ומארגן. עבד במלאכות שונות, היה נפח וכורך ספרים ועוד, גם כדי להתפרנס וגם כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, אבל נושאיו היו מחיי יהודי רוסיה.
הוא בחר בשם משפחה על שם אמו, חנה (אנה), עם הסיומת הרוסית "אננסקי" – אבל הואיל והיה כבר עיתונאי יהודי בפטרבורג בשם דומה, אנינסקי, בחר שלמה זינוול בשם אנ-סקי כדי להנציח את שם אמו.
בשנת 1894 יצא לפריז, בה שהה עד שנת 1900. שימש כמזכירו של הפילוסוף-המהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905 חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד", "די שבֿועה" ("השבועה"; ”ברידער און שוועסטער פֿון אַרבעט און נויט...”).[2] כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם כמובן "הדיבוק" – במקור "בין שני עולמות" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק. בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה.ש. אנ-סקי היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה. בין השנים 1912–1914 עמד בראש משלחת מחקר[3] במימון הברון גינצבורג יחד עם המלחין יואל אנגל. חברי המשלחת היו תלמידי "האקדמיה היהודית" בפטרבורג, בהם שמואל שרירא, מגלה אגדת "הדיבוק",[4] עוזרו הקרוב של אנ-סקי (ע"פ יומנו של שרירא), שלמה יודובין, אברהם רכטמן, יצחק גור אריה ועוד. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת.
בשנת 1918 נמלט ש. אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה, ומשם המשיך לפולין, לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920. בשנת 1920 יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים. אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים שירים ומחזות ביידיש ורוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.
כתביו
- הצחוק: מאגדות הבעש"ט (תרגם: יעקב רבינוביץ), אודסה: דפוס מוריה, תרע"ז-1917.
- בין שני עולמות (הדיבוק): אגדה דרמטית בארבע מערכות (תרגם: ח"נ ביאליק, 1922, הוצאה מחודשת : הוצאת אור-עם, תל אביב, 1983).
- חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה (תרגם: ש"ל ציטרון), ברלין: הוצאת שטיבל, תרפ"ט-1929.
- אמתחת הקמח: אגדת עם (תרגם: אברהם שלונסקי), תל אביב: אמנות, 1930.
- כל כתבי / ש' אנ-סקי (שלמה זנוויל רפופורט), בעריכת ש"ל ציטרון, וילנה–ורשה–ניו יורק, תרפ"א-1921.
- The enemy at his pleasure: a journey through the Jewish Pale of Settlement during World War I / S. Ansky; edited and translated by Joachim Neugroschel, New York: H. Holt, 2003.
לקריאה נוספת
- רבקה גונן (עורכת), בחזרה לעיירה: אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית, 1912–1914: מאוספי המוזיאון הממלכתי לאתנוגרפיה בסנקט פטרסבורג ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994.
- חיים גראדה, "אנ-סקי, המשכיל, המהפכן ובעל-התשובה", הדאר, נ"א, (תשל"ב-1972), עמ' 615–616.
- דורית ירושלמי ושמעון לוי (עורכים), אל נא תגרשוני: עיונים חדשים בהדיבוק, [תל אביב]: ספרא, 2009.
- דב נוי, "מקומו של ש. אנ-סקי בפולקלוריסטיקה היהודית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ב, (תשמ"ב-1982), עמ' 94–107.
- דיוויד רוסקיס (דוד הירש רוסקיס), "ש. אנ-סקי והפאראדיגמה של השיבה", חוליות, 3, 1996.
- חיים שורצבאום, "היסודות הפולקלוריים ביצירת אנ-סקי", שנתון (מוזיאון הארץ) 14 (1972), עמ' 143–144.
- Eugene M. Avrutin et al. (ed.), Photographing the Jewish Nation: Pictures from S. An-sky's Ethnographic Expeditions, Tauber Institute for the Study of European Jewry. Waltham, Mass.: Brandeis, 2009.
- Mariëlla P. Beukers & Renée Waale, Tracing An-sky: Jewish collections from the State Ethnographic Museum in St. Petersburg, Zwolle / Amsterdam: Waanders / Joods Historisch Museum, 1992.
- רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים : מאגנס תשע"ג, עמ'344 --376 מוקדשים לאנ-סקי
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ש. אנ-סקי |
- שמואל שרירא, עם אנסקי במסעותיו, דבר, 8 בנובמבר 1940
- נחום סוקולוב, שלמה זיינוול ראפאפורט – ש. אנסקי (מתוך: 'אישים: ממזרח'), לונדון, ר"ח ניסן התרצ"ו, בפרויקט בן-יהודה
- אוספי אנ-סקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ש. אנ-סקי, באתר Jewish Heritage Online Magazine (באנגלית)
- מיכל רבינוביץ, ש. א. אנסקי, דבר, 13 בנובמבר 1936, המשך, המשך
- חגי חיטרון, הדיבוק של "הדיבוק", "הארץ", 29 במאי 2008
- ש. אנ-סקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- תמונה משנת 1910 (ברוסית)
- אנ-סקי משוחח עם בני כפר במסגרת המשלחת ב-1912 (ברוסית)
- ש. אַנסקי טויט, פארווערטס, 11 בנובמבר 1920 (ידיעה על מותו) (ביידיש)
יצירתו
- כתביו לצפייה ולהורדה, בארכיון האינטרנט
- הדיבוק (תרגום מיידיש: חיים נחמן ביאליק), בפרויקט בן-יהודה
- המגדל ברומי: סיפור עם (תרגם: שמואל ליב ציטרון), 1921, בפרויקט בן-יהודה
- עשרת האותות של משיח (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
- דין תורה עם הבורא (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
- הגיהנום (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
- ^ Chashniki, Belarus, באתר Jewish Gen (באנגלית)
- ^ ביצוע ומילים באוניברסיטת סטנפורד.
- ^ המשלחת האתנוגרפית היהודית, באתר Jewish Heritage Online Magazine (באנגלית)
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל שרירא (שריר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1034
- המכלול: השלמה - ספרות
- המכלול: השלמה - אישים
- משוררים כותבי יידיש
- משוררים רוסים
- סופרים כותבי יידיש
- סופרי יידיש הידועים בשם עט
- סופרים יהודים בלארוסים
- מחזאי יידיש
- מחזאים רוסים
- חבורת אודסה
- פולקלוריסטים יהודים
- יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי בוורשה
- סופרים רוסים הידועים בשם עט
- סופרים פולנים הידועים בשם עט
- נפטרים ב-1920