רבי שלום יצחק לויטן
| לידה | 13 ביולי 1878 |
|---|---|
| פטירה | 1941 (בגיל 62 בערך) |
הרב שלום יצחק לויטן (נכתב גם: לוויטאן) (י"ב תמוז ה'תרל"ח, 13 ביולי 1878 – אב ה'תש"א, קיץ 1941) היה רבן של וריאנה, מיישאד, אוסלו ושווקשנה. עורך "המגיד (מגד ירחים)", מחבר הספרים 'דברי שלום' ו'ילקוט הדרוש'. נספה בשואה.
ביוגרפיה
נולד באיירגולה שבליטא לרב דוד בן ציון ועטיל (בת חיים סופר מרוגולה שבליטא). בין השנים תר"ע-תרע"ה (1910–1915) כיהן כרבה של מיישאד, שאותה נאלץ לעזוב במהלך מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התמנה כרב קהילת "עדת ישראל" באוסלו (אז נקראה כריסטיאנה). לימים התמנה כאב"ד אוסלו.
בשנת ה'תרפ"ז, פנו כמה מבני הקהילה היהודית באוסלו לרב קוק, וביקשו למנות רב נוסף לצד הרב לויטן. הרב קוק השיב להם שהרב לויטן ראוי לשמש ברבנות, והוסיף: "וכאשר אני יודע ששאלת הרבנות, כשהיא מתעוררת במצב של סכסוכים, ובפרט כשבא רב חדש במקום שיושב שם כבר רב מובהק, תמיד מתהוים חיכוכים והפרעות סדרים בענייני העדה, על כן בתור דרישת שלומה של העדה היקרה, הנני מבקש בזה מכבודם ומכל האנשים הנאמנים לשלום אחינו, לחזק את ידי הרב הגדול מר לעוויטאן נ"י ולקבלו עליהם לרב אב"ד לכל המפלגות השונות אשר בקהלתם".[1]
בשנת ה'תרצ"א התמנה לרבנות שווקשנה שבמחוז קלייפדה (מחוז משנה שילוטה) ושב לליטא. נספה בשואה בהיידקרוג בקיץ ה'תש"א. מחידושיו נדפסו בכתבי העת התורניים 'שערי תורה' ו'דגל התורה'. כמו כן, הרב לויטן התעסק בהוצאה לאור של ספרים בנושאי יהדות, וכתב מאמרים בקבצים תורניים, ועוד.
יחסו לציונות
הרב לויטן יצר קשר עם הרב קוק בנוגע לתמיכה בתנועה הציונית ועסק רבות בפעילות ציונית באזורו.[2]
בשואה
עיירתו שווקשנה נכבשה על ידי הגרמנים ביום ראשון, כ"ז סיון ה'תש"א (19 ביוני 1941). חמשה ימים לאחר מכן, ביום שישי ב' תמוז (27 ביוני) הגיעה לעיירה קבוצת אנשי אס אס ובראשה ד"ר שאו, ששימש ראש הגסטפו בהיידקרוג הסמוכה. בעזרת הליטאים המקומיים הוציאו הגרמנים את כלל יהודי העיירה מבתיהם ובראשם הרב לויטן, וכינסו אותם בבית המדרש. הם התעללו ביהודים, גזזו את זקניהם ואת שער ראשם בצורה מבזה, והמשיכו במסע עינויים עד הערב. בליל שבת פרשת קרח, ג' תמוז, נכנסו הליטאים לבית המדרש וציוו על קבוצת יהודים לערום את ערימות השיער על ידיו של הרב ולהדליקם באש. הרב סירב בתוקף לחלל את השבת, והגרמנים היכוהו עד זוב דם.
למחרת נשלח עם קבוצת זקנים למחנה בהיידקרוג, בעוד שרובם של הצעירים נשלחו למחנה בכפר ורסמינינקן. האקציה הראשונה במחנות אלה בוצעה בשבת פרשת פנחס (כ"ד תמוז ה'תש"א, 19 ביולי 1941), שלאחריה הובלו רבים מהיהודים אל הכפר הסמוך שאודוויצ'י, שם נרצחו. אקציה נוספת התרחשה כעבור חודשיים, והרצח בוצע באותו מקום[3].
ספריו
- דברי שלום - עיונים בהלכה ובאגדות חז"ל. בודפשט התרפ"ד.
- ילקוט הדרוש, כתבו בשיתוף עם הרב אליעזר ליפא וייסבלום, התר"פ.
קישורים חיצוניים
- הרב שלום יצחק לויטן, באתר אישי ישראל
הערות שוליים
- ↑ אוצרות הראיה א, ראשון לציון תשס"ב, עמ' 460.
- ↑ הרב אברהם וסרמן, 'קורא לדגל' עמוד 153.
- ↑ חיבור שכתב קפלן על גורל יהודי שווקשנה, באתר קטלוג המידע הישראלי
שלום יצחק לויטן34400904