שייח אנטה דיופ
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, שמות.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, שמות. |
שייח אנטה דיופ בצעירותו |
שייח אנטה דיופ (בצרפתית: Cheikh Anta Diop, בוולוף: Seex Anta Jóob; 29 בדצמבר 1923 תיאייטו, חבל דיורבל - 7 בפברואר 1986 דקר) היה איש ציבור והוגה דעות סנגלי, היסטוריון, אנתרופולוג וסוציולוג, בלשן ופיזיקאי, סופר בשפת וולוף, אידאולוג של האפרוצנטריזם. פעל לקידום פרויקט של מדינה פדרלית באפריקה השחורה. מקצועו הבסיסי היה כימיה גרעינית. אוניברסיטת דקר קיבלה במרץ 1987 את שמו. ספריו נכתבו בצרפתית, וחלקם תורגמו לאנגלית. התזות שלו נשארות כיום שנויות במחלוקת ואינן זוכות בהסכמה רחבה בקהיליה המדעית, במיוחד השקפותיו בנוגע למצרים העתיקה ובנוגע למקור שפת הוולוף.
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
אנטה דיופ נולד בשנת 1923 במשפחה אריסטוקרטית מוסלמית ממוצא לבו -וולופית בתיאיטו, במחוז באמבה שבחבל דיורבל אז במושבה הצרפתית סנגל, באפריקה המערבית הצרפתית. התחנך בבית ספר אסלאמי מסורתי. בנימשפחתו השתייכו לאחווה מורידית, ענף של האסלאם הסופי, מיסזודו של שייח אחמדו במבה אחרי שסיים בסנגל מבחני בגרות לפי הקוריקולום הצרפתי, ב-1946 בגיל 23 התחיל לימודי מתמטיקה בסורבון בפריז. אחר כך עבר ללמוד פילוסופיה בפקולטה לאמנויות של האוניברסיטה . ב-1948 סיים את התואר הראשון בפילוסופיה. אחר כך מרשם לפקולטה למדעים ולמד פיזיקה וכימיה גרעינית, בין השאר, אצל פרדריק ז'וליו-קירי. ב-1950 סיים שני תוארי מאסטר. בנוסף למד היסטוריה של אפריקה, אגיפטולוגיה, בלשנות, אנתרופולוגיה וכלכלה. ב-1949 נרשם ללימודי דוקטורט עם עבודה על "העתיד התרבותי של מחשבת אפריקה", תחת הדרכתו של גסטון בשלאר. ב-1951 נרשם עם תזת דוקטורט שנייה " מי היו המצרים הטרום-דינסטיים?" אצל הפרופסור מרסל גריול (Griaule). ב-1954 השלים תזה זו אולם לא מצא חבר שופטים מוכנים לבחון אותה. את הרעיונות שהציג בתזה זו פרסם מאוחר יותר בספר " Nations nègres et culture. ("אומות שחורות והתרבות"). אחרי תיקונים והשלמות הציע תזה אחרת תחת הכותרת " תחומי המטריארכיה והפטריארכיה בזמנים העתיקים". החל משנת 1956 לימד פיזיקה וכימיה בשני בתי ספר תיכון בפריז. בהמשך עבר דיופ ללמד בקולז' דה פראנס. ב-1957 נרשם עם תזת דוקטורט חדשה שנקראה "מחקר השוואתי של השיטות הפוליטיות והחברתיות באירופה ובאפריקה, מהתקופה העתיקה ועד להיווצרות המדינות המודרניות". תזה זאת כבר לא הוקדשה למצרים עתיקה אלא לצורות הארגון של החברות האפריקאיות והאירופיות והתפתחותן . ב-1960 הצליח עם תזה זאת לסיים את הדוקטורט. דיופ תרגם בשנות לימודיו קטעים מתורת היחסות של איינשטיין לשפת אמו, וולוף. .
המשך פעילותו בתחום האתנוגרפי והיסטוריים
בשנת 1951 סיים דיופ את עבודת התואר שלו באוניברסיטת פריז שבה פיתח השערה לפיה המצרים הקדומים היו אפריקאים שחורים ושתרבותם הייתה ציוויליזציה אפריקאית שחורה. השערתו נדחתה, ואחר כך עבד דיופ למשך 9 שנים ברציפות כדי לתקן ולשפר אותה בשנת 1960 סיים אותה וקיבל את התואר דוקטור. בשנת 1955 פרסם דיופ את התיאריות שלו תחת הכותרת Nations nègres et culture (אומות שחורות ותרבות) השקפותיו בתחום הפכו אותו לאחד ההיסטוריונים הכי שנויים במחלוקת של תקופתו.[1]
בשובו לסנגל התמנה למרצה באוניברסיטת דקר. בשנת 1981 התמנה לפרופסור. החל משנת 1966 הקים מעבדה אפריקאית ראשונה לתיארוך מאובנים ארכאולוגיים בעזרת רדיופחם 7 בשיתוף פעולה עם הנציבות הצרפתית לאנרגיה גרעינית בז'יף-סיר-איווט. הוא ערך מבחני מלנין על מומיות מצריות על מנת לוודא את דיווחי מחברים יוונים עתיקים על עורם השחור של המצרים הקדומים.
בשנות ה-1970 השתתף דיופ בוועד המדעי הבינלאומי שערך במסגרת אונסק"ו את "ההיסטוריה הכללית של אפריקה", מיזם שאפתני שהביא לפרסומם של שמונה כרכים. ב-1974 לקח חלק בכנס בינלאומי בקהיר שבו עימת את שיטותיו ונתוני מחקריו עם ממצאיהם של מומחים אחרים. בעקבות כנס זה ערך דיופ פרק על "מוצאם של המצרים הקדומים" ומומחה מצרי, פרופ' גץ מוכתר כתב פרק על "מצרים הפרעונית" .נגד דעותיהם של דיופ ושל הבלשן תאופיל אובנגה לגבי מוצאה של אוכלוסיית מצרים העתיקה העלו טענות ז'אן ורקטה ואחרים .
פעילותו הפוליטית
החל משנת 1947 התגייס שייח אנטה דיופ במאבק לעצמאות הארצות האפריקאיות ובעד הקמת מדינה אפריקאית פדרלית. בין היתר תמך דיום במאבק לעצמאות של סנגל. בשנים 1950–1953 כיהן כמזכיר כללי של איגוד הסטודנטים במסגרת התלכדות הדמוקרטית האפריקאית RDA ותקף את רעיון "האיחוד הצרפתי" שלדבריו לא שירת את האינטרסים האפריקאים. דיופ השתתף הכנסים של הסופרים והאמנים השחורים וב-1960 פרסם את מצעו הפוליטי: "היסודות הכלכליים והתרבותיים של מדינה פדרלית באפריקה השחורה". [2] במקביל הקים דיופ זו אחר זו שלוש מפלגות בסנגל: גוש ההמונים הסנגליים" (1961), החזית הלאומית הסנגלית (1963) ו"ההתלכדות הלאומית הדמוקרטית" (RND) (1976) . השתיים הראשונות הוצא מחוץ לחוק על ידי הנשיא הראשון לאופולד סדאר סנגור. ה-RND ייסדה ביטאון בשם "סיגי" (Siggi) שמובן שמו בשפת הוולוף היה "להקים את הראש", מאוחר יותר שונה שמו ל"טקסאו" (לזקוף את הקומה"). המפלגה קידמה תנופה של תנועת איגודים מקצועיים של איכרים ("סנדיקט החקלאים ומגדלי בעלי החיים" של סנגל ) שלחה סטודנטים לכפרים וקנתה בהדרגה פופולריות בדעת הקהל. נאומיו של דיופ ריתקו את דעת הקהל והוו אתגר לקו המדיני של הנשיא סנגור. ב-1981 הכיר המשטר רשמית במפלגתו של דיופ. אחרי הבחירות לפרלמנט ולנשיאות בשנת 1983 האשים דיופ את השלטון בזיוף התוצאות והחליט שלא לשבת באספה הלאומית.[2]
אנטה דיופ נפטר בשינהבדקר בפברואר 1986. יחד עם תאופיל אובנגה ואסאנטה קטה מולפה נחשב לאחד מאבות הזרם ה"אפרוצונטרי" בהגות האפריקאית.
פרסים ואותות הוקרה
- 1966 - יחד עם ויליאם דו בויז זכה למחוות כבוד בפסטיבל השחור העולמי הראשון לאמנות ולתרבות שהתקיים בדקר. הוגדר כ, מחבר האפריקאי בעל ההשפעה הגדולה ביותר במאה ה-20"
הנצחה
- מרץ 1987 - אוניברסיטת דקר נקראה על שמו
- 1996 -התנהל בדקר כנס לזכרו תחת הכותרת "התחייה האפריקאית לקראת האלף שלישי"
- 2008 8 בפברואר - שר התרבות של סנגל, מאם ביראם דיוף חנך מאוזלאום לזכרו של שייח אנטה דיופ בכפרו תיאטו. דיופ קבור במאוזולאום.
- 2016 - ויליאם מבאי אוסמן ביים סרט תיעודי לטלוויזיה המוקדש לדמותו של דיופ - "Kemtiyu, Séex Anta"
מבחר ספריו
- 1955 - Nations nègres et culture : de l’Antiquité nègre égyptienne aux problèmes culturels de l’Afrique noire d’aujourd’hui.
(האומות השחורות והתרבות:מההיסטוריה העתיקה המצרית ועד לסוגיות התרבותיות של אפריקה השחורה בימינו" פריז,
- 1959 - L`Unité culturelle de L`Afrique Noire (האחדות התרבותית של אפריקה השחורה) פריז
- L' Afrique noire pré-coloniale. Étude comparée des systèmes politiques et sociaux de l’Europe et de l’Afrique 1960
( אפריקה הטרום-קולוניאלית. מחקר השוואתי של השיטות הפוליטיות והחברתיות של אירופה ושל אפריקה) פריז
- 1960 - Les Fondements culturels, techniques et industriels d’un futur État fédéral d’Afrique (היסודות התרבותיים, הטכניים והתעשייתיים של מדינה פדרלית עתידית של אפריקה): בהמדורה מחודשת - בשנת 2000
- 1978 - The cultural unity of Black Africa. (האחדות התרבותית של אפריקה השחורה) שיקגו
- 1967 - Antériorité des civilisations nègres : mythe ou vérité historique ? (הראשוניות של הציוויליזציות השחורות:מיתוס או אמת היסטורית?) פריז
1974 - The african origin of civilization: myth or reality? (המקור האפריקאי של הציוויליזציה:מיתוס או מציאות?) ניו יורק
- 1977 - Parenté génétique de l'égyptien pharaonique et des langues négro-africaines (קרבה גנטית בין המצרית הפרעונית לשפות של אפריקה השחורה), דקר - אביג'אן
- 1981 -Civilisation ou barbarie: anthropologie sans complaisance (ציוויליזציה או ברבריות:אנתרופולוגיה ללא פשרות) פריז
Civilization or barbarism: an authentic antropology )(ציוויליזציה או ברבריות: אנתרופולוגיה אותנטית) שיקגו
- 1988 (אחרית מותו) Nouvelles recherches sur l'égyptien ancien et les langues africaines modernes ,(מחקרים חדשים על המצרית העתיקה והשפות האפריקאיות המודרניות)
- .
לקריאה נוספת
- Revue canadienne des études africaines, vol. 23, no 1, 1989, Hommage à Cheikh Anta Diop, 1923-1986 : un bilan critique de l'œuvre de Cheikh Anta Diop " Nations nègres et culture"
(הוקרה לאנטה דיופ 1986-1923:מאזן בקורתי של עבודתו של שייח אנטה דיופ)
- Daniel F. McCall Antériorité des civilisations nègres : mythe ou vérité historique ? African Historical Studies, 1-1, 1968, p. 134-135
(ראשונות הציוויליזציות השחורות:מיתוס או אמת היסטורית?)
- P.F. De Moraes Farias, Afrocentrism: Between Crosscultural Grand Narrative and Cultural Relativism, The Journal of African History, 44-2, 2003, p. 327-340, esp p. 337.
(האפרוצנטריזם:בין הנרטיב הגדול החוצה תרבויות והרלטיביזם התרבותי)
- Bernard Nantet - Article « Cheikh Anta Diop » Dictionnaire de l'Afrique, Larousse, Paris, 2006
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Cheikh Anta Diop: L'Unité Culturelle de l'Afrique noire. Paris 1982
- ^ 2.0 2.1 מאמר ב,מונד דיפלומטיק" 1998 עמ' 25
31882607שייח אנטה דיופ