שיחת המכלול:אספקלריה/סיווגים
עתיד
מוסיף והולך אני מתנגד לגמרי להרחבה זו. אם לגבי העבר יש דיונים מעמיקים בפשטי ודרשי הכתובים וחז"ל - לגבי העתיד לא ניתנה לאף אחד נבואה, איננו יודעים מה יהיה עד שזה יהיה וכדברי הרמב"ם הידועים. אך העיקר הוא שבעוד לגבי העבר המדענים מתיימרים לדעת מה היה, לגבי העתיד אין להם שום יומרה כזו, הם פשוט משערים מה עתיד להיות אם המציאות תמשיך כפי שהיא לפנינו. אין אף אחד שיכול לחלוק על זה ואין כאן שמץ של כפירה, הדיון מיותר ויכול להטעות עורכים. דוד (שיחה) 22:11, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני מציע שלפני שנמהר להחליט בזה נערוך משאל קצרצר בחדר הדיונים: האם עשויים להיות קוראים סבירים שסולדים מדעה האומרת שהעולם ממשיך אחר ו' אלפי שנים או לא. אותו חז"ל שנקטו אותו בפשיטות כי ו' אלפי שנין הוי עלמא לעניין העבר - תקף הוא גם לעתיד. לא אמרתי שיש לשחזר, אלא רק שיש לאפשר בזה שינוי נוסח לפחות בפרמטר בסיסי. מוסיף והולך (שיחה) 22:20, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- בדיוק בגלל תשובתך הדגשתי שהעיקר אינו פירוש דברי חז"ל - אלא להבדיל פירוש דברי המדענים. בשונה מעניינים אחרים, כאן אין להם שום יומרה לומר דברים הסותרים את דברי חז"ל. דוד (שיחה) 22:23, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני לא מבין, אתה מתכחש לזה שיש המבינים כי "שית אלפי שנין" הוא כפשוטו? מוסיף והולך (שיחה) 23:13, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני מתכחש לזה שהמדענים טוענים שהעולם יתקיים יותר מ6000 שנה, אדרבה, חלקם סבורים שלא נשאר לו יותר מכמה עשרות שנים. דוד (שיחה) 23:18, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- נו, באמת, ממתי אתה כזה חסיד של דעות יחידאות? על כל פנים, אם כן ודאי שזה דורש שינוי. אתה יכול לומר שלא צריך תבנית לדבר כזה, אלא תמיד יש לשנות את הניסוח. גם דבר כזה דורש דיון. מוסיף והולך (שיחה) 23:52, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- לא חסיד, הבאתי להקצין. הכוונה הייתה שהמדענים לא מתיימרים בכלל בכלל לנבא את העתיד. לומר שהכוכב עתיד לגווע עוד מליון שנה, משול ללאחל בשנת ה'תתק"ס (אם חלילה לא יגיע המשיח) לאדם פלוני עד מאה ועשרים שנה. הם בסך הכל מתאריך בזמנים את משך הפעולות של הטבע - זה שהם משליכים מזה על העבר מילא, יש להם כמה סיבות לזה ולנו יש כמה בעיות עם זה. אבל על העתיד? הם לא משליכים כלום. אם מגדל פיזה נוטה בעשירית המ"מ כל שנה, כמה שנים ייקח לו ליפול? האם זו תהיה כפירה לומר 300 שנה?? הבל ורעות רוח. אין כאן נושא בכלל. דוד (שיחה) 00:51, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- כפי שאני מניח שמוכר לכם השנה כיום איננה 5778 שנה מבריאת העולם, מתישהו בסביבות חזונו של דניאל נתבלבלו השנים, זאת לבר מכך שאין לקחת את שית אלפין חרוב כפשוטו (לפחות לא לכ"ע). בברכה, מכה"כ (שיחה) 01:50, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- אינני מבין מה הסיפור, גם אם נלמד את שית אלפין כפשוטו, זאת הרי רק דעה אחת מני רבות בחז"ל. איש גלילי (שיחה) 12:21, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני עוד יותר לא מבין, גם לו הייתה זו הדעה היחידה - מה הבעיה? האם אין עצים שלוקח להם לגדול 500 שנה? האם אסור לומר זאת כיום על עץ כזה בצעירותו היות שעוד 500 שנה נעבור את ה6000 שנים? דוד (שיחה) 12:35, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- התכוונתי לנוסח כמו "הכוכב צפוי להפוך לענק כתום בתוך מספר מיליוני שנים". אני רואה שהדיון פה מתפתח עם תומכים בהשארת הטקסט, אם כך יסברו רוב ניכר, יהיה אפשר אכן לקבוע כך זמנית. גם אם אכן נראה כך, הייתי מציע בינתיים להשאיר את השורה שבטבלה במקומה, ולציין בהערות לדיון כאן (ואם יחולט זמנית שניתן בינתיים להשאיר את נוסח זה, נציין זאת בהערה). אחר שמעגל העורכים יעמוד על עשרות עורכים פעילים, ניתן יהיה לקבוע אם להסיר זאת לחלוטין. מוסיף והולך (שיחה) 13:24, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- חוסר הבעייתיות פה כה ברור, עד שאפילו נוסח כזה אין שום בעיתייות. לא יותר מאשר "היקף גזע האקליפטוס הזה צפוי להגיע עד 5 מטר בעוד כ300 שנים". וכמובן לא השורה מפריעה לי, אלא הלגיטימיות שהיא נותנת להפיכת נושא זה לבעייתי. דוד (שיחה) 13:28, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- התכוונתי לנוסח כמו "הכוכב צפוי להפוך לענק כתום בתוך מספר מיליוני שנים". אני רואה שהדיון פה מתפתח עם תומכים בהשארת הטקסט, אם כך יסברו רוב ניכר, יהיה אפשר אכן לקבוע כך זמנית. גם אם אכן נראה כך, הייתי מציע בינתיים להשאיר את השורה שבטבלה במקומה, ולציין בהערות לדיון כאן (ואם יחולט זמנית שניתן בינתיים להשאיר את נוסח זה, נציין זאת בהערה). אחר שמעגל העורכים יעמוד על עשרות עורכים פעילים, ניתן יהיה לקבוע אם להסיר זאת לחלוטין. מוסיף והולך (שיחה) 13:24, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני עוד יותר לא מבין, גם לו הייתה זו הדעה היחידה - מה הבעיה? האם אין עצים שלוקח להם לגדול 500 שנה? האם אסור לומר זאת כיום על עץ כזה בצעירותו היות שעוד 500 שנה נעבור את ה6000 שנים? דוד (שיחה) 12:35, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- אינני מבין מה הסיפור, גם אם נלמד את שית אלפין כפשוטו, זאת הרי רק דעה אחת מני רבות בחז"ל. איש גלילי (שיחה) 12:21, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- כפי שאני מניח שמוכר לכם השנה כיום איננה 5778 שנה מבריאת העולם, מתישהו בסביבות חזונו של דניאל נתבלבלו השנים, זאת לבר מכך שאין לקחת את שית אלפין חרוב כפשוטו (לפחות לא לכ"ע). בברכה, מכה"כ (שיחה) 01:50, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- לא חסיד, הבאתי להקצין. הכוונה הייתה שהמדענים לא מתיימרים בכלל בכלל לנבא את העתיד. לומר שהכוכב עתיד לגווע עוד מליון שנה, משול ללאחל בשנת ה'תתק"ס (אם חלילה לא יגיע המשיח) לאדם פלוני עד מאה ועשרים שנה. הם בסך הכל מתאריך בזמנים את משך הפעולות של הטבע - זה שהם משליכים מזה על העבר מילא, יש להם כמה סיבות לזה ולנו יש כמה בעיות עם זה. אבל על העתיד? הם לא משליכים כלום. אם מגדל פיזה נוטה בעשירית המ"מ כל שנה, כמה שנים ייקח לו ליפול? האם זו תהיה כפירה לומר 300 שנה?? הבל ורעות רוח. אין כאן נושא בכלל. דוד (שיחה) 00:51, 29 בספטמבר 2017 (IDT)
- נו, באמת, ממתי אתה כזה חסיד של דעות יחידאות? על כל פנים, אם כן ודאי שזה דורש שינוי. אתה יכול לומר שלא צריך תבנית לדבר כזה, אלא תמיד יש לשנות את הניסוח. גם דבר כזה דורש דיון. מוסיף והולך (שיחה) 23:52, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני מתכחש לזה שהמדענים טוענים שהעולם יתקיים יותר מ6000 שנה, אדרבה, חלקם סבורים שלא נשאר לו יותר מכמה עשרות שנים. דוד (שיחה) 23:18, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- אני לא מבין, אתה מתכחש לזה שיש המבינים כי "שית אלפי שנין" הוא כפשוטו? מוסיף והולך (שיחה) 23:13, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
- בדיוק בגלל תשובתך הדגשתי שהעיקר אינו פירוש דברי חז"ל - אלא להבדיל פירוש דברי המדענים. בשונה מעניינים אחרים, כאן אין להם שום יומרה לומר דברים הסותרים את דברי חז"ל. דוד (שיחה) 22:23, 28 בספטמבר 2017 (IDT)
מלא כל הארץ, אתה יכול להביא מקור לטענה שמניין השנים אינו מדוייק והתבלבל בימי דניאל? דבר כזה לא מתקיים לכאורה עם חשבון המולדות המסור לנו. (ניתן לחשב לפי המולד כמה שנים עברו מבריאת העולם בהנחה שהמולד שנמסר לנו כמולד שנת א' נכון)--יהודה • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ח • 19:47, 12 בנובמבר 2017 (IST)
- לא מצליח למצוא כרגע, אחד הפרשנים על דברי המלאך לדניאל. בברכה, מכה"כ • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ח • 19:04, 14 בנובמבר 2017 (IST)
- מלא כל הארץ, אתה מתכוון מן הסתם לספר זה. אבל כמדומני, שעל עניין זה (בין השאר) יצא הקצף על ספרו של רבי עזריה מן האדומים. איש גלילי • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ח • 02:58, 16 בנובמבר 2017 (IST)