הערך כאן מתייחס לתדמור שבסוריה, פאלמירה בשמה היווני. בפסקה "במקורות היהודים" הערך מיחס אל תדמור זו את כל האיזכורים בחז"ל ובתנ"ך הנוגעים למקום או אומה בשם זה בתצורותיו השונות, תדמור/תרמוד/תמוד.
דברי חז"ל ביבמות יז "עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבא תרמוד" לכאורה אכן מכוונים על איזור בתחומי סוריה-עירק, שכן הגמרא שם דנה בדיני יוחסין של מקומות בבבל. והיא "תדמור במדבר בארץ" שבנה שלמה, ושבעיית היוחסין מקורה בעבדי שלמה.
מאידך, איזכורים אחרים לגבי תרמוד (או תמוד), כגון ששלחו קשתים לכיבוש ירושלים וכן שאין מקבלין מהם גרים מפאת מעשיהם הנבזים כשנפלה העיר עשויים בהחלט להתפרש לגבי ממלכת תמוד בהגרה (חגר?) שבערב הסעודית (במדאאן סאלח, ראה ערך אנגלי Thamud שאולי כדאי ליבא למכלול). תמוד זו היא ממלכה שהוכחדה באופן קטסטרופאלי שהותיר הד בכתבי העת העתיקה והאיסלם, ולפי מקורות רומאיים אנשי תמוד שימשו כחיל עזר לצבא הרומאי ככל הנראה בקנה מידה בולט שזכה לציון בדברי ימיהם.
מהגמרא משמע שרווחה החלפה בין תמוד לתרמוד, ולפי הדעה הראשונה בגמרא תמוד ותרמוד הם שני מקומות שונים ויש להבחין בין תמוד שנחרבה כבר בימיהם לבין תרמוד שעתידה להיחרב. וגם לפי שיטת רב אשי ש"היינו תמוד היינו תרמוד" עדיין הדברים אמורים באותה תרמוד שבבבל, ואילו אנשי תרמוד של חורבן הבית עדיין עשוי להתפרש על תמוד/תרמוד האחרת שאין עניינה לשם.