חשיבותו של השיעור הכללי ביחס לשיעור היומי משתנה מישיבה לישיבה. כך למשל, קיימות ישיבות (כדוגמת ישיבת חברון ובנותיה), שבהן ראש הישיבה מוסר רק שיעורים כלליים, ולעומתן קיימות ישיבות שבהן ראש הישיבה מוסר גם שיעור יומי, אף שבחלקן (כמו ישיבת פוניבז' ובנותיה) הוא מוסר את השיעור היומי רק במשך חלק מהשנה. דוגמה נוספת ניתן לראות בפער בין הרב אלעזר מנחם מן שך לבין רבי נחום פרצוביץ: בעוד הרב שך היה מסתגר ביום שהיה אומר את השיעור כללי ולא היה מדבר עם איש בשעת הכנת השיעור הכללי,[דרוש מקור] הרב פרצוביץ היה מייחס חשיבות יתר לשיעור היומי על פני השיעור הכללי, מכיוון שלפי שיטתו המיוחדת עיקר הלימוד הוא ההיצמדות לדברי הגמרא והראשונים, ולא סיכום הסוגיה.[1]
א. מסירת שיעור כללי לבד אין בה הוכחה ששיעור כללי עדיף.
ב. הסתגרות לפני השיעור אין בה שום ראיה ששיעור כללי יותר חשוב.
ג. אין ראש ישיבה אחד שיאמר ששיעור כללי יותר חשוב משיעור יומי.
ד. כל הקטע הזה דינו למחיקה.
- ↑ הקדמה לחידושי רבי נחום על מסכת יבמות.