שיחה:מלאכת צד

צידת בעל חי שלא בעת נתינת המלכודת

בדקתי את המקורות של עניין זה, וזה או מפוברק או טעות
מה שכן מצאתי זה ממשנה ברורה, סימן שט"ז, סעיף קטן י"ח שמביא מג"א שאומר שזה רק מדרבנן, מבלי להביא עוד דעות בעניין
אני רוצה לערוך כדעת המשנ"ב אם הוספה למי שחולק עליו -אם יש כזה-, הבעיה שאיני יודע מיהו
ולאני צריך לזה עזרה ממכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ @ממוני גבך @שבלי הלקט עזריאל3 (שיחה) 15:30, 18 בינואר 2026 (IST)

מתייג את מוסיף הפסקא - מוסיף והולך • נעם1 • שיחה •רימון הרמטית• א' בשבט ה'תשפ"ו • למניינם: 20:06, 18 בינואר 2026 (IST)

הערוך השולחן שמצויין כמקןר, כותב במפורש (בסעיף י') שזה רק מדרבנן. אני חושש שערבבו כאן בין עצם הנושא של גרמא, לבין צידה בזמן מאוחר יותר. זכור לי שהגרב"ד עוסק בזה בברכת שמואל אבל לא מצאתי כעת. מקוה • שיחה • א' בשבט ה'תשפ"ו 20:29 (IDT) 20:29, 18 בינואר 2026 (IST)

בדיוק, ככה נראה עזריאל3 (שיחה) 20:30, 18 בינואר 2026 (IST)

מתייג @שבלי הלקט @ממוני גבך עזריאל3 (שיחה) 20:29, 18 בינואר 2026 (IST)

בשו"ת דובב מישרים ובית אפרים דנים בזה מדברי התוס' מג"א ופמ"ג, נראה שכל הטעות היא רק בציון המרא"מ בתחילת ההערה הראשונה, שערוה"ש י' כותב שזה דרבנן, והמשנ"ב שצויין מובן רק לאחר קריאת דברי השפת אמת. סידרתי. מישהו (שיחה) 10:57, 19 בינואר 2026 (IST)

מר @מישהו, המשנ"ב שמצויין כאילו הוא אוסר הוא טעות גמורה, הוא מדבר שם לגבי משהו אחר. לגבי הנחת מלכודת הוא כותב במפורש שאינו אלא מדרבנן ומבלי להביא עוד דעות חולקות. וכמו שהבאתי מראה מקום למעלה
כמו שמקווה אמר נראה שערבבו פה בין גרמא לצידה לאחר זמן. עזריאל3 (שיחה) 23:18, 19 בינואר 2026 (IST)

זה לשון השפת אמת: "...אך עיקר מ"ש התוס' דבשבת נמי אם פירס מצודה אינו חייב דאינו יודע אם יצוד כו' דהכי קתני בתוספתא הפורס מצודה כו' ונכנס לתוכה חייב א"י מנ"ל לרבותינו בעלי התוס' בפשיטות דאם אינו נכנס לתוכה מיד פטור דפשט התוספתא משמע דבכל גווני חייב זולת אם לא יכנס כלל שום חי' או עוף בשבת ודאי פטור אבל בנכנס אח"כ נראה מסברא דחייב כיון דכל דרך צידה זו היא כך גם בחול למה לא יהי' חייב ומה בכך דנגמר המלאכה אח"כ וגם הטעם שכתבו התוס' הואיל וא"י אם יצוד ג"כ אינו מובן דגם בזריקה מרשות לרשות או לעשות חבורה לקמן (ק"ב) א"י בבירור איך תפול ומה בכך דא"י הא כל צידה זו נעשית כך על הספק ואטו יהי' צידה כזה מותר מה"ת לצוד כל היום בשבת כמו בחול וגם מנ"ל דצידת חלזון לא הי' נמי במצודות כאלה וצ"ע וחפשתי ברמב"ם ולא מצאתי שהביא התוספתא הנ"ל דפריסת מצודה כלל וא"י למה [אך לפמ"ש המג"א (סי' שט"ז ס"ק ג') להוכיח מדברי הרמב"ם (פ"י מה"ש ה' כ"ב) במשלח כלבים כדי שיצודו דאם לא עשה מעשה פטור משמע דס"ל כמ"ש התוס' אכן מדברי הרמ"א שם נראה דאפי' לא עביד מעשה הוי צידה וחייב אבל הא"ר שם פי' גם דברי הרמ"א כמ"ש הרמב"ם ע"ש]" ע"כ.

ובמשנ"ב: המשסה כלב אחר חיה בשבת הוי צידה - היינו אם לא עשה בעצמו מעשה כלל רק במה ששיסה את הכלב והכלב תפסו הוי רק צידה מדרבנן ואם עשה בעצמו ג"כ מעשה לזה כגון שברח הצבי מן הכלב והיה עיף ויגע והיה הוא רודף אחריו והשיגו הכלב עי"ז הוי צידה גמורה ואפילו אם רק עמד בפניו והבהילו עד שהגיע הכלב ותפסו הוי ג"כ תולדה דצידה ומיחייב שכן דרך הציידים. ע"כ.

ובשער הציון (על "שכן דרך הציידים"): "הוספתי סברא זו, דאי לאו הכי תקשי על הרמב"ם למה מחוייב בעומד בפניו והבהילו, לו יהי שהיה אדם צודה הצבי והוא הבהילו, בודאי לא היה הוא מחוייב משום צידה בעבור שעמד והבהילו להצבי, ואינו רק מסייע לצידת חברו, וגרע מזה אינו יכול וזה אינו יכול, דשם עושה עצם המלאכה, מה שאין כן הכא דהוא רק גרמא לזה, ואפילו ברודף אפשר דפטור, אבל בסברתי ניחא קצת, ועיין בבא קמא דף ס' לענין זורה".

ובס"ק י"ח כותב במפורש כפי שאמרת "הפורס מצודה ובשעת פריסתו נכנסה החיה לתוכה חייב חטאת אבל אם נכנסה אח"כ לתוכה פטור אבל אסור". צודק.

מישהו (שיחה) 10:53, 21 בינואר 2026 (IST)

@מישהו אז מה לכתוב למעשה, השפת אמת חולק על פסק המשנ"ב או שהוא רק שואל. לגבי מניח מצודה (זה הנידון היחיד שדיברתי עליו, ושמדבר עליו הפסקא הזאת, ולא הבנתי מה הקשר ל"המשסה כלב" שזה גרמא וזה סיפור אחר) עזריאל3 (שיחה) 17:05, 21 בינואר 2026 (IST)

אח"כ ראיתי את מה שערכת, תרשה לי לשנות קצת את הניסוח שבעיכרון זה לא דאורייתא ,משנ"ב ותוספות, ומג"א, ולכתוב יש אומרים שהוא כן דאורייתא, שפת אמת עזריאל3 (שיחה) 17:18, 21 בינואר 2026 (IST)