שיחה:חומרא דרבי זירא

אמירת אמר ר' זירא וכו' בכל יום

למנהג התימנים בכל בוקר אחר אמירת אלו דברים שאין להם שיעור וכו', מוסיפים אמר ר' זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן וכו'. אולי יש לכתוב זאת בתוך הערך. (כפי הנראה טעם המנהג הוא כדי לעמוד להתפלל מתוך 'הלכה פסוקה', אבל אינני בטוח שזהו הטעם). Sije (שיחה) 08:09, 16 ביוני 2023 (IDT)

Sije ממש מעניין, לא הכרתי ולא נתקלתי, אחפש מקורות בל"נ. אפרון (שיחה) 09:43, 16 ביוני 2023 (IDT)

Sije, ייש"כ גדול, הוספתי פסקה על זה, מוזמן לעיין... אפרון (שיחה) 00:57, 19 ביוני 2023 (IDT)

פחות מכחרדל

ש"ך סי' קפג ס"ק ג. סדרי טהרה שם סק"ד. Sije (שיחה) 21:48, 19 ביוני 2023 (IDT)

Sije ממש תודה, ש"ך הכנסתי סדרי טהרה אני צריך לראות בנחת, הקישור הוא כאן אפרון (שיחה) 22:04, 19 ביוני 2023 (IDT)

מנהג או תקנה

נראה לי שלרגישות הענין יש להדגיש שזה בסוף התקבל כתקנה של חכמים, אני מציין כמקור נידה סז: "ספק זבות שוינהו רבנן" וכן הל' נדה לרמב"ן פ"א הי"ט "חומרא זו שנהגו בנות ישראל הוכשרה בעיני החכמים ועשו אותה כהלכה פסוקה בכל מקום, לפיכך אסור לאדם להקל בה ראשו לעולם".

מלבד זאת לשיקולך אם לציין למחלוקת הראשונים אם זה כולל ראיה בימי טוהר של יולדת רמב"ם פי"א מהלכות איסורי ביאה הלכה ו ז, ובמגיד משנה שם.

סליחה שלא עשיתי קישורים לא הצלחתי בכל אופן תודה

יוסף בנימין (שיחה) 22:44, 19 ביוני 2023 (IDT)

יוסף בנימין, אשמח להסבר מה בדיור הנקודה שמפריעה לך, עצם זה שזה 'הלכה מחייבת מוזכר בפירוש בפתיח ובגוף הערך.
ימי טוהר של יולדת היה נראה לי נושא סבוך מכדי להכניסו לערך (אני גם לא למדתי אותו באופ אישי) אם אתה מעוניין אתה מוזמן להוסיף בצורה מתומצתת ככל האפשר.
תודה על תשומת הלב. אפרון (שיחה) 22:55, 19 ביוני 2023 (IDT)

הביטוי "מנהג" מבטא בסופו של דבר משהו עממי יותר ופחות מחיב, ובשלב ראשון זה באמת היה מנהג ואפי' לא מנהג כולל נידה סו. "היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור", אבל משעה שהחכמים תיקנו את זה לכלל זה דין דרבנן כמו כל דין דרבנן, ומה שהתכוונתי ברגישות הענין כיון שישנם גורמים מחוץ למגזר החרדי המנסים לערער על חומרת הענין ונתפסים על הניסוח מנהג או חומרא, לכן נראה לי שזה חשוב להציג את הדברים כפי שהם.

לגבי ימי טוהר אני גם בספק אם זה ראוי להיכנס פה זה כבר מופיע בערך ימי טוהר .יוסף בנימין (שיחה) 23:06, 19 ביוני 2023 (IDT)

יוסף בנימין יסכר פי דוברי שקר, אכן זה מודגש, ישנו גם קטע קצר בו ישנה מחלוקת הפוסקים האם זה חומרא שתישאר לאחר ביאת המשיח!! כמו כן דעת הרב וואזנר שבנוסח תימן אומרים כל יום חומרא זו כדי להדגיש את חומרתא. אפרון (שיחה) 23:15, 19 ביוני 2023 (IDT)

סליחה באמת לא התכוונתי אישי בכל אופן הענין לשיקולך, ובאופן כללי אני מאד אוהב את הכתיבה שלך.יוסף בנימין (שיחה) 23:22, 19 ביוני 2023 (IDT)

יוסף בנימין, אני מתנצל, הבנת את דברי לא כראוי, לא כתבתי "יסכר פי..." עליך ח"ו, כתבתי את זה על אותם ליצנים מהם חששת.... אפרון (שיחה) 00:02, 20 ביוני 2023 (IDT)

מיזוג

מפעילי מערכת‌‌‌‌‏נא למזג במקום הערך הקיים. אפרון (שיחה) 03:14, 25 ביוני 2023 (IDT)

בוצע נא להוסיף קטגוריות ולתקן השגיאות בדף. מקוה • שיחה • ו' בתמוז ה'תשפ"ג 06:02 (IDT)

פולטת ש"ז

ראשית הערך כתוב וערוך היטב דבר דבור על אופניו ובלשון לימודים נאה.

למיטב זכרוני פליטה אינה פוסלת את כל השבעה נקיים אלא רק את אותו היום ולענ"ד יש להדגיש זאת.

כמו"כ דומני שאף בני עדות המזרח ממתינים ארבעה ימים והמח' של המחבר והרמ"א היא רק על היום החמישי אם חיישי' ליום המעונן או לא, עיי"ש במראה המקום שנזכר סעיף י"א, ומה שכתב בסעיף ג' שרוחצת היינו ביום שמפסיקה בטהרה קודם ההפסק יש לה לרחוץ עצמה היטב שיהא ההפסק כשר. סייפא וספרא (שיחה) 18:36, 7 ביולי 2023 (IDT)

סייפא וספרא, ייש"כ על הביקורת.

1. פולטת ש"ז תוקן כדבריך.
2. רחיצה וניגוב כתחליף להמתנה, המקור המדוייק הוא משולחן ערוך, יורה דעה, סימן קצ"ו, סעיף י"ג עיי"ש. (אם יש מנהגי פסיקה אחרים אשמח מאוד שתוסיף עפ מקורות מדוייקים)

שוב תודה. אפרון (שיחה) 02:15, 9 ביולי 2023 (IDT)

חומרא דרבי זירא

בקשר לעריכה זו, שחזרתי את עריכתך, ראה בפסקת ביאורים ביאור ב, בכל מקרה ייש"כ גדול על עריכתך. אפרון (שיחה) 20:28, 28 בדצמבר 2023 (IST)