שיחה:דבר חריף (הלכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית

ישר כח

כבוד הרב אציע כמה הערות, תבחר מה לקרב ומה לדחות:

  • פתיחה: "דבר חריף" הוא לא "כלל הלכתי" אלא הוא "דבר (מאכל) שיש בו חריפות", ומדברים עליו בהלכות איסור והיתר.
  • פתיחה ורקע: ככלל, תפקיד המכלול הוא להביא לקורא את המידע בכמה שלבים ורמות, יש את המידע המילוני מה זה דבר חריף, זה אתה מביא בתחילת הפתיח, ויש את המידע המתומצת ביותר שזה שאר הפתיח, ויש את המידע המתומצת (לא 'ביותר'..) שזה בפרק 'רקע'. כשאתה בא ללמד הרבה פרטים של דיני דבר חריף, כדאי לך להשתמש בפתיחה ובמיוחד בפרק רקע כדי לומר בקיצור לקורא "מה אני הולך לומר לך עכשיו". זה עוזר לקורא לשמור על קשב (רוב הקוראים אין להם קשב/רצון ספציפי לדעת ברמה שמאפשרת להם ללמוד את הנושא מתוך הספר דבר חריף..), ובעיקר, מנצל את ההזדמנות ללמד את הקורא את עיקר הדברים גם אם הוא לא ימשיך לקרוא אחרי הרקע.
לכן הייתי ממליץ במקום לכתוב "חמור יותר בכמה דברים", לפרט על קצה המזלג בקיצור נמרץ את עיקרי ההבדל, זה מידע ששווה זהב. והכי טוב אם הוא גם יהיה תואם לשמות הפרקים שנתת לערך.
כך למשל אנצ. תל. כתבו בפתיח: "אוכל שיש בו חריפות ועל ידי כך בולע או מפליט יותר מאוכל אחר", והפרק הראשון הוא: "א. גדרו ומהותו. מאכל שהוא חריף בולע ממאכל אחר, אפילו במקום שמאכל שאינו חריף אינו בולע, כגון אוכל שנחתך בסכין, שאין הבלוע שבסכין נפלט לתוך האוכל, שאין בלוע שבתוך כלי יוצא בצונן בלי בישול ברוטב, אבל כשהאוכל הנחתך הוא דבר חריף הוא בולע ממנו. וכן יש בכחו של דבר חריף לשנות את טעם הבלוע כשהוא פגום ולשנותו לשבח. ויש סוברים שהוא מוציא את הטעם הבלוע בכלי יותר מבישול, שבבישול אינו מוציא אלא טעם קלוש, מאחר שלא נתבשל עם גוף האוכל אלא בכלי שנבלע בו טעם על ידי בישול קודם, ודבר חריף בולע את גוף הטעם וכאילו הוא בעין. ויש שדבר חריף מבליע לתוך אוכל אחר, במקום שדבר שאינו חריף אינו מבליע.
טיפ שעוזר להנ"ל: תדמיין שאתה כותב דף הלכה שיהיה תלוי במעלית פנימייה של ישיבה. הפתיח מיועד למי שעולה קומה אחת, הרקע מיועד למי שעולה כמה קומות (או למי שממשיך קצת לקרוא כשהוא מחזיק את הדלת אחרי שהגיע כי כתבת מאוד יפה ובהיר..).
מיזגתי את הטיוטה:דבר חריף לתוך ערך זה, שיישאר בגרסאות קודמות. ספרא - שיחה 21:15, 30 במאי 2023 (IDT)תגובה
@תיוג. שמש מרפא (שיחה) 15:44, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
ראשית, תודה כבוד הרב על הערותיך. לגבי הפתיחה - יש ליישב את הנוסח שנקטתי קודם, אבל אני גם מבין מה הפריע לך, ולכן שיניתי, ואני מקוה שעכשיו זה יותר טוב. לגבי פרק הרקע - היה כואב לי הלב לעשות בו מידי הרבה שינויים, כי זה בעצם היה הקטע היחיד שהשארתי ממה שהתחלת לעשות בערך שלך, ובהחלט רציתי לחלוק לך כבוד ולכן שניתי אך מעט. בכל אופן, עכשיו הרחבתי גם את הקטע הזה, ואשמח לחוות דעתך על המצב הנוכחי, ובכלל. שכוייח.--עזרא ט. (שיחה) 00:38, 1 ביוני 2023 (IDT)תגובה
מחיקה מחושבת היא הדרך היעילה ביותר בשביל להגיע אל הערך המושלם. מישהו (שיחה) 10:24, 1 ביוני 2023 (IDT)תגובה

אל תחששו ממחיקה. ערך הוא כמו ציור, ונדירים הציירים שלא זקוקים לסקיצה לפני היצירה הסופית
קטע ארוך ומושקע שנמחק על ידכם, הוא זה שהוליד את הקטע הקצר האיכותי והמדהים שיצרתם בסוף
שום עבודה לא תלך לריק, - אלא אם כן תבחרו להשאיר את הסקיצה הראשונית..

שם הערך

לא כל כך מבין בזה, אבל לכאורה לא עדיף "מאכל חריף"? עזרא ט. חידוד (שיחה) 12:48, 2 ביוני 2023 (IDT)תגובה

זה הכינוי בספרות ההלכתית. שמש מרפא (שיחה) 12:51, 2 ביוני 2023 (IDT)תגובה

2 הערות לפי ענ"ד לאחר מעבר על הערך מקופיא בלבד

במה שכתב כת"ר גבי הסתירה בדעת מרן השו"ע בין סימן צו' לסימן קג', עיין רעק"א (על הט"ז צו' ג' שם) שהביא ליישב בשם האחרונים כי יש לחלק בין היתרא קבלע שיש לצרף לכאן נ"ט בר נ"ט, לבין איסורא קבלע (מאי דקאי בצג' שם) שאין לצרף שהוא נ"ט בר נ"ט שנאמר רק באופן של עדיין הוא היתר כידוע, והוא עצמו כתב ליישב כמן חומר שיש בזה ג' דרגות, א. מה שכתב בצו' ג' גבי תבלין, ובזה מכריע להקל דלא מחליא לשבח, דלא דמי לצנון וקורט של חילתית, ובצו' א' גבי צנון וכדומה הביא את ב' הדעות, איברא בקג' גבי בישול שאין לפקפק בבליעתו כלל כתב ודאי לאסור דמחליא לשבח, ונפק"מ טובא דלפי דבריו יש להחמיר גם לדעת המחבר מ"מ לענין איסור בבישול, שהוא ודאי מחליא לשבח, והדומה שהעולם נוהגים בו היתר וצ"ע. במה שכתב בהערה משמיה דהבית מאיר לא ברירא כולי האי, דהבית מאיר שם מדבר על מקרה שהסכין גופא אינו ב"י, דבכה"ג ע"מ להחמיר יש להחיל את ב' החומרות על אותו חיתוך, ואף שאין בידי ראיה לחלק, נדמה לי שעל כת"ר מונח נטל ההוכחה להמציא דין שלא נאמר בבית מאיר על סמך דימוי מילתא למילתא, וביותר שהמעיין שם יראה שהבית מאיר סמך עצמו גם על הא דסכין רוב תשמישו בצונן, משא"כ במחבת. יצויין כי לא זכיתי להיקרא ת"ח, מ"מ יגעתי איזה יגיעה בסוגיות אלו, והנראה לענ"ד כתבתי, וכת"ר יעשה כהבנתו. בברכת התורה אינטלגנט בעיני עצמו (שיחה) 20:38, 8 ביוני 2023 (IDT)תגובה

@תיוג. שמש מרפא (שיחה) 17:12, 9 ביוני 2023 (IDT)תגובה
אינטלגלט מטרת הערך היא להנגיש את המידע לקורא שאינו מונח בסוגיא, ולא לפלפל ולסדר "חבורעס". לכן לדעתי היה די לציין [בהערה בלבד!] את קושיית הט"ז והש"ך. כמו"כ לענין הבית מאיר, קראתי את הפלפול שלך, ועדיין אינני חושב שמקומו יכירנו בתוך הערך, בפרט שלא מובן לי למה כשאני מעתיק את דברי הבית מאיר אתה קורא לזה "דין שלא נאמר, על סמך דימוי מלתא למלתא"...--עזרא ט. (שיחה) 09:10, 12 ביוני 2023 (IDT)תגובה