אין לי שום ענין בהסטת הדיון, וגם ככה לא נוח לי איתו.
אין נוח לי, שהרי עצם הדיון מהווה לדעתי סכנה, ולכן אני ממשיך לטעון לך בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים שכל גדולי ישראל המפורסמים, מצהירים שאין כל כוונה כזאת! ורק קבוצת קנאים הזויה המעונינת ללבות את אש המריבה, המשתמשים קרדום במצוות התורה בכדי לחזק את הלאומניות ואת רוח הציונות הפסולה. ועל כך מחאתי. אנו מקובלנו מהרב שך וכלל רבותינו שאנו בגישה הנכנעת והמתרפסת והרוקדת "מה יפית" לפני הפריץ. כי באמת הדברים חמורים, ואין להעיר ולעורר עד שתחפץ, אשר יערה ממרומים ובאש עתיד לבנותה, בב"א לעולמים.
אמת, שאנחנו מצפים ומיחלים בכליון עיניים לשיבת ציון, ומתפללים על כך 2000 שנים, רבות פעמים ביום. ארצנו היא ארץ אבותינו, אך אי אפשר לסלק את הגרים מפה, ואי אפשר להתגרות בהם, הם כאן וזו המציאות הבלתי ניתנת לשינוי. כל ניסיון אחר נידון לכישלון ולסכנה קיומית. (וזה החילוק בין לעלות\להשתתף בבחירות, שזה להוסיף את האינטרסים שלנו על אלו הקיימים, לבין להקים מדינה\להחריב מסגדים. שזה להחליף ולסלק את אלו הדרים כאן קודם!) הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו.
אין אני צריך לראיות שהדבר מהווה סכנה עצומה. רק מי שמוחו מסוחרחר בפרץ של "כוחי ועוצם ידי" יכול לחשוב שככל שנתגרה בהם כך ירווח לנו. זה מבט עוור של המציאות בה אנו יושבים על חביות רבות של חומרי נפץ אכזריים. ואשור לא יושיענו. וגם על סוס לא נבטח ועוד לא נקרא אלוהים למעשה ידינו.
כתבתי לך, שגם השב"כ לא התכוון ולא עלתה על דעתו מעולם, שהעליה היא חובה מדין הצלת נפשות... אלא מאי, שהשב"כ משער באותו הדיון שאין הדבר מהווה סכנת נפשות. ובטוח אני בדבר, וראיות רבות לקטני אמנה שכמוך עימי, בין היתר שמעולם לא נשא איש ציבורי מרכזי לדברים כגון דא, רק קומץ הקיצונים, ועוד, שאפילו תפילה זעירה לא מורגשת, בלחש, רק שפתיו נעות, אסורה בכל תוקף ונאכפת ללא משוא פנים. אין אלו כי אם מאוויי נשואיך ורחשיהם המתממשים בדמיונם.
וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לַה' -אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּנוּ השם אלוקינו; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה. וַיֹּאמֶר השם אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם. וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי ה, וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה. וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד-חָרְמָה. וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי ה'; וְלֹא-שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.