שיזואיצ'י טנקה
| לידה |
1 באוקטובר 1887 כפר אישאי, מחוז היוגו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
24 באוגוסט 1945 (בגיל 57) טוקיו | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה |
| ||||
| עיסוק | דיפלומט וקצין צבא | ||||
| מעסיק | הצבא האימפריאלי היפני | ||||
| השקפה דתית | סייצ'ו-נו-איה Seicho-no-Ie | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
שיזואיצ'י טנקה (באנגלית: Shizuichi Tanaka ;ביפנית: 田中 静壱; 1 באוקטובר 1887 – 24 באוגוסט 1945) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי וכיהן בתפקיד המושל הצבאי של הפיליפינים במהלך מלחמת העולם השנייה.[1][2]
ביוגרפיה
ראשית חייו ושירות צבאי
שיזואיצ'י טנקה נולד בכפר אישאי, במחוז היוגו (הכפר מוזג עם העיר טטסונו ומהווה רובע בעיר). משפחתו טוענת שיש לה שורשים באקאמצו מיטסוסקֶה, ושירתה בתפקידי ראשי הכפר בתקופת אדו. טנאקה סיים במחזור 19 של האקדמיה הצבאית של הצבא האימפריאלי היפני בשנת 1907. אחד מחבריו לכיתה היה מסהארו הומה. ב-1916 סיים בהצטיינות את מחזור 28 של בית הספר למטה ופיקוד של הצבא, בהתמחות בחיל הרגלים, ונשלח במלגה צבאית לאנגליה כדי ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד, שם חקר את יצירותיו של ויליאם שייקספיר.[3][4]
ב־יולי 1918 שימש כנושא הדגל של הכוחות היפניים בצעדת הניצחון בלונדון בסוף מלחמת העולם הראשונה.
ב־1922 קודם לדרגת רב-סרן (Major). במאי 1926 מונה לקונסול צבאי בקונסוליה היפנית במקסיקו. במרץ 1927 קודם לדרגת סגן אלוף (Lieutenant Colonel), וממרץ 1928 היה ראש המחלקה לצפון אמריקה בדרג המטה הכללי של הצבא האימפריאלי היפני. במאי 1930 קודם לדרגת אלוף-משנה (Colonel), והוצב לפקד על רגימנט הרגלים השני של הצבא הקיסרי היפני מאי 1932.[3][2]

תפקידיו באמצע שנות ה-30
לאחר מכן מונה טנאקה כנספח צבאי (military attache) בוושינגטון הבירה, שם פגש את דאגלאס מקארתור בזמן שמקארתור שימש כראש מטה הצבא של ארצות הברית. הוא נשאר בארצות הברית עד מאי 1934. בשל שירותו הארוך בארצות הברית ובממלכה המאוחדת ודעותיו הפתוחות הפרו-מערביות, נפסל לקידומים כאשר יפן התעצמה צבאית.[1]
ב-אוגוסט 1934 עד אוגוסט 1935 שירת כראש המטה (Chief of Staff) של הדיוויזיה הרביעית של הצבא האימפריאלי היפני הממוקמת באוסקה. באוגוסט 1935 קודם לדרגת גנרל-משנה (Major General) ומונה למפקד של חטיבת הרגלים החמישית, ככוח חיל מצב (garrison force) שבסיסו במנצ'וקוו. לאחר שנה מונה למנהל מחלקת העניינים הכלליים (General Affairs) ב־קמפייטאי (המשטרה הצבאית), ובאוגוסט 1937 מונה למפקד קמפֵיטאי בשטח שהוחכר בקנטונג (Kwantung Leased Territory). ביולי 1938 קודם לדרגת לוטננט-גנרל (Lieutenant General) ובחודש שלאחריו אף מונה למפקד הקמפֵיטאי.[1]
מלחמת העולם השנייה
מלחמת סין–יפן השנייה ועיטורי כבוד
ב־אוגוסט 1939 מונה שיזואיצ'י טנקה למפקד הדיוויזיה ה-13 של הצבא האימפריאלי היפני, ושנה לאחר מכן לחם בחזית במלחמת סין–יפן השנייה, במיוחד בקרב על ווהאן (Battle of Wuhan) ובקרב זאויאנג-איצ'אנג (Battle of Zaoyang–Yichang). ב־1940 הוענקו לו שני עיטורים: עיטור הקורדון הגדול של מסדר השמש העולה (Order of the Rising Sun) ואת עיטור הקורדון הגדול Grand Cordon של מסדר האוצר ה"קדוש" (Order of the Sacred Treasure). בספטמבר 1940 שב ליפן כדי לחדש את תפקידו כמפקד הקמפֵיטאי.[4][5]
מלחמת האוקיינוס השקט
עם פרוץ המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, שיזואיצ'י טנקה, שהביע בקול ברור קריאה כנגד ההמתקפה על פרל הארבור (Pearl Harbor), מונה מחדש למפקד צבא המחוז המזרחי (Eastern District Army).
בפיליפינים והשלבים הסופיים של מלחמת העולם השנייה
ב־1942 נשלח שיזואיצ'י טנקה לפיליפינים כמפקד הארמייה הארבעה-עשר של הצבא האימפריאלי היפני, ושימש כמושל הצבאי של הפיליפינים מ-יוני 1942 עד מאי 1943. אולם במרץ 1943 נאלץ לשוב ליפן כדי להתאושש ממלריה.[6][7] הוא שהה חודשים רבים בבית חולים, ובמהלך תקופה זו המיר את אמונתו לדת החדשה סייצ'ו-נו-איה Seicho-no-Ie. בספטמבר 1943 קודם לדרגת גנרל מלא ומן המניין. באוגוסט 1944 מונה למפקד המכללה לפיקוד ומטה של הצבא (Army Staff College). במרץ 1945 מונה למפקד המחוז המזרחי (Eastern District Army) והארמייה ה-12 של יפן ועסק בהגנת טוקיו לקראת הפלישה הצפויה. יחידה זו כללה ברובה מיליציות של אנשי מילואים לא מאומנים כראוי, סטודנטים מגויסים שנקראו לשירות והגנה אזרחית כמו יחידות להגנת המולדת “Volunteer Fighting Corps” כחלק ממאמץ ההגנה האחרון של האימפריה היפנית למנוע את הנחיתה והפלישה הצפויה של כוחות בעלות הברית במרכז הונשו.[4]

ניסיון ההפיכה ב־15 באוגוסט 1945 (אירוע קיו־ג׳וּ Kyūjō)
כמפקד בפועל של דיוויזיית המשמר הקיסרי הראשונה (1st Imperial Guards Division), שיתוף הפעולה של שיזואיצ'י טנקה היה קריטי למניעת ניסיון ההפיכה שתכנן המייג'ור קנג'י האטנאקה ואחרים ב־15 באוגוסט 1945. האטנאקה שאף להשתלט על הארמון הקיסרי ולמנוע את שידור הכרזת הכניעה של היפנים על־ידי הקיסר הירוהיטו. כאשר טנקה נתבקש להצטרף להפיכה, הוא סירב, ולאחר מכן גייס את ארמיית המחוז המזרחי (Eastern District Army) כדי לדכא את ההפיכה. לאחר שיחות טלפון רבות והוראה לכוחות שישחררו את הארמון, הוא הגיע בעצמו למקום וגינה את האטאנאקה ואת הקושרים האחרים.
אחריתו וחשבון הנפש
אף על פי שכונה "גיבור תקרית קיוג'ו / אירוע 15 באוגוסט", וכמעט באופן אישי היה אחראי לסיום ניסיון ההפיכה, שיזואיצ'י טנקה חש את עצמו אחראי לנזקים שנגרמו לטוקיו (תחום השיפוט שלו) מהפצצות בעלות הברית. מאז שמונה ב־19 במרץ, ניסה להתפטר שלוש פעמים,[8] מאחר שלא הצליח למנוע נזקים למקדש מייג'י (Meiji Shrine), לארמון הקיסרי ולאתרים חשובים נוספים, בקשות ההתפטרות נדחו. בעת כניעת יפן הורה טנקה לתת לפקודיו להשמיד את דגלי היחידות שלהם, אך לא להתאבד; משום שהשרפת דגלי הגדודים תספק "מחאה מספקת", וכי בכוונתו לקחת על עצמו את מלוא האחריות בשם כל אנשיו.[9]
מותו ונשיאת האחריות
ב־24 באוגוסט 1945, במשרדו בבניין דאי-איצ'י לייף Dai-ichi בטוקיו (שיהפוך אחר כך למטה המפקד העליון של כוחות הברית), שיזואיצ'י טנקה ירה בעצמו בלבו; על שולחנו נותרו ספרי סוטרות, מכתבים לקציניו ולמשפחתו, פסל של הקיסר מוצוהיטו ומגילה שעליה מילותיו של הקיסר הירוהיטו אליו בעקבות אירוע 15 באוגוסט.[10]
כרטיס שירות
| כרטיס השירות של הגנרל שיזואיצ'י טנאקה[9] | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה | דרגה/תפקיד | הערות | ||||
| 1887 | – | נולד בפרפקטורת היוגו | ||||
| 1907 | סגן משנה | סיום לימודים במחזור 19 של האקדמיה הצבאית של הצבא האימפריאלי היפני | ||||
| 1915 | – | סיום לימודים בהצטיינות במחזור 28 של בית הספר למטה ופיקוד של הצבא האימפריאלי היפני, בהתמחות בחיל הרגלים | ||||
| 1918 | – | סיום לימודי ספרות אנגלית במלגה צבאית באוניברסיטת אוקספורד, לונדון. שם חקר את יצירותיו של ויליאם שייקספיר | ||||
| 1922 | רב-סרן | קונסול צבאי בקונסוליה היפנית במקסיקו | ||||
| 1927 | סגן אלוף | |||||
| 1928 | - | ראש המחלקה לצפון אמריקה בדרג המטה הכללי של הצבא האימפריאלי היפני | ||||
| 1930 | אלוף־משנה | מפקד רגימנט הרגלים ה־2 | ||||
| 1932 | נספח צבאי | נספח צבאי בוושינגטון די.סי. ארצות הברית | ||||
| 1934 | – | מטה כללי | ||||
| 1934 | ראש מטה | ראש מטה הדיוויזיה ה־4 | ||||
| 1935–1938 | תת־אלוף | מפקד חטיבה 5 | ||||
| 1936–1938 | – | ראש מחלקת עניינים כלליים, קמפייטאי | ||||
| 1937 | – | מפקד הקמפייטאי באזור קנטו | ||||
| 1938 | – | פרובוסט מרשל - קצין שיפוט ומשמעת | ||||
| 1 באוגוסט 1939 | אלוף פיקוד (לוטננט גנרל) | מפקד הדיוויזיה ה־13 בסין | ||||
| ספטמבר 1940 | – | פרובוסט מרשל - קצין שיפוט ומשמעת | ||||
| 15 באוקטובר 1941 | – | מפקד ארמיית המחוז המזרחי | ||||
| 24 בדצמבר 1941 | – | המטה הכללי של הצבא | ||||
| 1 באוגוסט 1942 | – | מפקד הארמייה ה־14 | ||||
| 19 במאי 1943 | – | המטה הכללי של הארמייה | ||||
| ספטמבר 1943 | גנרל מלא מן המניין | |||||
| 1944 | – | אושפז | ||||
| יוני 1944 | – | חבר המועצה העליונה למלחמה ומפקד המכללה הצבאית | ||||
| 9 במרץ 1945 | – | מפקד הארמייה ה־12 | ||||
| 24 באוגוסט 1945 | – | התאבד בירייה | ||||
לקריאה נוספת ומקורות
- Brooks, Lester (1968). Behind Japan's Surrender: The Secret Struggle That Ended an Empire. New York: McGraw-Hill Book Company.
- Fuller, Richard (1992). Shokan: Hirohito's Samurai. London: Arms and Armor. ISBN 1-85409-151-4.
- Hayashi, Saburo; Cox, Alvin D (1959). Kogun: The Japanese Army in the Pacific War. Quantico, VA: The Marine Corps Association.
קישורים חיצוניים
- Ammenthorp, Steen. "Tanaka, Shizuichi". The Generals of World War II.
- Budge, Kent. "Tanaka Shizuichi". Pacific War Online Encyclopedia.
- Chen, Peter. "Tanaka Shizuichi". WW2 Database.
- Tanaka Shizuichi
- June 8, 1942, Shizuichi Tanaka was appointed Japanese Military-Governor of the Philippines
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Shizuichi Tanaka | EPFL Graph Search, graphsearch.epfl.ch
- ^ 2.0 2.1 Biography of General Shizuichi Tanaka - (田中静壱) - (たなか しずいち) (1887 – 1945), Japan, generals.dk
- ^ 3.0 3.1 16 Facts About Shizuichi Tanaka, FactSnippet, 2025-05-11 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 Shizuichi Tanaka, WW2DB (באנגלית)
- ↑ Tanaka, Shizuichi - TracesOfWar.com, www.tracesofwar.com
- ↑ Facebook, www.facebook.com
- ↑ The Blood and Mud in the Philippines: Anti-Guerrilla Warfare on Panay Island, by Toshimi Kumai, cabatuan.com
- ↑ Kent G. Budge, Tanaka Shizuichi, pwencycl.kgbudge.com
- ^ 9.0 9.1 Kent G. Budge, Tanaka Shizuichi, pwencycl.kgbudge.com
- ↑ Shizuichi Tanaka, WW2DB (באנגלית)
שיזואיצ'י טנקה42508989Q952763