שחרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשחרן
מיון מדעי
משפחה: עקצניים
שמות נוספים

Hottentotta

שחרן (באנגלית: Hottentotta) הוא סוג של עקרב ממשפחת העקצניים. הוא נפוץ ברחבי אפריקה, למעט רוב מדבר סהרה. מינים בסוג זה מצויים גם במזרח התיכון, בחצי האי ערב, בדרום מזרח טורקיה, בעיראק, באיראן, באפגניסטן, בפקיסטן, בהודו, בנפאל נפאל, באיי כף ורדה ובסרי לנקה.

טקסונומיה

הסוג הוצג בשנת 1908 על ידי AA Birula, במקור כתת--סוג של הסוג Buthus.[1] הוא הועלה לדרגת סוג על ידי F. Werner בשנת 1934.[2]

מחברים מסוימים חילקו את הסוג לשלוש תת-סוגים, Hottentotta (Hottentotta), Hottentotta (Balfourianus) Vachon, 1979,[3] ו-Hottentotta (Deccanobuthus) Lourenço, 2000.[4] הסקירות הטקסונומיות האחרונות של סוג זה מאת פ. קובאריק, דוחות חלוקה זו ומכירות בסוג יחיד ולא מחולק של השחרן. ההבדלים המפרידים בין הסוג Mesobuthus הקרוב לשחרן הם עדינים מאוד, ומינים לעיתים קרובות שויכו באופן שגוי בין שני הסוגים.

מינים

התוכן של סוג זה עשוי להשתנות, בהתאם לסמכות. לפחות 40–41 מינים ידועים:[5][6][7][8][9]

מאפיינים כלליים

השחרנים הם בדרך כלל עקרבים בגודל בינוני, באורך כולל של 70–90 מילימטרים (2.8–3.5 אינץ'); המינים הקטנים ביותר הם כ-30 מילימטרים (1.2 אינץ'), בעוד שהמין הגדול ביותר מגיע לאורך 100–130 מילימטרים (3.9–5.1 אינץ').

השחרנים שייכים למיני העקרבים הצבעוניים ביותר. צבע הבסיס נע בין צהוב בהיר לשחור, כאשר רוב המינים צבועים בגוונים חומים או אדמדמים. מינים רבים מעוטרים בכתמי צבע או פסים, במיוחד על המזוסומה. הצבע עשוי להשתנות במידה ניכרת בין מאותו מין או בין אוכלוסיות אזוריות.

לשחרנים מבנה גוף טיפוסי של עקצניים, עם כלות פדיפלפ גסות ומטזומה מעובה במידה בינונית. השלפוחית בולבוסה וגדולה באופן יחסי אצל מינים מסוימים. הצפלותורקס והמזוסומה מראים גרנולציה ברורה אצל רוב המינים, חלקם בעלי שעירות חזקה. הטרגיטים של המזוסומה נושאים שלושה קארינה (רכסים) אורכיים ברורים.

רעלנות

כמו אצל העקצניים האחרים, הארס בקרב לפחות חלק מהמינים של השחרן חזק יחסית, ויכול להיות בעל חשיבות רפואית לבני אדם.

העקרב האדום ההודי, Hottentotta tamulus, גרם ככל הנראה למקרי מוות בבני אדם כתוצאה מתופעות קרדיווסקולריות וריאתיות של שכרות[10][11][12] והוא נחשב למין העקרבים הקטלני ביותר בעולם.[13]

קלבר ואחרים (1999)[14] דיווחו על הרעלה על ידי לפחות ארבעה מינים אחרים כגורמת לתסמינים משמעותיים קלינית.

בית גידול

רוב המינים חיים בסביבות צחיחות למחצה עד לחות, ערבות, סוואנה ומיוערות. מדבריות היפר-צחיחים. חלקם מגיעים לגבהים טופוגרפיים ניכרים, כמו למשל בהרי האטלס, הרי הזגרוס או בהינדוקוש .

בשבי

בשל מראם הצבעוני יחסית, מיני השחרן מוחזקים ומגודלים לעיתים קרובות בשבי. מינים פופולריים הם H. hottentotta ו-H. trilineatus . וכמו מינים ארסיים אחרים, החזקת מינים אלה בשבי מומלצת רק לאנשים מנוסים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחרן בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. Birula, A. A. (1908). "Ergebnisse der mit Subvention aus der Erbschaft Treitl unternommenen zoologischen Forschungsreise Dr. F. Werner's nach dem Anglo-Aegyptischen Sudan und Nord-Uganda. XIV. Skorpiones und Solifugae". Sitzungsberichte der kaiserlich-königlichen Akademie der Wissenschaften, Wien (בגרמנית). 117 (1): 121–152.
  2. Werner, F. (1934). "Scorpiones. Pedipalpi". In Bronn, H. G. (ed.). Klassen und Ordnungen des Tierreichs. Vol. 8. Leipzig. pp. 1–490.
  3. Vachon, M. (1979). "Notes on the types of scorpions in the British Museum (Natural History), London. Buthus socotrensis Pocock, 1889 (Family Buthidae)". Bulletin of the British Museum (Natural History), Zoology Series. 36 (4): 233–237.
  4. Lourenço, W. R. (2000). "The genus Hottentotta Birula, 1908, with the description of a new subgenus and species from India (Scorpiones, Buthidae)". Entomologische Mitteilungen aus dem Zoologischen Museum Hamburg. 13 (162): 191–195.
  5. Kovařík, F. (2013). "Family Buthidae". In Kovařík, F.; Ojanguren Affilastro, A. (eds.). Illustrated catalogue of scorpions. Part II: Bothriuridae; Chaerilidae; Buthidae I: genera Compsobuthus, Hottentotta, Isometrus, Lychas and Sassanidotus. Prague. pp. 141–212.
  6. Teruel, R.; J. O. Rein (2010). "A new Hottentotta Birula, 1908 from Afghanistan with a note on the generic position of Mesobuthus songi Lourenço, Qi and Zhu, 2005 (Scorpiones: Buthidae)" (PDF). Euscorpius. 94: 1–8.
  7. Rein, J. O. (2010). "Buthidae C. L. Koch, 1837". The Scorpion Files. Norges Teknisk-Naturvitenskapelige Universitet. נבדק ב-7 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  8. Lowe, G. (2010). "Two new species of Hottentotta Birula, 1908 (Scorpiones: Buthidae) from northern Oman" (PDF). Euscorpius. 103: 1–23.
  9. Turiel, C. (2014). "A new species of Hottentotta Birula, 1908 (Scorpiones: Buthidae) from southern Morocco" (PDF). Euscorpius. 2014 (181): 1–9. doi:10.18590/euscorpius.2014.vol2014.iss181.1.
  10. Santhanakrishnan, B. R.; V. Balagopal Raju (1974). "Management of scorpion sting in children". Journal of Tropical Medicine and Hygiene. 77 (6): 133–135. PMID 4853089.
  11. Bawaskar, H. S.; P. H. Bawaskar (1992). "Management of the cardiovascular manifestations of poisoning by the Indian red scorpion (Mesobuthus tamulus)". British Heart Journal. 68 (11): 468–480. doi:10.1136/hrt.68.11.478. PMC 1025191. PMID 1467032.
  12. Bawaskar, H.S.; P.H. Bawaskar (2008). "Scorpion sting: A study of clinical manifestations and treatment regimes" (PDF). Current Science. 95 (9): 1337–1341. נבדק ב-14 באפריל 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. Ismail, M.; Bawaskar, P. H. (1995). "The scorpion envenoming syndrome". Toxicon. 33 (7): 825–858. doi:10.1007/BF02761131. PMID 8588209.
  14. Kleber, J. J.; P. Wagner; N. Felgenhauer; M. Kunze & T. Zilker (1999). "Vergiftung durch Skorpionsstiche" (PDF). Deutsches Ärzteblatt (בגרמנית). 96 (25): A1710–A1715. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-01-12.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שחרן41865665Q3141170