רבי מאיר אריק
 | |
| לידה |
1855 תרט"ו |
|---|---|
| פטירה |
1926 (בגיל 71 בערך) ט"ו בתשרי תרפ"ו |
| מקום פעילות | יסלוביץ', בוצ'אץ' טרנוב (טארנא) |
| השתייכות | חסידות צ'ורטקוב, רבני גליציה |
| תחומי עיסוק | ש"ס בבלי וירושלמי, הלכה ופסיקה |
| רבותיו | הרב שלום מרדכי שבדרון, הרב יעקב ווידנפלד |
| תלמידיו | הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין, הרב משולם ראטה, הרב ראובן מרגליות, הרב יהושע מנחם אהרנברג |
| חיבוריו | "שיירי טהרה" (על סדר טהרות), "מנחת קנאות" (על מסכת סוטה), "מנחת פתים" (חידושים ושו"ת לפי סדר השו"ע), שו"ת "אמרי יושר", "טל תורה" (הגהות והערות וביאורים לשני התלמודים) |
רבי מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855–ט"ו בתשרי תרפ"ו, 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.
קורותיו
נולד בהרימאיליב שבגליציה, כיום באוקראינה, בנם של רבי אהרן יהודה ופרימא לבית שטיין, דור חמישי לט"ז. למד אצל רבי יעקב ווידנפלד, בעל "כוכב מיעקב". לאחר שעזב רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) את העיר יזלוביץ, בשנת 1885, התמנה רבי מאיר לרב העיר, וכיהן בה עשרים ושבע שנים. בשנת 1912 התמנה לרבה של בוצ'אץ', אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, ברח לווינה, ובדרכו שהה חצי שנה בקרולי בדירת רבה של העיר, רבי שאול בראך. בבריחתו אבדו לו חמישה כרכים גדולים של שאלות ותשובות שעל אבדנם הצטער מאוד. כשחזר בשנת 1922 בפרוס הקיץ לגליציה התמנה לרבנות בטרנוב (טארנא).
התפרנס בדוחק גדול, אך עובדה זו לא הפריעה לשקידתו. מיעט לעסוק בצורכי ציבור וגם דחה הצעות רבנות של ערים גדולות.
היה מרבני גליציה המפורסמים בדורו. היה חסידם של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר הראשון מצ'ורטקוב, ובנו רבי ישראל מצ'ורטקוב. אדמו"רים רבים שלחו אליו שאלות הלכתיות. עמד בקשר עם רבי משה'ניו מבויאן. רבי יששכר דוב רוקח מבעלז אמר שאחרי פטירתו של המהרש"ם אין עושים דבר בחצרו מבלי לשאול את רבי מאיר.
מפסיקותיו המפורסמות הייתה איסור על הרדמה מקומית בברית מילה[1].
נפטר בט"ו בתשרי ה'תרפ"ו, בשהותו בסוכה, ונקבר בטרנוב. רבי אליהו יהודה הכהן גוטוירט הספידו בספר בשם "ציון לנפש חיה" שנדפס בלמברג בשנה זו.
אחיו היה רבי פישל רבה של אוזיראן.
מתלמידיו הבולטים
- הרב יעקב טירקל - נכד רבי יעקב ווידנפלד בעל "כוכב מיעקב" מהרימלוב
- הרב משולם ראטה - מחבר שו"ת קול מבשר
- הרב יחיאל מיכל פרעמינגער, שעזר לו להדפיס ספרו "טל תורה" ו"אמרי יושר" חלק ב'
- רבי שלום יוסף פייגענבוים מלאקאטש ומח"ס שו"ת משיב שלום
- נכדו הרב קלונימוס קלמן אריק, הדפיס את ספרו "אמרי יושר" חלק ב' ו"מנחם פתים" תנינא על אורח חיים ויורה דעה בשנת תרצ"ח
- בן אחותו הרב אהרן יהודה ווילנר, ראש ישיבת שארית הפליטה
- בן אחותו הרב אהרן יהודה אראק, רב באגודת הרבנים דארצות הברית, מחבר ספר מנחת אהרן[2].
- הרב יעקב טייטלבוים מקווינס - מחבר הספר קול יעקב
- הרב אלקנה זוברמן - אב"ד יורדאנוב
- הרב יחיאל מיכל הולנדר - מחבר שו"ת אמרי כהן
- הרב יהודה הורוויץ מדז'יקוב
- רבי דוד שפרבר - בעל שו"ת אפרקסתא דעניא - חבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל
- רבי ראובן מרגליות מחבר ספר מרגליות הים ושערי זהר
- רבי יצחק גליקמן
- רבי יהושע מענדיל ארנברג מחבר שו"ת דבר יהושע
ספריו
- שירי טהרה - ביאורים על סדר טהרות (מסכת מקוואות להורדה נדפס ביחד עם הספר חידושי הרמ"ל מאת דודו רבי מנחם מנדל ליפא שטיין, קולומיאה תר"נ).
- מנחת קנאות - חידושים על מסכת סוטה, למברג, ה'תרנ"ד. מהדורה חדשה עם הערות, מפתחות ותולדותיו, ליקוואוד תשע"ו.
- מנחת פתים - חידושים ושו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק יורה דעה, מונקאץ', תרנ"ח, ניו יורק ה'תשכ"ט).
- אמרי יושר - שאלות ותשובות בשני כרכים, מונקאץ', תרע"ג. ח"ג נלקט מספרים וכתבי יד וקובצים, ירושלים תשנ"ז.
- טל תורה - הגהות, הערות וביאורים על הבבלי והירושלמי, וינה, ה'תרפ"א. מהדורה חדשה עם הוספות מכת"י, ומפתחות עם הגהות והערות מגדולי ישראל, תשע"ד.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה עמ' 313–321[דרושה הבהרה].
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כד-נד.
קישורים חיצוניים
- אליהו יהודה הכהן גוטווירטה, ציון לנפש חיה, הספד לזכרו של הרב אריק, באתר היברובוקס
- דרשות רבי יוסף נחמיה עמוד ש"ב
- חידושי אבר"ח עה"ת עמוד 334
- מיקום קברו
הערות שוליים
