שאנדור וקרלה

שאנדור וקרלה
לידה	מור, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	בודפשט, ממלכת הונגריה
	17 בנובמבר 1892 – 14 בינואר 1895; (שנתיים)
תחת מלך הונגריה	פרנץ יוזף
	→ דיולה סאפארי ג'שו באנפי ←
	8 באפריל 1906 – 17 בינואר 1910; (3 שנים)
	→ גזה פיירווארי קארוי קואן-הדרווארי ←
	20 באוגוסט 1917 – 30 באוקטובר 1918; (שנה)
תחת מלך הונגריה	קארוי הרביעי
	→ מוריץ אסטרהאזי יאנוש האדיק ←

שאנדור וקרלה (בהונגרית: Sandor Wekerle‏; 14 בנובמבר 1848 – 26 באוגוסט 1921) היה פוליטיקאי הונגרי שכיהן שלוש פעמים כראש ממשלת הונגריה. הוא הראשון שלא היה בן אצולה וכיהן בתפקיד בהונגריה.

ביוגרפיה

וקרלה נולד במור למשפחה שוואבית מהדנובה מצד אביו, במחוז פייר. אביו, וקרלה שאנדור האב (1811–1890), שירת כמנהל האחוזה של משפחת למברג, ואמו הייתה אנטוניה סֶפ. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הציסטרציאני סנט אישטוואן בסקשפהרוואר. לאחר שהשלים לימודי משפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בודפשט, קיבל תואר דוקטור במשפטים. לאחר מכן נכנס לשירות המדינה, ולאחר תקופת ניסיון מונה לתפקיד במשרד האוצר. עם זאת, הוא המשיך בקריירה אקדמית והרצה על כלכלה פוליטית באוניברסיטה.

בנוסף לתפקידיו הציבוריים, היה וקרלה יזם חקלאי, אשר שדרג את אחוזותיו לרמת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אותה התקופה, והקים בהן טחנה, מזקקה ותחנת כוח חשמלית.

בשנת 1886 נבחר וקרלה לבית הנבחרים, באותה שנה מונה למזכיר המדינה לענייני כספים, ובשנת 1889 החליף את קלמן טיסה כשר האוצר. מיד פנה למשימת שיפור מצבה הכלכלי של המדינה, ביצע המרה של ההלוואות הממשלתיות, והצליח – לראשונה בתולדות תקציב הונגריה – להימנע מגירעון.

בנובמבר 1892 החליף וקרלה את הרוזן דיולה סאפארי כראש ממשלה, תוך שהוא ממשיך להחזיק בתפקידו כשר האוצר. בראש ממשלה חזקה הצליח, למרות אופוזיציה עזה מצד הקתולים והאצילים, להעביר בשנת 1894 את חוק הנישואים האזרחיים. עם זאת, ההתנגדות המתמשכת של המפלגה הכנסייתית הביאה להתפטרותו ב־22 בדצמבר 1894, כאשר ג'שו באנפי החליף אותו בתפקיד. ב־1 בינואר 1897 מונה לנשיא הוועדה המשפטית החדשה שהוקמה בבודפשט, ובשנים שלאחר מכן שמר מרחק מהפוליטיקה, גם תחת ממשלת חירום של קואן-הדרווארי. עם התפייסותו של המלך-קיסר עם הקואליציה, נבחר וקרלה כאדם המתאים ביותר להוביל את הממשלה החדשה, וב־8 באפריל 1906 מונה שוב לראש הממשלה, תוך שהוא מחזיק במקביל גם במשרד האוצר.

הוא התפטר מתפקידו כראש הממשלה ב־27 באפריל 1909, אך נותר בתפקידו עד הקמת ממשלת קואן-הדרווארי ב־17 בינואר 1910.

וקרלה חזר לשלטון בשנת 1917, וכיהן בתפקיד במהלך השנה האחרונה של מלחמת העולם הראשונה. בדומה לממשלתו בשנים 1906–1910, וקרלה שימש ברובו כדמות סמכותית עבור קואליציה של דמויות חזקות שהקיפו אותו. אף שבסוף כהונתה החלה הממשלה לנוע בכיוון של הרחבת זכות הבחירה בהונגריה, האירועים – במיוחד התבוסה הצבאית הצפויה של האימפריה האוסטרו-הונגרית ובעלות בריתה – התפתחו מהר מדי, ווּקרלה התפטר באוקטובר 1918.

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, וקרלה הוחזק כבן ערובה. הוא נפטר ב-26 באוגוסט 1921 בבודפשט, בגיל 72.^[1]

הנצחה

לווקרלה מיוחס הנהגת המטבע המבוסס על תקן הזהב בשנת 1892.

בדרום בודפשט, שכונת אחוזת וקרלה ("Wekerletelep") המפורסמת קרויה על שמו. הכיכר המרכזית שלה, שנבנתה לפני מלחמת העולם השנייה, תוכננה על ידי האדריכל קארוי קוש. השכונה סיפקה דיור בר השגה למשפחות ממעמד הפועלים בסביבה ירוקה, פתוחה ומוכרת, והייתה דוגמה מוקדמת לשכונת מגורים מתוכננת באירופה.

בשל השינויים הפוליטיים שהתרחשו לאחר מותו, תרומתו של וקרלה לא זכתה להכרה הולמת בהונגריה, לא בתקופה שבין המלחמות ולא בתקופה שלאחר 1945.

לאחר נפילת הקומוניזם בשנת 1990, היסטוריונים, מומחים פיננסיים וכלכליים, כמו גם פוליטיקאים, החלו להעריך מחדש ולהכיר בהישגיו כמדינאי ומומחה פיננסי. בשנת 2006 נקרא על שמו "בית הספר לעסקים שאנדור וקרלה". בין השנים 2011 ל-2012, משרד המינהל הציבורי והמשפטים הפעיל מוסד לניהול מענקים בשם "קרן ניהול שאנדור וקרלה". בשנת 2012, משרד הכלכלה הלאומית השיק את "תוכנית וקרלה", אסטרטגיית צמיחה לכלכלה ההונגרית בהיקף אגן הקרפטים.

במור, שמירת זכרו נתמכה תחילה על ידי אינטלקטואלים מקומיים פטריוטיים. בשנת 1988 הוצב לוח זיכרון במקום לידתו ביוזמתו של מנהל ספריית העיר. בשנת 1992 הוקמה "אגודת שאנדור וקרלה". בשנת 1990 שיקמה הרשות המקומית הראשונה שנבחרה באופן חופשי אחד הרחובות הראשיים של העיר וקראה לו על שמו של שאנדור וקרלה. בשנת 1993 העניקה לו הרשות המקומית לאחר מותו תואר "אזרח כבוד". מרכז הפנאי המודרני שנבנה במור בשנת 2002 נושא גם הוא את שמו של שאנדור וקרלה.

בשנת 2011, באמצעות יוזמה אזרחית שכללה את ההנהגה הפוליטית של מור, ארגונים אזרחיים, בעלי עניין כלכליים ושיתוף פעולה למופת של האוכלוסייה המקומית, הוקמה אנדרטה ציבורית בגודל מלא במסגרת "שנת הזיכרון של וקרלה".